מבקר המדינה: האוניברסיטאות מקבלות מימון שאינן זכאיות לו

דוח מבקר המדינה שפורסם (יום א', 15.8.04), מצא ליקויים חמורים ביותר בשימוש שעושות האוניברסיטאות בכספי הציבור.

מבקר המדינה, אליעזר גודלברג, ערך בשנים 2001-2003 ביקורת באוניברסיטה העברית בירושלים, באוניברסיטת תל-אביב ובמכון ויצמן למדע. כמו כן בדק המבקר את פעילותה של הקרן הלאומית למדע - המממן הראשי של מענקי המחקר.

באוניברסיטה העברית מתנהלים מדי שנה בשנה כ-1,250 מחקרים במימון גורמים מממנים בסכום כולל של כ-288 מיליון ש"ח; באוניברסיטת תל-אביב - כ-1,350 מחקרים בסכום של כ-144 מיליון ש"ח; במכון ויצמן - כ-1,100 מחקרים בסכום של כ-190 מיליון ש"ח.

המבקר מצא, כי האוניברסיטאות העבירו דיווחים כוזבים למממניהם הציבוריים. האוניברסיטאות דיווחו כי כל תקציבי המימון נוצלו, כך לא נאלצו להחזיר כספים. את היתרות בתקציב העבירו ללא כל פיקוח ציבורי לחשבונות המחקר של עובדיהם.

המבקר ציין במיוחד את אופן ההתחשבנות של מכון ויצמן: "בניגוד לכללי חשבונאות מקובלים ולסדרי מינהל תקינים, הוא ניהל שתי מערכות התחשבנות שונות - האחת עם החוקר והאחרת עם הגוף הציבורי שמממן אותו".

"האוניברסיטאות שנבדקו דיווחו למממנים על הוצאות מסוימות וקיבלו עקב כך כספים שלא היו זכאיות להם: האוניברסיטה העברית ומכון ויצמן הגישו שלושה-עשר דיווחים כפולים. כלומר, דיווחו על אותה ההוצאה לשני מממנים שונים".

"אף שעל פי החלטות האוניברסיטאות שנבדקו, הועמדו הכספים בחשבונות החוקרים לרשות החוקר למימון מחקרים, נמצא כי מחשבונות אלה מומנו גם הוצאות שלכאורה לא היו אמורות להיות ממומנות מחשבון המחקר כגון החזר הוצאות רכב לחוקרים ולעובדי מינהל, קורס לניהול עסקי, שיפוץ משרד ושכר לחוקר שפרש לגמלאות".

באוניברסיטת תל אביב נמצא, כי הוצאות נסיעה של עובדת מנהלית בסכום של כ-1,000 ש"ח לחודש מומנו מחשבונות המחקר. בנובמבר 2001 מומנו מהחשבון ריהוט וריצוף של חדר חוקר בבניין היחידה בסכום של כ-36,000 ש"ח.

ביחידה אחרת השתמשו בכספי חשבונות של שני חוקרים, 7,500 ש"ח מחשבון אחד ו-3,750 ש"ח מהחשבון האחר, למימון שיפוץ של דירה שכורה באילת המשמשת מזה שלושה עשורים את חוקרי היחידה, כאשר הם שוהים בעיר לרגל מחקריהם. כמו כן נמצא שפעמים רבות השתמשו בכספים אלה למימון כיבוד קל ואירוח (פגישות עם עמיתים).

למשרד מבקר המדינה התברר שחוקר שפרש לגמלאות המשיך לעשות מחקרים לבדו או בשיתוף עם חוקרים נוספים, וקיבל מאוקטובר 2001 עד יולי 2002 שכר חודשי של כ-8,000-16,350 ש"ח.

בבדיקת 30 חשבונות חוקרים באוניברסיטה העברית, התברר למשרד מבקר המדינה, כי מחשבונות אלו שולמו כ-5,100 ש"ח עבור כיסא מרופד, וכ-3,200 ש"ח עבור רכישת מיני תמי בר לקירור מים ולהרתחתם.

חוקר אחר שילם מחשבון המחקר שלו 14,000 ש"ח עבור קורס ניהול עסקי למנהלת טכנית של מעבדה ביחידה האקדמית אליה הוא משתייך. הוצאות רכב של שתי עובדות קבועות באחת היחידות האקדמיות של האוניברסיטה שולמו מחשבון של חוקר באותה יחידה, אף ששתיהן מקבלות החזר הוצאות רכב מהתקציב הרגיל של האוניברסיטה ותשלום עבור "בוררות נסיעה בין קמפוסים".

בחודשים מרס 2001 - מאי 2002 הייתה עלות ההשתתפות באחזקת הרכב לעובדת אחת כ-600 ש"ח לחודש. ההשתתפות באחזקת הרכב לעובדת השניה הייתה כ-1,200 ש"ח לחודש, ובסך הכל שולמו לה כ-33,600 ש"ח בתקופה אפריל 1999 - מאי 2002.

חמש פעמים הוצאו מחשבונות החוקרים שנסקרו הוצאות שמנוגדות להוראות שבנוהל ההחזרים: בחודשים ינואר 1999 - מאי 2002 קיבלו שלושה חוקרים תשלום בגין השתתפות באחזקת רכב או בעבור תנאים סוציאליים בגין תוספת ניהול מחקר סכום כולל של כ-63,000 ש"ח.
שני חוקרים נסעו לחו"ל בעלות כוללת של כ-10,000 ש"ח.

האוניברסיטה השיבה, כי "בטעות חויבו בעלות הנסיעות לחו"ל חשבונות החוקרים. הטעות תוקנה, וההוצאות הועברו לתקציבים המתאימים".

אשר להחזר הוצאות רכב, הסבירה האוניברסיטה, כי "במקרים חריגים ניתן אישור מיוחד לחוקרים לממנו מחשבונות אלו, מאחר שהן חלק הכרחי של פעילותם המחקרית השוטפת".

אולם ביקורת המבקר העלתה, כי בניגוד לאמור בנוהל של האוניברסיטה, את ההשתתפות באחזקת הרכב אישר עוזר כוח-אדם ושכר ולא הגורם המוסמך, מנהל הכספים או סגן הנשיא למחקר ולפיתוח.

לדעת משרד מבקר המדינה, "הדרך שבה נוהגות האוניברסיטאות שנבדקו אינה תקינה, מכיוון שדיווחיהן למממנים אינם ברמת השקיפות הנדרשת. הן אמנם מבקשות מהמממנים את מלוא המימון בגין המחקרים, אך הן לא מיידעות אותם על כך שהן מימנו חלק מההוצאות בגינם מן התקציב הרגיל".

"התוצאה היא שאוניברסיטאות וחוקרים קיבלו מהמממנים כספים שלא היו זכאים להם על פי כללי המממנים או החוזים שנחתמו עימם. אל לו לעיקרון החופש האקדמי והמחקר המדעי לשמש הצדקה לסטייה מכללי חשבונאות מקובלים וגילוי נאות", כותב המבקר.

"יתר על כן, יצירת העודפים עלולה דווקא לגרום לפגיעה במחקר, שכן אילו האוניברסיטאות היו מחזירות למממנים עודפים, הם היו יכולים לתת מענקי מחקר לחוקרים שהצעותיהם נמצאו מתאימות וראויות, אך בהיעדר תקציב הם לא קיבלו אותם".

משרד מבקר המדינה מצא עוד, כי באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת תל-אביב לא מתנהל כל רישום על היקף העבודה בפועל של עובדים המועסקים במחקרים השונים, ואין אפשרות לדעת כמה זמן הועסקו על חשבון תקציבי חוזי המחקר השונים.

בבדיקה של 50 חוזי מחקר באוניברסיטה העברית ו-85 חוזי מחקר במכון ויצמן, נמצא כי 13 פעמים הוגשו דיווחים כפולים למממנים שונים.

עובדים דוּוחו כמי שהועסקו בכמה מחקרים בעת ובעונה אחת (עשרה באוניברסיטה העברית ושלושה במכון ויצמן). לפי הדיווחים של האוניברסיטאות, עלות השכר הכוללת של כל אחד מהעובדים הללו הייתה גבוהה מעלות השכר ששולם בגינו בפועל בתקופה המדווחת.

הדבר נבע מכך שהוצאות על שכר או על חלק משכר העובדים דווחו פעמיים. כך קיבלו אוניברסיטאות אלו יותר כספים ממה שאמורות היו לקבל.

למשל, בשנת 2001 דיווחה האוניברסיטה העברית על העסקה של עובדת מסוימת במחקר במימונה בהיקף של משרה מלאה. בעקבות הדיווח מימנה הקרן את עלות שכרה. במקביל דיווחה האוניברסיטה גם לקרן הלאומית למדע על עלות שכרה של עובדת זו וקיבלה בעבורה מימון כפול: כ-70,000 ש"ח מכל מקור.

שש פעמים דיווחה האוניברסיטה העברית למממנים על עובדים שהועסקו בתקציבי מחקר שונים במשרה מלאה או כמעט מלאה, אף כי בדיקת דוחות הנוכחות של אותם עובדים מלמדת כי בחודשים מסוימים עבדו באופן חלקי בלבד.

לדוגמא, בדוח על תקציב שמימן משרד המדע דיווחה האוניברסיטה על לבורנטית שהועסקה במחקר בתקופה יולי 2000 - אפריל 2001 במשרה מלאה. עלות שכרה באותה תקופה הייתה כ-131,000 ש"ח. מבדיקת דוחות הנוכחות של אותה עובדת עולה, כי בספטמבר 2000 ובפברואר 2001 היא עבדה רק 4 ימים בכל חודש.

מממנים מסוימים אינם מתירים לממן ממענקי המחקר שלהם שכר של עובדים קבועים או עובדים במשרה מלאה במוסד מקבל המענק.

מבקר המדינה מצא, כי 26 פעמים דיווחו האוניברסיטאות שנבדקו לאותם מממנים על עלות שכרם של עובדים כאלה, שהסתכמה בכ-1.62 מיליון ש"ח (האוניברסיטה העברית - 16 פעמים, הסכום הכולל - כ-1.2 מיליון ש"ח; אוניברסיטת תל-אביב - 8 פעמים, הסכום הכולל - כ-376,000 ש"ח; מכון ויצמן - פעמיים, הסכום הכולל -
כ-47,000 ש"ח).

"דיווחים אלה היו בניגוד לכללי המממן ולחוזה שנחתם עמו, ובעקבותיהם קיבלו האוניברסיטאות מימון שלא היו זכאיות לקבל", כותב מבקר המדינה.