עתירה לבג"ץ: לעצור גם אישורי תרומות למוסדות שאינם תורניים

ארגון אמת ליעקב בישראל, עמותת תורה ואורה ורואת החשבון חנה רחל טייטלבוים הגישו עתירה דחופה לבג"ץ נגד שר האוצר בצלאל סמוטריץ', מנהל רשות המיסים, היועצת המשפטית לממשלה, ועדת הכספים ויושב-ראש הוועדה ח"כ חנוך מילביצקי. בעתירה נטען כי המדינה מקפיאה בפועל אישורי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה למוסדות תורניים בלבד, בעוד מוסדות שאינם תורניים ממשיכים להתקדם במסלול האישור.

העותרים מבקשים מבית המשפט להוציא צו על תנאי ולחייב את המשיבים להסביר מדוע ההימנעות מקידום אישורים חדשים לפי סעיף 46 אינה מוחלת באופן שווה על כלל המוסדות המחזיקים או מבקשים הכרה דומה - ובהם מוסדות אקדמיים, מוסדות ממלכתיים-דתיים, מוסדות ספורט ותרבות. לצד זאת הם מבקשים צו ביניים דחוף שימנע אישור בקשות חדשות לפי סעיף 46 לכל מוסד, תורני ושאינו תורני, עד להכרעה בעתירה; ולחלופין - להקפיא את הדרישה המיוחדת שהוטלה על המוסדות התורניים.

הטענה המרכזית: אכיפה בררנית

במוקד העתירה עומדת הטענה כי בעקבות פסק הדין בעניין גיוס בני הישיבות, המדינה מחויבת להחיל צעדי אכיפה כלכליים-אזרחיים באופן שוויוני על כל מי שהוכרז כמשתמט, ולא רק על בני הציבור החרדי. העותרים מדגישים כי העתירה אינה עוסקת בשאלה העקרונית אם יש לשלול ממוסדות תורניים את הטבת המס לפי סעיף 46 כאשר לומדים בהם חייבי גיוס שלא הסדירו את מעמדם, אלא בשאלה אחרת: מדוע, לטענתם, הצעד מופעל רק כלפי מוסדות תורניים.

בעתירה נטען כי רשות המיסים שלחה למוסדות תורניים בלבד דרישה לחתום על הצהרה ולמסור רשימות תלמידים ומסמכים הנוגעים למעמדם הצבאי. לטענת העותרים, הדרישה אינה נשלחת באותה מידה למוסדות אקדמיים, מוסדות ספורט, תרבות או חינוך שאינם מוגדרים תורניים, אף שגם הם מבקשים ליהנות מאותו אישור לפי סעיף 46.

העותרים טוענים כי מדובר בהפליה סקטוריאלית: מוסד מזוהה כתורני - ולכן נדרש להוכיח שאין בו תלמידים משתמטים; מוסד שאינו תורני - אינו נדרש, לפי העתירה, לאותה בדיקה. לדבריהם, אם המדינה סבורה שיש למנוע הטבות ממוסדות שבהם לומדים משתמטים, עליה לקבוע מנגנון אחיד שיחול על כלל המוסדות, ולא מנגנון המופנה רק אל מוסדות תורניים.

הדיון בוועדת הכספים

הרקע המיידי לעתירה הוא דיון שנקבע בוועדת הכספים ל-13.7.26, שבו אמורות להידון בקשות לאישור לפי סעיף 46. העותרים טוענים כי ברשימת הגופים הממתינים לאישור נכללים גם מוסדות שאינם תורניים, ובהם מוסדות מתחומי הספורט, התרבות והחינוך, וכי אלו לא נדרשו למסור הצהרה או רשימות תלמידים כפי שנדרשו המוסדות התורניים.

לטענתם, אם ועדת הכספים תאשר את הבקשות לפני הכרעה בעתירה, ייווצר "מעשה עשוי": מוסדות שאינם תורניים יקבלו את ההכרה המזכה את תורמיהם בזיכוי ממס, בעוד מוסדות תורניים יישארו תחת הקפאה ותנאים מיוחדים. בשל כך מבוקש צו ביניים דחוף עוד לפני קיום הדיון.

בעתירה נטען עוד כי בעבר, בדיון שהתקיים בוועדת הכספים ב-17.6.26, לא אושרה אף בקשה לפי סעיף 46 - גם לא של מוסדות שאינם תורניים. העותרים רואים בכך הוכחה לכך שהקפאה שוויונית של כלל הבקשות אפשרית בפועל, וכי השינוי הנוכחי יוצר הבחנה בלתי מוצדקת.

דרישה למנגנון אחיד

העותרים מבהירים כי הם אינם מבקשים יחס עדיף למוסדות תורניים. להפך: הם טוענים כי גם אם תוטל מגבלה על מוסדות שבהם לומדים משתמטים, היא חייבת להיקבע לפי תבחין ענייני - מעמדו הצבאי של התלמיד - ולא לפי זהותו של המוסד. לטענתם, הגדרת "מוסד תורני" אינה דרך מדויקת או הוגנת לאתר משתמטים, משום שלא כל תלמיד במוסד תורני הוא משתמט, ומנגד משתמטים עשויים להימצא גם מחוץ למסגרות תורניות.

בעתירה נטען כי הדרישה מהמוסדות התורניים כוללת חשיפת מידע רגיש, לרבות מסמכים הנוגעים לפטורים מגיוס, שבחלק מהמקרים עשויים להיות מטעמים רפואיים או נפשיים. העותרים טוענים כי הטלת נטל כזה רק על מוסדות תורניים מחריפה את הפגיעה הנטענת בשוויון.

העותרים מציינים כי פנו תחילה לגורמים המוסמכים במכתבי מיצוי הליכים, ובהם היועצת המשפטית לממשלה, מנהל רשות המיסים, שר האוצר ויושב-ראש ועדת הכספים. לדבריהם, משלא התקבל מענה ענייני עד למועד שהציבו, ומשום שהדיון בוועדת הכספים נקבע בתוך זמן קצר, הוגשה העתירה באופן דחוף.

מה מבוקש מבג"ץ

בעתירה מבוקש כי בג"ץ יורה למשיבים לנמק מדוע המדיניות הנוכחית, כפי שמתארים אותה העותרים, אינה מוחלת באופן שווה על כל המוסדות המבקשים הכרה לפי סעיף 46. עוד מבוקש לעצור זמנית כל אישור חדש לפי סעיף זה עד להכרעה, או לחלופין לבטל זמנית את הדרישה הייחודית שהוטלה על מוסדות תורניים, כך שבקשותיהם ייבחנו באותם תנאים החלים על יתר המוסדות.

המשמעות המעשית של העתירה, אם תתקבל בקשת הביניים, עשויה להיות עצירת אישורי סעיף 46 לכלל המוסדות הממתינים לדיון בוועדת הכספים - לא רק למוסדות תורניים. בכך מבקשים העותרים לכפות על המדינה לבחור בין שני מסלולים: החלה שוויונית של מנגנון הבדיקה על כל המוסדות, או אי-החלתו כלפי המוסדות התורניים עד להסדרת מנגנון כללי.