הכנסת אישרה מרכז לגולדה ויום מורשת ליהדות מרוקו

מליאת הכנסת אישרה (7.7.26) בלילה האחרון לפעילות הכנסת ה-25 שני חוקי הנצחה חדשים: הקמת מרכז ממלכתי לזכרה של ראשת הממשלה לשעבר גולדה מאיר, וקביעת יום שנתי לציון מורשת יהדות מרוקו וצפון אפריקה. הצעה נוספת להקמת מרכז הנצחה לרבי נחמן מברסלב אושרה בקריאה הראשונה בלבד, ולכן המשך קידומה ימתין לכנסת הבאה.

החוקים שאושרו מצטרפים לשורה הולכת ומתארכת של גופי הנצחה וימי ציון ממלכתיים המוקמים מכוח חקיקה. לצד ההיבט התרבותי והחינוכי, הקמת מרכזי הנצחה כוללת גם הקמת תאגידים, מינוי מועצות, העסקת עובדים, הפעלת מוזאונים והקצאת תקציבים מתקציב המדינה.

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

מרכז, מוזאון וארכיון לגולדה מאיר

מליאת הכנסת אישרה בקריאה השנייה והשלישית את החוק להנצחת זכרה של גולדה מאיר, שיזמו חברות הכנסת מרב מיכאלי ופנינה תמנו וחברי כנסת נוספים. בחוק תמכו 15 חברי כנסת, ללא מתנגדים.

מכוח החוק יוקם מרכז שינציח את פועלה, מורשתה וחזונה של מאיר, שכיהנה כראשת הממשלה הרביעית בשנים 1969-1974. המרכז יכלול אתר הנצחה ומוזאון, מכון מחקר וארכיון, ויעסוק גם בחקר מנהיגות נשים ובחקר המדינאות ככלי לבניין הביטחון.

המרכז יוקם כתאגיד וכגוף מבוקר, ולצדו תפעל מועצה ציבורית שתפקח על פעילותו ועל תקציבו. החוק קובע כי בשתי תקופות הכהונה הראשונות תעמוד אישה בראש המועצה המנהלת.

יום הזיכרון הממלכתי לגולדה מאיר יצוין מדי שנה בח' בכסלו, יום פטירתה. במהלך היום ייערכו טקסים, פעילויות חינוכיות ודיון מיוחד בכנסת.

יום מורשת ליהדות מרוקו וצפון אפריקה

חוק נוסף שאושר סופית קובע כי מדי שנה יצוין בכ"ג בטבת יום מורשת יהדות מרוקו וצפון אפריקה. בהצעה, שיזמו חברי הכנסת מיכאל ביטון וינון אזולאי, תמכו 25 חברי כנסת, ללא מתנגדים.

המועד שנבחר הוא יום טביעתה של ספינת "אגוז", שנשאה עשרות יהודים שניסו לעלות ממרוקו לישראל. באסון, שהתרחש בינואר 1961, נספו מרבית נוסעי הספינה.

החוק מגדיר את מורשת הקהילות באופן רחב, וכולל בה את המסורת, התרבות, האמנות, הפיוט, נכסי הרוח ופסיקת החכמים. ביום הציון ייערך דיון בכנסת, יתקיים כנס ייעודי ויופעלו תוכניות חינוכיות במוסדות החינוך.

בדברי ההסבר הודגש מקומה המרכזי של עליית יהודי מרוקו בעיצוב החברה הישראלית, וכן המאבק שניהלו בני הקהילה לעלות לישראל בתקופה שבה השלטונות במרוקו הגבילו את יציאתם מהמדינה.

מרכז נוסף לרבי נחמן מברסלב

מליאת הכנסת אישרה בקריאה הראשונה את הצעת החוק להקמת מרכז להנצחת זכרו ומורשתו של רבי נחמן מברסלב, שיזם חבר הכנסת אליהו רביבו. מאחר שהכנסת התפזרה, ההצעה לא הושלמה והמשך החקיקה יהיה תלוי בהחלת דין רציפות בכנסת הבאה.

לפי ההצעה, המרכז יוקם כתאגיד באחריות שר המורשת ויכלול מוזאון, מכון מחקר וארכיון. הוא יפעל לקידום משנתו של רבי נחמן בתחומי האמונה, התקווה, השמחה, התפילה ואהבת האדם, ויקיים כנסים, פעילויות חינוך, מחקר ואירועים בישראל ומחוץ לה.

למרכז תהיה מועצה בת תשעה חברים, ובה נציגי משרד ראש הממשלה, משרד המורשת והמשרד לשירותי דת, לצד רבנים, אנשי רוח, אנשי אקדמיה ונציגי גופים העוסקים במורשת ברסלב. בנוסף תוקם ועדה מדעית-חינוכית ובה אנשי אקדמיה, חינוך ורבנים.

הקמת המרכז אמורה להיות ממומנת מתרומות, אך פעילותו השוטפת תוכל לקבל מתקציב המדינה עד חמישה מיליון שקל בשנה. לצד זאת, המרכז יהיה רשאי לקבל תרומות, עיזבונות ומענקים נוספים. שר המורשת יידרש לדווח מדי שנה לכנסת על פעילות המרכז, תקציבו, מקורות המימון וניצול הכספים.

הצעת החוק קובעת כי המוזאון שיוקם במרכז יהיה פתוח לציבור ויכלול תערוכות ומוצגים הנוגעים להגותו, לפעילותו התורנית ולהשפעתו התרבותית של רבי נחמן. מכון המחקר יעסוק בפרסום מחקרים ובהפעלת ספרייה ייעודית, והארכיון ירכז חומרים הנוגעים לפועלו ולמורשתו.

בניגוד לחוקים הנוגעים לגולדה מאיר וליהדות מרוקו, שאושרו סופית, מרכז רבי נחמן עדיין אינו בגדר חוק תקף. הכנסת הבאה תידרש תחילה להחליט אם להמשיך את הליך החקיקה, ולאחר מכן להשלים את הדיונים בוועדה ואת ההצבעות בקריאה השנייה והשלישית.