הרפורמה אושרה והתחרות תידחה: הרדיו המסחרי הארצי ימתין עד 2033

ועדת הכלכלה אישרה (12.7.26) לקריאה שנייה ושלישית תיקון לחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, שנועד להאריך את פעילות תחנות הרדיו האזוריות ולהכין את הקרקע לפתיחת שוק הרדיו המסחרי הארצי - אך רק מ-1 בינואר 2033. ההצעה אושרה בתום שורת דיונים סוערים, שבמהלכם נחשפו פערים חריפים בין יו"ר הוועדה דוד ביטן, משרד התקשורת, הרשות השנייה, תאגיד השידור הציבורי וחברי האופוזיציה.

על-פי ההצעה שאושרה, שידורי רדיו מסחרי יוכלו לפעול בעתיד ללא מגבלה גאוגרפית, בדומה למעמדן הארצי של תחנות השידור הציבורי - רשת ב' וגלי צה"ל. לצד זאת, משטר הזיכיונות הקיים ברדיו המסחרי יוחלף במתן רישיונות לתקופה אחת של 18 שנה, כפוף לפיקוח הרשות השנייה ולכללים שיחולו גם על התחנות החדשות.

ביטן: סיוע לרדיו האזורי שנפגע במלחמה

יו"ר הוועדה, ח"כ דוד ביטן, אמר בפתח הדיון כי הרדיו האזורי הצליח מבחינת האזנה ותוכן, אך נקלע לקשיים כספיים. לדבריו, התיקון נועד לסייע לתחנות האזוריות לנוכח הפגיעה בהכנסותיהן בתקופת המלחמה, לאחר שלטענתו לא קיבלו פיצוי מתאים.

ביטן ציין כי לצד הסיוע לרדיו האזורי, ההצעה כוללת גם "רפורמה מסוימת" בשידורי הרדיו הארציים, שנועדה לייצר תחרות לשידור הציבורי. הוא הזכיר כי בדיונים הקודמים עלה הצורך בזמן היערכות ארוך לקראת המכרזים החדשים, וכן לקראת מעבר אפשרי לשוק רדיו מסחרי ארצי.

הצעת החוק שאושרה היא מיזוג של שתי הצעות: הצעת ח"כ אלי דלל, שעסקה בהרחבת המגוון בשידורי הרדיו ובהרחבת פעילות הרדיו האזורי, והצעת ח"כ אחמד טיבי, שביקש להרחיב גם את אזורי השידור של תחנות הרדיו בשפה הערבית.

האופוזיציה: מתנה גורפת עד 2033

ח"כ שלי טל מירון תקפה את ההצעה ואמרה כי אין לה התנגדות עקרונית לתחנות האזוריות, אך לדבריה הנוסח שאושר מקצה נכס ציבורי - תדרי שידור - בלי תמורה הולמת. היא הזכירה כי מנכ"ל משרד התקשורת עצמו מתח ביקורת על הנוסח וטען כי הוא מחמיץ הזדמנות לפתוח את המגבלה הגאוגרפית.

טל מירון אמרה בדיון: "הבעיה שלי זה ההארכה הגורפת של הזיכיון לכולם עד 2033. אין סיבה לתת את המתנה הזו לכולם אלא אם זה פוליטי"

ביטן השיב כי בעבר הוארכו זיכיונות התחנות בשל משבר הקורונה, וכי המלחמה פגעה אף היא בהכנסות התחנות האזוריות. לדבריו, ההארכה נועדה לבצע "יישור קו" ולאפשר לשוק להיערך לקראת המכרזים החדשים.

משרד התקשורת נגד הנוסח שאושר

שר התקשורת, ח"כ שלמה קרעי, אמר כי משרדו פרסם תזכיר חוק בנושא והציע מסלול אחר, שבו בעל זיכיון יוכל לעבור למשטר של רישיון, ורק לאחר מכן יתאפשר לאחרים להיכנס לשידור באותו אזור. מנכ"ל משרד התקשורת, אלעד מקדסי, תקף את הנוסח שאושר ואמר כי הוא "הרע מכל העולמות" משום שהוא דוחה את המהלך לשבע שנים.

ביטן השיב כי משרד התקשורת לא הביא לכנסת הצעת חוק ממשלתית, והדגיש כי במצב החוקי הקיים אין סמכות להוציא מכרז לשידור רדיו מסחרי ארצי. עוד הבהיר כי הוועדה דחתה את בקשת שר התקשורת שלפיה הרשות השנייה לא תהיה הגוף שיוציא את המכרזים, וקבעה כי סמכות זו תישאר בידי הרשות כגורם המקצועי המאסדר את שוק השידורים.

נציג רדיו דרום, דוד שריקי, הזהיר כי ללא היערכות נכונה תחנות כמו רדיו דרום, רדיו צפון ורדיו אילת "הולכות להימחק", וטען כי המתווה שהציע משרד התקשורת אינו ישים בעיניו.

הקרב על הפיקוח על התוכן

סוגיה נוספת שעוררה מחלוקת הייתה מידת הפיקוח על התכנים שישדרו בעלי הרישיונות החדשים. ביטן ביקש מהרשות השנייה להצהיר כי במכרזים שיוצאו לא יהיו הגבלות תוכן מעבר למה שמחייב החוק.

קרעי טען כי יש להסיר אסדרה מתכני התקשורת, ואמר כי מדיניות משרדו היא לצמצם את הפיקוח על השוק. היועץ המשפטי לוועדה, עו"ד איתי עצמון, השיב כי אם התחנות ישדרו חדשות, הדבר חייב להיעשות לפי כללי הרשות השנייה. נציגת משרד המשפטים, עו"ד עדי ליברוס, הבהירה כי יש להבחין בין תנאי המכרז לבין האסדרה שתחול אחרי הזכייה בו.

ליברוס אמרה: "העובדה שייערך מכרז לפי מחיר ואדם יזכה במכרז לא מעלה ומוריד אם מותר לו לשדר שידורים אסורים או לא"

ביטן סיכם כי שידורי החדשות ייעשו בהתאם לכללים שתקבע מועצת הרשות השנייה, וכי אותה אסדרה החלה כיום על הרדיו האזורי תחול גם על התחנות החדשות.

התדרים והחשש בתאגיד

המכרז הראשון לתחנות הארציות החדשות צפוי להתפרסם שלוש שנים לפני פקיעת הזיכיונות הקיימים, אך השידורים עצמם לא יחלו לפני 1 בינואר 2033. לפי הנוסח שאושר, המכרז יפורסם רק אם ועדת התדרים תקבע שניתן להקצות תדרים לשתי תחנות שישדרו ללא מגבלה גאוגרפית.

עוד נקבע כי אם ועדת התדרים תחליט לגרוע תדרים מתחנות הרדיו הארציות הקיימות, הדבר לא יוכל לגרום "פגיעה ממשית" בשידוריהן, בפריסתן או באיכות הקליטה שלהן. מנכ"ל תאגיד השידור הציבורי, גולן יוכפז, אמר כי התאגיד מוכן לקחת חלק בהרחבת הגיוון והתחרות ברדיו, אך הסתייג מן הביטוי "פגיעה ממשית".

ביטן השיב לו: "אז איך נעשה תחרות? ראיתם את הסרט 'כל הפחדים כולם'? לפעמים הפחדים עושים בעיות. אם ועדת התדרים תקבל החלטה לא הגיונית שתפגע בכיסוי אפשר יהיה לטעון נגד זה בבית משפט"

יוכפז הגיב: "התשובה לא יכולה להיות שאנחנו פרנואידים, הלוואי שהיינו פרנואידים"

מדדי איכות לצד מחיר

הנוסח שאושר קובע כי המכרזים לקבלת רישיונות השידור לא יתבססו בהכרח רק על גובה התשלום למדינה, אלא יוכלו לכלול גם מדדי איכות וניסיון. שר התקשורת יוכל לקבוע זאת בתקנות, לפי הצעת מועצת הרשות השנייה או בהתייעצות עימה ועם רשות התחרות, ובאישור ועדת הכלכלה.

התקנות יובאו לאישור ועדת הכלכלה לפחות תשעה חודשים לפני פרסום המכרז הראשון. אם השר לא יתקין תקנות, הסמכות תעבור למועצת הרשות השנייה. במקרה של מכרזים נוספים, השר יוכל לשוב ולעשות שימוש בסמכותו להתקין תקנות.

בנוסף נקבע כי הרשות השנייה תבחן אחת לשש שנים את עמידת התחנות בדרישות החוק במהלך תקופת הרישיון. בכך ביקשה הוועדה לשלב בין ודאות ארוכת טווח לזוכים במכרז לבין נקודות בקרה תקופתיות על פעילותם.

392 הסתייגויות נדחו

במהלך הדיון נימקו ח"כ סימון דוידסון וח"כ יסמין סאקס פרידמן 392 הסתייגויות להצעת החוק, אך כולן נדחו. לאחר מכן נדחו גם הסתייגויות שהגישו סיעות המחנה הממלכתי והעבודה.

בסיום הדיון אישרה ועדת הכלכלה את ההצעה לקריאה שנייה ושלישית ברוב של חמישה תומכים מול שני מתנגדים. בעד הצביעו יו"ר הוועדה דוד ביטן, ח"כ יעקב אשר, ח"כ יעקב מרגי, ח"כ אכרם חסון וח"כ עודד פורר. נגד הצביעו ח"כ סימון דוידסון וח"כ יסמין סאקס פרידמן.

המשמעות המעשית של ההצבעה היא כי הכנסת תידרש כעת להכריע במליאה אם לאשר סופית את התיקון. אם יאושר, שוק הרדיו האזורי יזכה להארכת פעילות ממושכת, אך פתיחת שוק הרדיו המסחרי הארצי לתחרות מלאה תידחה בפועל לשנת 2033.