איש התקשורת יעקב ברדוגו חשף בשידור בתוכניתו ברדיו גלי ישראל כי נפגש בלשכת ראש השב"כ דוד זיני, יחד עם עוזרו של זיני, במסגרת ניסיונו לקדם חקירה של ההדלפה לכאורה לחדשות 12 בנוגע למועד פתיחת המלחמה באירן. זמן קצר לאחר מכן ביקש זיני מהיועצת המשפטית לממשלה לאשר פתיחה בחקירה.
על-פי דיווחים שפורסמו בימים האחרונים, זיני פנה למשרד המשפטים בבקשה לקבל את אישור היועמ"שית לחקירת ההדלפה לכאורה לחדשות 12. קודם לכן פורסם כי זיני הסתייג מפתיחת חקירה, בין היתר בשל היקף המעורבים שנחשפו למידע ובשל הצורך באישור משפטי לחקירה הנוגעת לעיתונאים.
ברדוגו הציג בשידור את עצמו כמי שפעל לקידום החקירה מול זיני. לדבריו, אף שרק שלושה אנשים נכחו בפגישה בלשכת ראש השב"כ, פרטים ממנה הודלפו לעיתון הארץ. הדברים מעניקים לפרשה ממד נוסף: לא רק שאלת ההדלפה לחדשות 12, אלא גם השאלה כיצד פרטי פגישה רגישה בלשכת ראש השב"כ הגיעו לכלי תקשורת.
על-פי הפרטים שנחשפו ב-i24News, בפגישה נכח גם איש שב"כ נוסף מתוקף תפקידו. לפי אותו פרסום, מדובר בקרוב משפחה מדרגה ראשונה של עיתונאי מוכר בערוץ 14. בשל האיסור החוקי על פרסום זהותם של עובדי שב"כ, לא ניתן לפרט מעבר לכך.
הנתון הזה עשוי להיות משמעותי בעיקר בשל הרקע הציבורי של הפרשה: ברדוגו, המזוהה עם ערוץ 14 ועם סביבת ראש הממשלה, קרא לחקור את חדשות 12; במקביל, נטען כי אדם נוסף שנכח בפגישה הוא קרוב משפחה מדרגה ראשונה של עיתונאי בערוץ 14. בשלב זה אין בכך כשלעצמו הוכחה לפגם כלשהו, אך יש בכך כדי להציף שאלות על רגישות ההליך, על ניהול המידע ועל הצורך בבירור מסודר של שרשרת הדיווח והחשיפה.
שאלות פתוחות
הסוגיה המרכזית שנותרה פתוחה היא האם פניית זיני ליועמ"שית נעשתה בעקבות מידע חדש או בעקבות הלחץ הציבורי והפוליטי שהופעל עליו. דיווחים קודמים קשרו את שינוי העמדה של זיני ללחץ מצד ראש הממשלה ושרים בקבינט, לאחר שבתחילה נטען כי בשב"כ סברו שאין בסיס מעשי לחקירה כזו.
פרשה זו מערבת שלושה מוקדי רגישות: הדלפה אפשרית של מידע ביטחוני הנוגע לפתיחת מלחמה; חקירה אפשרית של גוף תקשורת ועיתונאים; ומעורבות של איש תקשורת פוליטי מובהק בפנייה לראש השב"כ. לכן, גם אם תיפתח חקירה, יהיה צורך להבהיר את גבולותיה, את עילת פתיחתה ואת ההפרדה בין שיקולים ביטחוניים לשיקולים תקשורתיים ופוליטיים.
בשב"כ לא מגיבים.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה