"אל תספרו שאתם יהודים": האנטישמיות חדרה לבתי החולים באוסטרליה

תחקיר מקיף שפורסם בעיתון "האוסטרליאן" מציג שורה של עדויות חמורות על התפשטות האנטישמיות במערכת הבריאות במדינה מאז טבח 7 באוקטובר. על-פי התחקיר, יהודים באוסטרליה חוששים כי חשיפת זהותם עלולה להשפיע על איכות הטיפול שיקבלו, וחלקם נמנעים מלציין בבתי החולים ובמרפאות כי הם יהודים.

התחקיר של העיתונאית מייגן גולדין מבוסס על ראיונות עם יותר מ-30 רופאים, אחיות, מיילדות ואנשי מקצוע נוספים. המרואיינים תיארו בתי חולים שהפכו לזירה פוליטית, התנכלויות כלפי עובדים יהודים, פרסומים אנטישמיים של אנשי צוות ברשתות החברתיות ועדויות של מטופלים הסבורים כי קיבלו טיפול מכאיב או משפיל בשל זהותם.

עם זאת, התחקיר אינו קובע כי הוכח קשר בין זהותם של אנשי הצוות לבין הפגיעה הנטענת במטופלים. בכמה מהמקרים הודגש במפורש כי לא ניתן להוכיח שהטיפול הלקוי היה מכוון, אף שאנשי רפואה שרואיינו טענו כי הופרו נהלים רפואיים.

ארבעה ניסיונות עירוי - לאחר גילוי הדת

אחת העדויות המרכזיות היא של שרלוט פריימן, בת 64 ובת לניצולת אושוויץ, שעברה טיפולים רפואיים במלבורן. לדבריה, אח שעמו היו לה בעבר יחסים תקינים שינה את התנהגותו לאחר שנחשף ברשומה הרפואית לכך שהיא יהודייה.

פריימן סיפרה כי האח ניסה ארבע פעמים להחדיר עירוי לידה, גרם לה כאבים ולשטפי דם נרחבים והתנהל, לדבריה, באופן שאינו תואם את ניסיונו המקצועי. היא טענה כי אירועים דומים חזרו גם בביקורים מאוחרים יותר. התחקיר לא מצא ראיה לכך שהמעשים נעשו בכוונה לפגוע בה, אך אנשי צוות אמרו כי מספר הניסיונות עלול היה לחרוג מנהלי בית החולים.

אורית ברנד, מטופלת ישראלית בבית חולים במלבורן, העידה כי אשת צוות ניסתה שמונה פעמים להחדיר לה עירוי ולא הצליחה. לאחר שברנד ביקשה להחליף את המטפלת, איש צוות אחר ביצע את הפעולה בניסיון הראשון וללא כאב משמעותי.

נורית חדד, אחות בתחום בריאות הנפש בניו סאות' ויילס, אמרה לתחקיר כי שמעה שוב ושוב עדויות דומות הנוגעות למחטים ולהחדרת עירויים. לדבריה, מדובר בדרך שקל להסביר בדיעבד בטענה שלא ניתן היה למצוא את הווריד. גם במקרה זה אין ראיה עצמאית המוכיחה כי הכאב נגרם בכוונה.

יולדת ללא משככי כאבים

המיילדת שרון סטוליאר סיפרה על אישה יהודייה שעברה ניתוח קיסרי בבית חולים בסידני. על-פי העדות שנמסרה לה, היולדת נותרה במשך שעות ללא משככי כאבים, כשהיא מדממת ותינוקה בוכה לצדה. כאשר אחות ניגשה אליה לבסוף, נטען כי הטיפול ניתן בגסות וללא חמלה.

סטוליאר הזהירה כי מטופלים בבתי חולים נמצאים במצב של פגיעות ותלות מוחלטת באנשי הצוות: "לרופאים, לאחיות ולמיילדות יש כוח עצום על המטופלים". התחקיר אינו מציין כי בית החולים קבע שהאירוע נבע מאנטישמיות, והוא מובא כעדות שלישית שלא הוכרעה בבדיקה רשמית.

מטופלת יהודייה נוספת, שאושפזה ביחידה לטיפול נמרץ באדלייד, סיפרה כי אחות השמיעה בנוכחותה אמירות המכחישות הן את השואה והן את טבח 7 באוקטובר. עדות זו מצטרפת לטענות בדבר סמלים ומסרים פוליטיים שהוצגו בתוך מוסדות רפואיים.

לפי התחקיר, באחד מבתי החולים במלבורן הוצבה סמוך למיטתו של מטופל יהודי גוסס מדבקה שבה מגן דוד מחוק בקו אדום. אנשי צוות בבתי חולים אחרים נצפו, על-פי הנטען, כשהם עונדים סמלים פוליטיים ומציגים את הסיסמה "מהנהר ועד הים".

רופאים יהודים חוששים להתלונן

החשש אינו מוגבל למטופלים. רופאים, סטודנטים לרפואה ועובדי בריאות יהודים סיפרו כי הוחרמו, הותקפו מילולית או נדחקו לשולי מקום העבודה לאחר שהעלו את נושא החטופים או דיברו על טבח 7 באוקטובר.

חלק מהמרואיינים ביקשו להישאר בעילום שם, מחשש לפגיעה בקריירה או בביטחונם. אחרים נמנעו מהגשת תלונות רשמיות, בטענה שהנהלות בתי החולים וגופי הפיקוח אינם מטפלים באופן שווה בהתבטאויות אנטישמיות ובהתבטאויות נגד ישראל.

אחות ותיקה ביחידה לטיפול נמרץ במלבורן סיפרה כי התפטרה לאחר יותר מעשר שנות עבודה, משום שלטענתה ההנהלה לא טיפלה כראוי בפרסומים עוינים של עמיתיה. לדבריה: "אם אנשים מסוגלים לפרסם דברים כאלה ברשת, אפשר רק לדמיין כיצד יתייחסו למטופל יהודי פנים אל פנים".

התחקיר מפנה ביקורת גם כלפי רשות הפיקוח האוסטרלית על מקצועות הבריאות. המרואיינים טענו כי תלונות נגד אנשי צוות שהפיצו תכנים אנטישמיים או תומכי חמאס נסגרו ללא צעדים משמעותיים, בעוד אנשי רפואה יהודים או תומכי ישראל נדרשו להתמודד עם הליכים משמעתיים לאחר שפרסמו מידע על פעילות חמאס בבתי החולים ברצועת עזה. טענות אלה לא הוכרעו בהליך משפטי או מנהלי פומבי.

כנס רפואי בוטל בשל מרצה ישראלי

העיתון מתאר גם את ביטולו של כנס בינלאומי לרפואת טראומה בעיר פרת', לאחר מחאה נגד השתתפותו של הפרופסור אלון גלזברג, לשעבר קצין הרפואה הראשי בצה"ל. גלזברג היה אמור להרצות על טיפול בפצועי ירי ופיצוץ.

מומחי טראומה שרואיינו טענו כי ביטול הכנס מנע מצוותי רפואה באוסטרליה ללמוד שיטות טיפול שעשויות להציל חיים באירועים רבי נפגעים. לטענתם, פעילות פוליטית נגד ישראל גברה במקרה זה על השיקול המקצועי והרפואי.

התחקיר מתפרסם על-רקע ההליך המשפטי נגד שני עובדי בית החולים בנקסטאון בסידני, אחמד נאדיר ושרה אבו-לבדה, שתועדו בשיחת וידאו שקיים משפיען הרשת מקס וייפר כשהם משמיעים איומים נגד מטופלים ישראלים. אבו-לבדה אמרה כי תהרוג מטופל ישראלי אם יגיע לבית החולים, ואילו נאדיר טען כי כבר שלח ישראלים "לגיהינום".

ביוני 2026 קבע בית משפט באוסטרליה כי הסרטון אינו קביל כראיה, משום שהושג בניגוד לחוקי ההאזנה והצילום המקומיים. ההחלטה אינה קובעת כי הדברים לא נאמרו, אלא מגבילה את השימוש בהקלטה במסגרת המשפט. התובע הכללי של אוסטרליה החליט לערער על הפסילה.

עזבה את אוסטרליה ועברה לישראל

התחקיר מסתיים בסיפורה של הד"ר קרלי דבינסקי, רופאת ילדים שעזבה את אוסטרליה ועברה לישראל לאחר שחשה כי הסביבה המקצועית נעשתה עוינת כלפי יהודים.

כיום היא עובדת במרכז הרפואי שיבא. לדבריה, בבית החולים הישראלי עובדים זה לצד זה אנשי צוות יהודים, מוסלמים, נוצרים, ערבים ודרוזים, המטפלים בילדים מכל האוכלוסיות - לרבות ילדים מרצועת עזה.

העדויות שפורסמו אינן מוכיחות כי קיימת מדיניות ממוסדת של פגיעה ביהודים במערכת הבריאות האוסטרלית. עם זאת, הצטברות המקרים, ההתבטאויות הפוליטיות והחשש של מטופלים ועובדים לחשוף את זהותם מצביעים על משבר אמון חריף, המחייב בדיקה עצמאית ומעמיקה של הרשויות באוסטרליה.