הגירעון בסחר הסחורות זינק ל-12.4 מיליארד שקל ביוני, יצוא ההייטק עלה ב-28.6%

הגירעון בסחר הסחורות של ישראל הסתכם בחודש יוני 2026 ב-12.4 מיליארד שקל, עלייה לעומת גירעון של 10.7 מיליארד שקל ביוני 2025. כך עולה מנתונים שפרסמה (יום ב', 13.7.26) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. היצוא הסתכם בחודש ב-17.6 מיליארד שקל, בעוד היבוא הגיע ל-29.9 מיליארד שקל. היצוא היווה 58.7% מהיבוא, לעומת 55.4% ביוני אשתקד.

גם בסיכום המחצית הראשונה של השנה נרשמה התרחבות בגירעון. בחודשים ינואר עד יוני 2026 הסתכם יצוא הסחורות ב-93.2 מיליארד שקל, לעומת 97.5 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. במקביל, היבוא עלה ל-165.6 מיליארד שקל, לעומת 162.5 מיליארד שקל בששת החודשים הראשונים של 2025. כתוצאה מכך התרחב הגירעון ל-72.4 מיליארד שקל, לעומת 65 מיליארד שקל אשתקד.

כאשר מנטרלים אוניות, מטוסים ויהלומים, היצוא בחודשים ינואר עד יוני 2026 היווה 55.5% מהיבוא, לעומת 58.6% בתקופה המקבילה אשתקד. הגירעון המסחרי ללא אוניות, מטוסים, יהלומים וחומרי אנרגיה הגיע במחצית הראשונה של השנה ל-55.8 מיליארד שקל, לעומת 50.1 מיליארד שקל אשתקד.

לצד התרחבות הגירעון, נתוני המגמה מצביעים על שיפור משמעותי ביצוא. בחודשים אפריל עד יוני 2026 עלה יצוא הסחורות, ללא אוניות, מטוסים ויהלומים, ב-21.7% בחישוב שנתי, שהם עלייה ממוצעת של 1.7% בחודש. זאת בהמשך לעלייה של 8.7% בחישוב שנתי בחודשים ינואר עד מרס.

היצוא התעשייתי, הכולל גם כרייה וחציבה וללא יהלומים, עלה בחודשים אפריל עד יוני ב-22.2% בחישוב שנתי, לאחר ירידה של 8.4% בחודשים ינואר עד מרס.

העלייה הבולטת ביותר נרשמה ביצוא תעשיות הטכנולוגיה העילית, המהוות כ-42% מהיצוא התעשייתי. בחודשים מרס עד יוני עלה יצוא ענפים אלה ב-28.6% בחישוב שנתי, שהם עלייה ממוצעת של 2.1% בחודש, בהמשך לעלייה של 12.2% בחודשים ינואר עד מרס. בתוך קבוצה זו, יצוא ענף ייצור המחשבים, המכשור האלקטרוני והאופטי והציוד הרפואי עלה ב-25.3% בחישוב שנתי.

גם יצוא תעשיות הטכנולוגיה המעורבת העילית, המהווה כ-36% מהיצוא התעשייתי, עלה ב-18.7% בחישוב שנתי בחודשים מרס עד יוני. בתוך קבוצה זו בלט ענף הכימיקלים ומוצריהם, שהיצוא שלו עלה ב-38.4% בחישוב שנתי.

יצוא תעשיות הטכנולוגיה המעורבת המסורתית, המהווה כ-16% מהיצוא התעשייתי, עלה בשלושת החודשים האחרונים ב-6.2% בחישוב שנתי, לאחר ירידה של 10.8% בחודשים ינואר עד מרס. מנגד, יצוא תעשיות הטכנולוגיה המסורתית, המהווה כ-6% מהיצוא התעשייתי, ירד בחודשים מרס עד יוני ב-0.3% בחישוב שנתי.

מתוך היצוא הכולל ביוני, 99% היו יצוא תעשייתי, כרייה וחציבה, ללא יהלומים. יצוא חקלאות, ייעור ודיג היווה 0.8% מהסכום, ויצוא היהלומים 0.2%. יצוא היהלומים נטו מתחילת השנה הסתכם ב-2.2 מיליארד שקל, לעומת 4 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

בצד היבוא, 42% מתוך 29.9 מיליארד השקלים שיובאו לישראל ביוני היו חומרי גלם, ללא יהלומים וחומרי אנרגיה. מוצרי צריכה היוו 27% מהיבוא, מכונות, ציוד וכלי תחבורה יבשתיים להשקעות היוו 19%, והיתרה, 12%, כללה יהלומים, חומרי אנרגיה, אוניות ומטוסים.

יבוא חומרי הגלם עלה בחודשים אפריל עד יוני ב-2.3% בחישוב שנתי, לאחר ירידה של 0.6% בחודשים ינואר עד מרס. בתוך קבוצה זו נרשמה עלייה חדה של 32.1% ביבוא ברזל ופלדה, בעוד היבוא לתעשיות המכונות והאלקטרוניקה עלה ב-8%.

לעומת זאת, יבוא מוצרי ההשקעה, ללא אוניות ומטוסים, ירד ב-1.3% בחישוב שנתי בחודשים אפריל עד יוני, לאחר עלייה של 2.9% ברבעון הראשון. יבוא מכוניות נוסעים לצרכים עסקיים ירד ב-27.3% בחישוב שנתי.

גם יבוא מוצרי הצריכה ירד, בשיעור של 1.1% בחישוב שנתי בחודשים אפריל עד יוני, בהמשך לירידה של 6.4% בחודשים ינואר עד מרס. יבוא מוצרים לצריכה שוטפת, ובהם תרופות, מזון ומשקאות, הלבשה והנעלה, ירד ב-4.3%. מנגד, יבוא מוצרים בני קיימה, ובהם ריהוט, מוצרי חשמל ביתיים וכלי תחבורה, עלה ב-4.9%.

מתחילת 2026 הסתכם יבוא היהלומים הגולמיים והמלוטשים נטו ב-2.3 מיליארד שקל, ואילו יבוא חומרי האנרגיה, הכוללים דלק גולמי, תזקיקים ופחם, הסתכם ב-16.6 מיליארד שקל.

בלמ"ס ציינו כי נתוני סחר הסחורות ביוני הושפעו בין היתר משינויים בשערי המטבע. במהלך החודש התחזק השקל ב-0.3% מול האירו, ב-0.5% מול היין היפני וב-0.8% מול הפרנק השווייצרי, אך נחלש ב-1.2% מול הדולר האמריקני.