הממשלה תקבע את עמדת המדינה בבג"ץ: חוק היועמ"ש צלח 14,500 הסתייגויות

ועדת החוקה של הכנסת אישרה הערב (12.7.26) את הצעת חוק היועץ המשפטי לממשלה לקריאה שנייה ושלישית, בתום יום דיונים סוער שכלל הצבעות על רביזיות שהוגשו ביחס לכ-14,500 הסתייגויות, טענות נושא חדש ועימותים חריפים בין הקואליציה לאופוזיציה. ההצעה מעגנת לראשונה בחוק את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, אך משנה באופן מהותי את יחסי הכוחות בין הממשלה לבין הייעוץ המשפטי, בעיקר בסוגיות של חוות דעת משפטיות וייצוג המדינה בערכאות.

לפי עיקרי ההצעה, היועץ המשפטי לממשלה ימשיך להעניק ייעוץ משפטי לממשלה ולגורמי הרשות המבצעת, אך הממשלה תוכל לקבוע במקרים מסוימים כי חוות דעתו אינה משקפת את הדין הקיים. בנוסף, מוצע לקבוע כי הסמכות לקבוע את עמדת הרשות המבצעת בהליכים משפטיים תהיה בידי הממשלה, והיועץ המשפטי יגבש ויציג את העמדה - אלא אם הממשלה תקבע עמדה אחרת.

הקרב על סמכות הייעוץ

הדיונים נמשכו לאורך היום לאחר שוועדת החוקה דחתה את כלל הרביזיות שהוגשו על ההסתייגויות. בשלב מסוים נדרשה הוועדה להמתין להכרעת ועדת הכנסת בטענות נושא חדש שהגישו יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן וח"כ גלעד קריב (העבודה). בהמשך, רגע לפני ההצבעה הסופית, העלה קריב טענת נושא חדש נוספת ביחס לסעיף 7 להצעה, העוסק בסמכות הממשלה לקבוע את עמדת הרשות המבצעת בהליכים משפטיים.

הסעיף עורר התנגדות חריפה באופוזיציה, משום שהוא מבקש לקבוע כי היועץ המשפטי לממשלה יגבש ויציג את עמדת המדינה בבתי המשפט, אך הממשלה תוכל לקבוע עמדה אחרת. אם היועץ יסבור כי אינו יכול לייצג את עמדת הממשלה, הוא יידרש להודיע על כך לממשלה ולשרים הנוגעים בדבר. במצב כזה תוכל הממשלה לאפשר ייצוג חיצוני באמצעות עורך דין אחר.

עוד נקבע בהצעה, כי כאשר הממשלה החליטה על ייצוג באמצעות עורך דין אחר, היועץ המשפטי לממשלה לא יוכל להתייצב באותו הליך ללא אישור הממשלה, השר או גורם שהוסמך לכך. חריג לכך נקבע בעניינים פליליים, שעליהם לא תחול ההוראה. ההצעה קובעת גם כי הוראות הפרק לא יחולו על הליכים פליליים, על סמכויות שהוקנו ליועץ המשפטי לממשלה בחוק, ועל ייצוג גורמים בעלי סמכות שיפוטית או מעין-שיפוטית.

האופוזיציה: "הפשטת האזרח מהגנות יסוד"

חברי האופוזיציה תקפו את ההצעה בחריפות. ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) טענה כי הצעת החוק נועדה להשתיק את הייעוץ המשפטי לממשלה כאשר חוות הדעת אינן נוחות לממשלה. לדבריה: "הצעת החוק מפריטה את הייעוץ המשפטי לממשלה ואפילו בענייני השב"כ חוות דעת אמורה להיות מושתקת". אלהרר הוסיפה כי האופוזיציה ביקשה להחריג את שירות הביטחון הכללי, בשל סמכויותיו הרחבות, אך נדחתה.

ח"כ קריב תקף את הליך החקיקה וטען כי מרבית חברי הכנסת החתומים כיוזמי ההצעה לא השתתפו בפועל בדיונים. לדבריו: "למעט היו"ר רוטמן ואולי עוד אחד שניים - אין להם מושג מה כולל החוק". קריב טען כי ההצעה מעניקה לממשלה אפשרות לעקוף את חוות דעת הייעוץ המשפטי גם בתקופת בחירות ובנושאים בעלי השלכה על זכויות אזרחיות ופוליטיות. הוא הוסיף: "הצעת החוק מפשיטה את האזרח הישראלי מהגנות יסוד על זכויותיו".

ח"כ יואב סגלוביץ' (יש עתיד) אמר כי מדובר ב"סיום של קדנציה מהגיהינום", וטען כי הכוונה האמיתית של החוק היא לאפשר לממשלה לפעול ללא מגבלות. לדבריו: "כותרת החוק תהיה 'נעשה מה שבא לנו'". סגלוביץ' הוסיף כי האזהרות שהועלו בנוגע לשב"כ ולדיני הבחירות לא קיבלו מענה ממשי, וכי החוק "יבוטל" כאשר תקום ממשלה אחרת.

ח"כ מנסור עבאס (רע"ם) אמר כי הממשלה מבקשת להשתחרר מעקרון כפיפותה לחוק. לדבריו, הפיכת הייעוץ המשפטי ל"חותמת גומי" תפגע גם בקואליציה כאשר תחזור לאופוזיציה, ובעיקר באזרחים ובקבוצות מיעוט. לדבריו: "מה שנעשה פה הוא לא ביקורת לתיקון אלא להרס, ויצירת שלטון דיקטטורי".

סמוטריץ': "יום היסטורי"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הגיע לוועדה כדי לברך על קידום החוק, וכינה את היום "לא פחות מיום היסטורי". לדבריו: "החוק הזה לא יבוטל בשום צורה". סמוטריץ' אמר כי לא תהיה ממשלה שתחזיר את "הדיקטטורה השיפוטית", כלשונו, וטען כי כל ממשלה שייבחר הציבור תרצה לממש את ערכיה ומדיניותה.

סמוטריץ' תקף את מעמד הייעוץ המשפטי כיום ואמר: "האנומליה שמתקיימת במדינת ישראל, שבה ייעוץ משפטי הוא שחקן וטו, והוא מנהל את מדינת ישראל, לא מתקיימת באף מדינה בעולם". לדבריו, הממשלה מקדישה חלק ניכר מזמנה להתמודדות עם חסמים משפטיים במקום ליישום מדיניות: "80% מהזמן אנחנו מטפסים על קירות מרוחים בשמן כדי ליישם את המדיניות שלנו מול ייעוץ משפטי".

שר האוצר אמר כי הייעוץ המשפטי חשוב, אך אינו יכול להיות "המילה האחרונה". הוא טען כי המדינה אינה מקבלת את יומה בבית המשפט, משום שהייעוץ המשפטי אינו מייצג תמיד את עמדת הממשלה כפי שהיא. כדוגמה הזכיר את הייצוג החיצוני בעתירה הנוגעת למינוי מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל, וטען כי כאשר הממשלה יוצגה באמצעות עורך דין פרטי ניתן היה להציג את עמדתה בצורה טובה יותר.

סמוטריץ' פנה לרוטמן ואמר: "עם ישראל לדורותיו יודה לך". לדבריו, יו"ר הוועדה ומשפחתו היו "מטרה לחיצים מכוערים, אלימים, ברוטליים", אך הוא ניהל את הליך החקיקה בנחישות ובהתמדה. סמוטריץ' הזכיר גם את תוכנית "חוק וצדק" שפרסם עם רוטמן לפני הבחירות, ואמר כי חלק גדול ממנה יושם בקדנציה הנוכחית.

רוטמן: החוק לא יבוטל

לאחר ההצבעה הודה יו"ר ועדת החוקה ח"כ רוטמן לחברי הוועדה מהקואליציה ומהאופוזיציה, ואמר כי גם ההערות וההפרעות "טייבו את החוק". לדבריו: "החוק הזה בניגוד להצהרות הנמהרות לא יבוטל על-ידי אף ממשלה, חוק חשוב וטוב שהיו רבים שהציעו דברים ברוחו לאורך הממשלות השונות".

רוטמן הודה גם להנהלת הוועדה ולייעוץ המשפטי של הוועדה, ואמר כי העבודה על החוק נעשתה "בצורה מעוררת הערכה" גם לנוכח מחלוקות קשות. הוא הוסיף כי זו "הזדמנות לבקש סליחה אם הטונים עלו". עוד הודה למפלגתו, ליו"ר מפלגת הציונות הדתית ולסיעות הקואליציה, שלדבריו "התאחדו כאיש אחד לאורך הדרך" והחריגו את החוק מכל המחלוקות הקואליציוניות.

לאחר ההצבעה צעק ח"כ גלעד קריב לעבר חברי הקואליציה: "חבורת מושחתים, קואליציית חורבן, הבאתם עלינו דם".

מה כולל החוק

הצעת החוק קובעת כי היועץ המשפטי לממשלה יסייע לממשלה להגשים את מדיניותה במסגרת הדין, יציג בפניה חלופות משפטיות אפשריות, ויפעל להבטחת שלטון החוק ואחידות בפרשנות הדין ברשות המבצעת. חוות דעת משפטיות של היועץ יינתנו ככלל בכתב, אך ניתן יהיה למסור אותן גם בעל פה.

לפי ההצעה, חוות דעת משפטית בכתב של היועץ תשקף את הדין הקיים מבחינת גורמי הרשות המבצעת, אך לא תשנה את הדין עצמו. הממשלה תוכל, אם מצאה לכך טעם, לקבוע שחוות דעתו של היועץ אינה משקפת את הדין הקיים, בין אם היא נוגעת לממשלה עצמה ובין אם היא נוגעת לגורם אחר ברשות המבצעת. החלטה כזו תחויב בדיווח לוועדת החוקה של הכנסת, או לוועדת החוץ והביטחון בענייני חוץ וביטחון.

ההסדר לא יחול על הפעלת סמכויות בתחום הפלילי או על סמכויות שהוקנו ליועץ המשפטי לממשלה בחוק. בהצעה נקבע גם כי היועץ יהיה עצמאי בשיקול דעתו, ובעניינים פליליים יהיה כפוף אך ורק למרות הדין.

בנוסף מוצע לקבוע כי היועץ המשפטי לממשלה יהיה אחראי בפני הממשלה ונתון לפיקוח שר המשפטים. החוק יסדיר את חובת הדיווח של היועץ לשר, אך יובהר כי אין בכך כדי לאפשר לממשלה או לשר להתערב בהחלטותיו או להנחותו כיצד לפעול בהליך פלילי מסוים. אם היועץ יסבור כי דיווח לשר יפגע באינטרס ציבורי חשוב, יוכל להעביר את הדיווח לנציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות.

במהלך הדיונים קיבלה הוועדה הסתייגות של רוטמן וח"כ אביחי בוארון (הליכוד), שמחקה מהנוסח קביעה שלפיה היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה אינם כפופים ליועץ המשפטי לממשלה. רוטמן הבהיר כי משמעות המחיקה היא השארת המצב הקיים בנושא זה.

לפי ההצעה, החוק ייכנס לתוקף ב-1 בינואר 2027. בתוך 30 ימים ממועד התחילה, כלומר עד סוף ינואר 2027, תידרש הממשלה לקבל החלטה מחודשת בנוגע להליך המינוי וההעברה מכהונה של היועץ המשפטי לממשלה.