החשש מחילול שבת הביא למשיכת חוק הרשויות המטרופוליניות

חוק הרשויות המטרופוליניות, שנועד להעביר סמכויות נרחבות בתחום התחבורה הציבורית לגופים אזוריים חדשים, נגנז לפי שעה ולא יקודם בנוסחו הנוכחי. ל-News1 נודע כי בלשכת שר האוצר בצלאל סמוטריץ' השתכנעו כי נוסח החוק מעלה חשש ממשי ל"הפרטה של השבת" - כלומר העברת כלים מעשיים לידי רשויות מקומיות וגופים מטרופוליניים, שיוכלו להביא בפועל להרחבת שירותי תחבורה ביום המנוחה. עם זאת, טרם פורסמה הודעה רשמית על הסרת החוק מסדר יומה של הכנסת.

החוק אושר בוועדת הכלכלה ב-23.6.26 לקריאה שנייה ושלישית, לאחר שפוצל מחוק ההסדרים. מטרתו המוצהרת הייתה להעביר חלק ניכר מסמכויות ניהול התחבורה הציבורית מן השלטון המרכזי לגופים אזוריים, שבהם יישבו ראשי רשויות ונציגים מקומיים המכירים מקרוב את צורכי התושבים.

החשש: שינוי בלי הצבעה מפורשת

לפי גורמים המעורים בפרטים, החשש אינו מתמקד רק בשאלה אם החוק מסמיך במפורש הפעלת קווי אוטובוס בשבת. החשש המרכזי הוא כי החוק מעניק לרשויות המטרופוליניות מעטפת סמכויות רחבה: תכנון קווים, המלצות, מידע לציבור, תשתיות, מימון, התקשרויות, כרטוס, סליקה, שילוט ותימרור.

ב-News1 כבר פורסם כי החוק אינו צריך לומר במפורש "תחבורה ציבורית בשבת" כדי לחולל שינוי בפועל. די בכך שהוא מעביר סמכויות תכנון, מימון, מידע, תימרור, רישוי ותשתיות לגופים חדשים - בלי להציב גדר ברורה שתמנע שימוש בהן להרחבת שירותי הסעת נוסעים ביום המנוחה.

בלשכת שר האוצר השתכנעו כי גם אם אין בחוק סעיף מפורש המתיר תחבורה ציבורית בשבת, בנוסחו הנוכחי הוא עלול לפתוח פתח להרחבת חילולי שבת בדרך עקיפה. בשיחות סגורות נאמר כי הממשלה לא תאפשר אפילו ספק קל שבקלים לפגיעה בשבת או ליצירת מנגנון שיאפשר לרשויות מקומיות לקדם מדיניות עצמאית בתחום רגיש זה.

הסתייגויות נדחו - וההתנגדות גברה

ועדת הכלכלה, בראשות חבר הכנסת דוד ביטן, קידמה את הצעת החוק במהירות יחסית, אף שמדובר בחוק מרובה סעיפים בעל השלכות רוחב משמעותיות על מבנה ניהול התחבורה הציבורית במדינה. במהלך הדיונים נדחו הסתייגויות שהגישו חבר הכנסת יעקב מרגי (ש"ס) ויהדות התורה, שנועדו לעגן בחוק בלמים מפורשים מפני הרחבת פעילות תחבורה ציבורית בימי המנוחה.

דחיית ההסתייגויות סללה למעשה את הדרך להתנגדות בתוך הקואליציה להצעת החוק הממשלתית. עוד קודם לכן התנהלו בוועדת הכלכלה דיונים טעונים סביב מבנה הרשויות, גבולותיהן וסמכויותיהן. בדיון שנערך ב-27.5.26 אף נרשם עימות סביב גבולות רשות התחבורה בגוש-דן, כאשר ברקע עמד מאבק כוח רחב יותר בין המדינה, תל אביב והרשויות הסובבות אותה.

לא רק שבת: החוק אינו בשל

מעבר לסוגיית השבת, העלנו כאן ספקות כבדים באשר לבשלות המקצועית של החוק. גורמים שעיינו בנוסח טענו כי לפני הקמת רשויות תחבורה מטרופוליניות יש להסדיר באופן ברור יותר את מנגנוני הבקרה, שקיפות התקציב, יחסי הכוחות בין העיר המרכזית לרשויות הקטנות, ניגודי העניינים, סמכויות הרשות הארצית, הגנת הפרטיות במערכות מידע תחבורתיות והפיקוח על התקשרויות ומכרזים.

הביקורת שהשמיע הח"מ אינה שוללת בהכרח את עצם הרעיון להקים רשויות תחבורה מטרופוליניות. להפך: גם מתנגדי הנוסח הנוכחי מבהירים כי ניהול תחבורה ציבורית ברמה מטרופולינית עשוי לשפר את השירות, לקצר הליכים ולחזק את הקשר בין צורכי התושבים לבין תכנון התחבורה.

ואולם, החוק שהוכן אינו בשל להצבעה. ועדת הכלכלה החלה להכינו לקריאה שנייה ושלישית כבר ב-10.5.26, במסגרת אחת מרפורמות התחבורה המשמעותיות שקודמו בשנים האחרונות, אך דווקא בשל היקף הרפורמה היה ברור מלכתחילה שיש צורך בעבודת הכנה עמוקה, זהירה ומלאה יותר.

מיכאלי תוקפת את הקואליציה

שרת התחבורה לשעבר, חברת הכנסת מרב מיכאלי (העבודה), תקפה את החלטת הקואליציה שלא לקדם את החוק. לדבריה: "כשרת התחבורה קידמתי את חוק הרשויות המטרופוליניות, שהיה מעניק לרשויות אזוריות סמכויות לניהול וייעול התחבורה הציבורית בשטחן בעצמן בהתאם לצורכי התושבות והתושבים, כמקובל בעולם. אתמול הקואליציה החליטה שלא לחוקק את החוק הזה, שהיה משפר משמעותית את השירות לכלל הציבור. למה? כי המפלגות החרדיות, המושכות בחוטים של נתניהו, חוששות שלמרות שהאפשרות להפעיל תחבורה ציבורית בשבת נשארה בידי הממשלה ולא נכללה בחוק, בכל זאת, רשויות עם חילונים חלילה יפעילו כזאת".

דברי מיכאלי משקפים את המחלוקת העקרונית סביב החוק: מצד אחד, תומכיו רואים בו כלי חיוני לביזור סמכויות ולשיפור התחבורה הציבורית; מצד שני, מתנגדיו מזהירים כי דווקא הנוסח הרחב שלו, והעובדה שהוא מקים גופים חדשים בעלי סמכויות מעשיות רבות, עלולים ליצור מסלול עוקף כנסת לשינוי הסטטוס-קוו בשבת.

החוק נבלם - אך הרפורמה לא נקברה

בשלב זה, הכיוון המסתמן הוא שלא לקדם את החוק בנוסחו הנוכחי בכנסת הנוכחית. ההערכה היא כי אם הממשלה תמשיך לקדם את הרעיון של רשויות תחבורה מטרופוליניות, הדבר ייעשה רק לאחר תיקון משמעותי של נוסח החוק, כך שיכלול בלמים מפורשים בנושא ימי המנוחה וייתן מענה לליקויים המקצועיים שעלו בדיונים.

המשמעות הפוליטית ברורה: חוק שנועד להיות רפורמה תחבורתית הפך בתוך הקואליציה למוקד מחלוקת סביב דת ומדינה, שלטון מקומי, סמכויות משרד התחבורה והחשש מפני שחיקת הסטטוס-קוו. מבחינת לשכת שר האוצר, לפחות לעת עתה, המחיר שבהעברת החוק בנוסחו הנוכחי גבוה מדי.