היועמ"שית לכנסת: חובת גילוי לח"כים עם קרובים עריקים

היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, שיגרה (יום ג', 14.7.26) מכתב לחברי הכנסת לקראת ההצבעה על הצעת חוק שירות ביטחון העוסקת בשילוב תלמידי ישיבות, והבהירה כי ח"כים שבני משפחתם מצויים בהליכי אכיפה בשל אי-התייצבות או עריקות נדרשים לבצע גילוי נאות לפני ההצבעה.

במכתבה ציינה אפיק כי הצעת החוק עשויה להשפיע ישירות על מצבם המשפטי של מועמדים לשירות ביטחון שתורתם אומנותם. בין היתר כוללת ההצעה מנגנון מיוחד להקפאת מעצרם של תלמידי ישיבות, הוראות בדבר אי-העמדה לדין בשל אי-מילוי חובת התייצבות, וכן הפסקת הליכים משפטיים שטרם הסתיימו.

הגילוי נדרש - ההצבעה מותרת

לפי מכתב היועצת המשפטית לכנסת, הפסקת הליכים משפטיים, הקפאת מעצר ואי-העמדה לדין עלולות לעורר חשש לניגוד עניינים, או לפחות מראית עין של ניגוד עניינים. לכן, חובת הגילוי חלה על חבר כנסת שיש לו קרוב שכבר הוצא נגדו צו מעצר בשל אי-התייצבות או עריקות, קרוב שנעצר בפועל, או קרוב שמצוי בהליכי אכיפה או בהליך משפטי שטרם הסתיים.

עם זאת, אפיק הבהירה כי כללי האתיקה אינם מונעים מחברי הכנסת להשתתף בהצבעה במליאה, גם כאשר קיים עניין אישי, שכן במליאה לא ניתן להחליף את חבר הכנסת. המשמעות היא שח"כ הנכלל בקבוצה האמורה רשאי להצביע - אך עליו לבצע גילוי נאות קודם לכן.

לא כל קרוב חייב בגילוי

אפיק הבחינה בין קרוב המצוי כבר בהליכי אכיפה לבין מי שרק משתייך לקבוצה הרחבה של מועמדים לשירות ביטחון שתורתם אומנותם ואינם מתייצבים. לדבריה, לגבי קרוב שטרם הוצא נגדו צו מעצר בשל אי-התייצבות או עריקות, אין חובת גילוי נאות, בשל היקפה הרחב של הקבוצה.

במכתב הודגש כי האחריות להימנע מניגוד עניינים אסור מוטלת על חבר הכנסת עצמו, מאחר שהוא מכיר את ענייניו האישיים ואת הקשר האפשרי שלהם לנושא שעל סדר היום.