מודי'ס: המשק הישראלי חזק - אבל הוצאות ביטחון של 6% מהתוצר יהפכו למציאות החדשה

הוצאות הביטחון הגבוהות של ישראל אינן עוד אירוע זמני שנובע מתקופת לחימה חריגה, אלא עלולות להפוך לחלק קבוע מהמציאות הכלכלית החדשה של המדינה. זו אחת המסקנות המרכזיות העולות מהסקירה התקופתית שפרסמה (יום ג', 14.7.26) סוכנות דירוג האשראי מודי'ס על ישראל, ובה היא מעריכה כי הוצאות הביטחון יישארו בשנים הקרובות ברמה מבנית של כ-6% מהתוצר.

מדובר בשינוי משמעותי עבור המשק הישראלי. לפני המלחמה, שיעור הוצאות הביטחון היה נמוך יותר, ואיפשר לממשלה להפנות חלק גדול יותר מהמשאבים לשירותים אזרחיים, להשקעות בתשתיות ולהפחתת החוב. כעת, המשמעות של הוצאה ביטחונית גבוהה לאורך זמן היא לחץ מתמשך על תקציב המדינה ועל הצורך לבחור בין הגדלת מיסים, צמצום הוצאות אחרות או המשך מימון באמצעות גידול בחוב.

עם זאת, הסקירה של מודי'ס אינה מציגה תמונה של משק במשבר. להפך. הסוכנות ממשיכה להדגיש את העמידות יוצאת הדופן שהפגינה הכלכלה הישראלית לנוכח שורה ממושכת של זעזועים ביטחוניים וגיאופוליטיים, את עוצמתו של מגזר ההייטק, את יכולת המדינה לגייס מימון ואת בסיס ההכנסות הגבוה והכלכלה המגוונת. בינואר 2026 אף שינתה מודי'ס את תחזית הדירוג של ישראל משלילית ליציבה, תוך שהותירה את הדירוג עצמו ברמה של Baa1.

לפי התחזית הכלכלית המוצגת בסקירה, מודי'ס מעריכה כי המשק יצמח ב-3.7% בשנת 2026 וב-5% בשנת 2027, בהנחה שהפסקות האש בזירות השונות יישמרו ולא תתרחש הסלמה ביטחונית רחבה נוספת. לצד זאת, הסוכנות מעריכה כי האינפלציה תישאר סביב 2% בממוצע בשנים הקרובות.

האתגר המרכזי נותר בצד התקציבי. לאחר העלייה החדה בהוצאות הביטחון בעקבות המלחמה, גם בנק ישראל הזהיר השנה כי הגידול בתקציב הביטחון והרחבת ההוצאות עלולים להוביל לעלייה ביחס החוב לתוצר ולצמצם את יכולתה של הממשלה להתמודד עם משברים עתידיים. במרס 2026, בעקבות הרחבה נוספת של תקציב הביטחון, העריך הבנק כי הגירעון צפוי להגיע לכ-5.1% מהתוצר.

מודי'ס מעריכה כי הגירעון הממשלתי יישאר גבוה יחסית, וכי יחס החוב לתוצר יתייצב סביב 70% - רמה גבוהה משמעותית מזו שישראל רשמה ערב המלחמה. המשמעות היא שהמשק הישראלי אומנם צפוי להמשיך לצמוח, אך חלק גדול יותר ממשאביו יופנה בשנים הקרובות לביטחון ולתשלומי חוב, ופחות משאבים יהיו זמינים לצרכים אזרחיים אחרים.

הדירוג הנוכחי של ישראל, Baa1, נותר בדרגת השקעה, אך הוא נמוך בשלוש דרגות מהדירוג שבו החזיקה ישראל לפני סדרת הורדות הדירוג שהחלה לאחר 7 באוקטובר 2023. בספטמבר 2024 הורידה מודי'ס את דירוג ישראל בשתי דרגות, מ-A2 ל-Baa1, על-רקע העלייה בסיכונים הגיאופוליטיים וההידרדרות בתחזית הפיסקלית.

חשוב להדגיש כי הסקירה הנוכחית אינה החלטת דירוג חדשה ואינה כוללת העלאה או הורדה של הדירוג. מדובר בבחינה תקופתית של הנתונים, הסיכונים והחוזקות שעל בסיסם נקבע הדירוג הקיים. השורה התחתונה מבחינת מודי'ס היא כפולה: לכלכלה הישראלית יש יכולת מוכחת לעמוד בזעזועים ולהתאושש מהם, אך המחיר ארוך הטווח של המציאות הביטחונית החדשה עלול להיות גבוה.

השאלה הגדולה כעת אינה רק כמה תוציא ישראל על ביטחון בשנה הקרובה, אלא האם הוצאה של כ-6% מהתוצר תהפוך לבסיס קבוע שעליו ייבנה תקציב המדינה בשנים הבאות. ככל שכך יהיה, הממשלה תידרש למצוא דרך לממן את ההוצאה בלי לפגוע במנועי הצמיחה, בשירותים האזרחיים ובאמון המשקיעים - שלושה מרכיבים שיהיו חיוניים גם לכל שיפור עתידי בדירוג האשראי.