לראשונה: אגרה בסך 350 ש"ח על עתירות תעמולה לוועדת הבחירות

ועדת החוקה המשיכה (יום א', 12.7.26) להכין לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הבחירות לכנסת ה-26 (הוראות מיוחדות), התשפ"ו-2026. ההצעה, שהובאה בנוסח יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן, נועדה לקבוע הוראות מיוחדות לקיום הבחירות הקרובות לנוכח המצב הביטחוני, הצורך בהצבעת מפונים וההתמודדות עם תעמולה דיגיטלית מטעה.

אחד החידושים המרכזיים בהצעה הוא קביעת אגרה בסך 350 שקל על הגשת הליכים שונים ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית או ליו"ר ועדת בחירות אזורית, בעיקר בענייני תעמולת בחירות והפרות נטענות של הוראות חוק הבחירות. האגרה תהיה תנאי לפתיחת ההליך, למעט במקרים שבהם המבקש זכאי לפטור.

ועדת הבחירות: כמות העתירות זינקה

ממלא מקום מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית, עו"ד דין ליבנה, הסביר בדיון כי הוועדה מתמודדת כבר עתה עם עומס חריג של עתירות. לדבריו: "ועדת הבחירות מתמודדת עם כמות עצומה של עתירות, וטרם נכנסו לתקופת הבחירות גופה. כבר עכשיו עברנו בכמעט 20% את מספר העתירות שהוגשו בכל מערכת הבחירות הקודמת".

ליבנה הדגיש כי האגרה לא תחול על עתירות הנוגעות לפסילת מועמד או רשימה, ולא על הליכים לפי חוק מימון מפלגות או חוק הגנת הפרטיות. לדבריו, מדובר בהצעה שזכתה להסכמה רחבה בוועדת הבחירות המרכזית, ונועדה לשמש "דמי רצינות" ולא מקור הכנסה.

על פי הנתונים שהציג, עלות הטיפול בעתירה ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית נאמדת בכ-3,000 שקל, ובעתירה ליו"ר ועדה אזורית בכ-2,000 שקל. לדבריו, גם אם תיגבה האגרה במלואה, מדובר בסכום כולל של כ-70 אלף שקל בשנת בחירות, ללא רווח לוועדה או למדינה.

משרד המשפטים הזהיר מאפקט מצנן

בייעוץ המשפטי לוועדה ובמשרד המשפטים ביקשו להיזהר מקביעת הסדר קבוע. עו"ד אפרת חקאק מהייעוץ המשפטי לוועדה הציעה לקבוע את האגרות כהוראת שעה בלבד, כדי לבחון לאחר הבחירות אם הן אכן מסייעות להתמודד עם ריבוי העתירות.

עו"ד גאל אזריאל ממשרד המשפטים אמרה כי עמדת המשרד הייתה שאין זה נכון להטיל אגרות בנושאי תעמולה, ואם הוועדה מחליטה לעשות זאת - ראוי שהדבר ייעשה כהוראת שעה. לדבריה, יש להיזהר מיצירת "אפקט מצנן" שירתיע אזרחים מהגשת עתירות מוצדקות. היא ציינה כי מדובר בחידוש משמעותי בדיני התעמולה, שלא היה קיים מאז חקיקת החוק ב-1969.

יו"ר הוועדה רוטמן דחה את הטענות והבהיר כי לשיטתו יש לקבוע את ההסדר כהוראת קבע. לדבריו: "מדובר באגרה לא גבוהה, ובלעדיה זו פרצה הקוראת לגנב". הוא הוסיף כי המספרים הולכים וגדלים, וכי יש להביא בחשבון גם עותרים חוזרים או קבוצות הפועלות באמצעות עותרים מתחלפים.

סימון תעמולה שנוצרה בבינה מלאכותית

הצעת החוק כוללת גם הוראת שעה שנועדה להתמודד עם תעמולת בחירות שנוצרה או נערכה באמצעים דיגיטליים באופן העלול להטעות את הציבור. לפי ההצעה, תעמולה שתציג דמות, מקום, אירוע, מסמך או חפץ שנוצרו או נערכו באמצעי דיגיטלי, אך עלולים להיראות כאילו תועדו במציאות, תחויב בסימון ברור ובולט.

הנוסח שהוצע עושה שימוש במונח "נחזות עמוקה", בהקבלה למונח הלועזי דיפ-פייק. אלא שהמונח עורר הסתייגות בדיון. פרופ' רונית גדיש מהאקדמיה ללשון העברית אמרה כי מדובר במונח שאינו ברור לציבור הרחב, והציעה לשקול חלופות כגון "בידיון עמוק", "חיקוי עמוק" או "כזב עמוק". לדבריה, חשוב שהכיתוב יהיה מובן לציבור ויישא משמעות שלילית ברורה.

ח"כ עוז חיים אמר כי הבחירות הקרובות הן "בחירות ראשונות בעידן הבינה המלאכותית", והזהיר כי החוק בנוסחו הנוכחי אינו נותן מענה מלא לסכנות החדשות. רוטמן השיב כי השימוש באמצעים דיגיטליים ליצירת תוכן הנחזה לאמיתי קיים שנים רבות, אך הבינה המלאכותית משנה את התמונה משום שהתוצר דומה הרבה יותר למקור ונוצר בקלות רבה. הוא אמר כי הוא פתוח להצעות נוסח.

קלפיות למפונים וגמישות במצב חירום

במסגרת הוראת השעה לבחירות לכנסת ה-26 מוצעים גם הסדרי הצבעה מיוחדים למפונים. לפי ההצעה, מפונים יוכלו להצביע בקלפיות ייעודיות או בכל קלפי המיועדת לבוחרים המוגבלים בניידות, באמצעות מעטפה כפולה. גופים ציבוריים יעבירו לוועדת הבחירות מידע סטטיסטי בלבד על ריכוזי מפונים, לצורך קביעת מיקומי הקלפיות, והמידע יימחק לאחר הבחירות.

עוד מוצע לאפשר לוועדת הבחירות המרכזית ולוועדות האזוריות לקיים ישיבות בהיוועדות חזותית, בכפוף לתנאים שיבטיחו השתתפות מלאה של חברי הוועדה. עם זאת, דיונים בבקשות לפסילת מועמדים או רשימות לא יתקיימו בדרך זו.

ההצעה כוללת גם אפשרות להתקשרות מהירה של ועדת הבחירות עם ספקים שזכו במכרזי ממשלה, ללא מכרז חדש, בתנאים מסוימים. התקשרות מעל 2.5 מיליון שקל תחייב אישור של ועדת הפטור של ועדת הבחירות המרכזית ומטעמים מיוחדים שיירשמו.

הסעיפים שהוסרו עוררו עימות

הוועדה דנה גם בסעיפים שהוצאו מן ההצעה, בהם האפשרות לקבוע כתובת חלופית לצורכי בחירות, הצבת קלפיות בבתי אבות, הרחבת זכות ההצבעה בחו"ל לאזרחים המשרתים בשירות אזרחי או שירות לאומי-אזרחי, ותשלום דמי חבר במפלגה עבור קרובי משפחה.

הוויכוח החריף ביותר התנהל סביב הסרת הסעיף שנועד לעגן הצבת קלפיות בבתי אבות, דיור מוגן ומקבצי דיור לגיל השלישי. ח"כ גלעד קריב טען כי מדובר בפגיעה בכ-35 אלף קשישים וקשישות, ובהם ניצולי שואה. ח"כ קארין אלהרר אמרה כי הצבת הקלפיות בבתי האבות מאז תקופת הקורונה הגדילה את שיעורי ההצבעה, וטענה כי ההתנגדות נובעת מ"פחד ורשעות".

ח"כ יוליה מלינובסקי הוסיפה כי המדינה חייבת להקל על אוכלוסיות שמתקשות להצביע, והזכירה גם את התרעת איגוד הטייסים מפני שיבושי טיסות ביום הבחירות, בשל רצון הטייסים לממש את זכות ההצבעה. ח"כ מירב כהן אמרה כי יותר מ-30 אלף בני אדם הצביעו בבתי אבות בבחירות הקודמות, וכי הסרת ההסדר משנה את כללי המשחק סמוך למערכת הבחירות.

רוטמן הציע חלופה לבני 80 ומעלה

ממלא מקום מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית, עו"ד דין ליבנה, הסביר כי ניתן להציב קלפי רגילה או נגישה בבתי אבות אם המקום נגיש, אך המשמעות היא כניסת אנשים חיצוניים למוסדות - דבר שמנהלי בתי האבות מתנגדים לו.

רוטמן אמר כי העלאת הצעת חוק מטעם הוועדה ללא רוב של 61 היא חסרת תועלת, וקרא לאופוזיציה להגיע להסכמות עם הסיעה הגדולה בקואליציה. הוא הציע לבחון פתרון אחר: לאפשר לכל אדם מעל גיל 80, ואולי גם מתחת לגיל זה בהתאם ליכולות ועדת הבחירות, להצביע בכל קלפי נגישה.

קולט אביטל, יו"ר מרכז הארגונים של ניצולי השואה, אמרה בדיון כי כאשר מדובר בבתי אבות סיעודיים, השאלה אינה כלכלית בלבד. לדבריה, מדובר באנשים שהקימו את המדינה, ויש למדינה מחויבות מוסרית שלא למנוע מהם את הזכות הבסיסית להצביע.

שלוש אותיות בפתק והקדמת מועדים

לצד הוראות השעה, ההצעה כוללת גם תיקוני קבע בדיני הבחירות. בין היתר מוצע לאפשר לסיעות לסמן את פתקי ההצבעה בשלוש אותיות במקום באות אחת או שתיים, ולהקדים בשלושה ימים את המועד להגשת רשימות מועמדים, כדי לאפשר זמן מספיק לבדיקתן.

עוד מוצע להסמיך את יו"ר ועדת הבחירות המרכזית למחוק מועמד שאינו כשיר מסיבות טכניות, כגון גיל, אזרחות או כהונה במשרה המונעת התמודדות, במקום שההכרעה תיעשה במליאת הוועדה. למועמד ולרשימה תימסר הודעה, ותישמר זכות ערעור על ההחלטה.

בנוסף מוצע להפחית את שיעור המס המיוחד המנוכה במקור מתשלומים לעובדים בתקופת הבחירות מ-25% ל-18%. הצעה נוספת קובעת כי צילום בלשכת שר או סגן שר, כשלעצמו, לא ייחשב שימוש שלא כדין בנכסי ציבור לצורכי תעמולה.