האבטלה בישראל נמוכה, אבל השכר תקוע והצפון נשאר מאחור

דוח שוק העבודה בישראל לשנת 2025, שפרסם (יום ה', 9.7.26) משרד העבודה מציג לכאורה תמונה מרגיעה: שיעור האבטלה המותאם נותר נמוך ברמה היסטורית ועמד בממוצע שנתי על כ-3.8%, שיעור התעסוקה חזר להתקרב לרמתו לפני המלחמה, והמשק הוכיח יכולת התאוששות מהירה גם לאחר מבצע "עם כלביא" ביוני 2025. אולם מדובר בחוסן חלקי בלבד. שוק העבודה אומנם לא קרס, אך הוא סובל משורה של בעיות עומק: שכר ריאלי כמעט קפוא, מחסור מתמשך בעובדים, תלות גוברת בעובדים זרים, פערים מגזריים, פגיעה מתמשכת בצפון ושינויים מטרידים בענף ההייטק.

למרות שוק עבודה הדוק, אבטלה נמוכה ושיעור גבוה של משרות פנויות, השכר הריאלי הממוצע למשרת שכיר עלה בשנת 2025 בכ-0.3% בלבד לעומת 2024. במגזר הציבורי המצב אף חמור יותר: השכר הריאלי למשרת שכיר ירד ב-1.6%, בין היתר בשל הפחתת שכר של 3.3% כחלק מהצעדים לייצוב תקציב המדינה. גם בהייטק, שנחשב למנוע השכר של המשק, העלייה הריאלית הייתה מתונה יחסית והסתכמה בכ-0.8%; במגזר הפרטי ללא הייטק נרשמה עלייה של 0.9%.

המשמעות היא ששוק העבודה "הדוק" מבחינה סטטיסטית, אבל לא מתורגם לכוח קנייה ממשי של העובדים. הדוח מציע לכך הסבר מטריד: חלק גדול מהביקוש לעובדים מתרכז בענפים שבהם השכר נמוך יחסית, כמו בינוי, מסחר, אירוח ותחבורה. בענפים אלה הורחבו או אושרו מכסות עובדים זרים, ולכן ייתכן שמעסיקים אינם ממהרים להעלות שכר כדי למשוך עובדים ישראלים, אלא ממתינים לאיוש המשרות באמצעות עובדים זרים.

גם נתוני המשרות הפנויות ממחישים את עומק הבעיה. שיעור המשרות הפנויות עלה במחצית השנייה של 2025 והגיע בדצמבר ל-4.6%, רמה גבוהה במונחים היסטוריים. מספר המשרות הפנויות גדל מ-137 אלף ביוני ל-152 אלף בדצמבר, עלייה של כ-10% בתוך חצי שנה. בענף הבינוי אומנם נרשמה ירידה מסוימת בשיעור המשרות הפנויות, מ-10.2% בשנת 2024 ל-8.8% בשנת 2025, אך שיעור זה עדיין גבוה פי שניים מהממוצע בכלל המשק. בענף האירוח והאוכל שיעור המשרות הפנויות נותר 8.9%, ובענף המסחר הוא חצה בדצמבר לראשונה את רף ה-5%, לעומת כ-3.5% ערב המלחמה.

שיעור התעסוקה ביישובי הצפון שפונו - נמוך מלפני 7.10

צילום: [צילום: אייל מרגולין, פלאש 90]

אחת מנקודות החולשה המרכזיות בדוח היא מצב התעסוקה בצפון. בעוד שבחבל תקומה, בעוטף עזה שבדרום, נשמרה רמת תעסוקה שאינה נמוכה מהממוצע הארצי, בצפון ההתאוששות נותרה חלקית בלבד. ביישובי קו העימות שפונו, שיעור התעסוקה עלה מאז השפל בתחילת המלחמה, אך בסוף 2025 עמד על 74% בלבד, נמוך ב-3.6 נקודות אחוז לעומת התקופה שלפני המלחמה. ביישובים שלא פונו, במרחק 3.5 עד 9 קילומטרים מהגבול, שיעור התעסוקה היה 79%, אך גם הוא נמוך ב-1.4 נקודות אחוז מהרמה שלפני המלחמה וב-5 נקודות אחוז משיעור התעסוקה בשאר הארץ.

הפגיעה החריפה ביותר בצפון נרשמה בקרב גברים בקו העימות: שיעור התעסוקה שלהם ירד מ-79% לפני המלחמה ל-64% במחצית השנייה של 2025. לפי הדוח, ייתכן שהדבר קשור לכך שגברים באזור מועסקים יותר במגזר העסקי וכעצמאים, ולכן חשופים יותר למשברים. אפשרות נוספת שמעלה הדוח היא שחלק מאנשי המילואים, כיתות הכוננות וההגנה המרחבית, שנחשבו מועסקים בזמן שירותם, התקשו להשתלב מחדש בשוק העבודה עם סיום השירות.

רחוקים מיעד התעסוקה שהציבה הממשלה לגברים חרדים לשנת 2030

צילום: [צילום: אריק מרמור/פלאש 90]

הפערים המגזריים הם נקודת תורפה נוספת, גם אם הדוח מציג לצדם נתונים חיוביים. הנשים הערביות רשמו ב-2025 שיעור תעסוקה של 48.6%, הנתון הגבוה ביותר מאז 2015 ועלייה של כ-17 נקודות אחוז בעשור. שיעור התעסוקה של נשים חרדיות עמד על 81%, ובכך הן הגיעו ליעד הממשלתי לשנת 2030 חמש שנים לפני המועד. אלה הישגים משמעותיים, אך הם אינם מטשטשים את הקיפאון בקרב הגברים.

שיעור התעסוקה של גברים חרדים עמד ב-2025 על 53%, כמעט ללא שינוי לעומת 53.1% בשנת 2022 ורק נקודת אחוז אחת מעל 2015. היעד הממשלתי לשנת 2030 הוא 65%, כך שהפער שנותר גדול מאוד. הדוח מצביע על קשיים מבניים מתמשכים, ובהם פערים במיומנויות, השכלה ופיזור ענפי גם בקרב הגברים הערבים, אף ששיעור התעסוקה הגיע ל-76.3% ונרשמה התאוששות מלאה מהפגיעה בתחילת המלחמה.

הסימן המדאיג ביותר לעתיד נמצא בקרב הצעירים. אצל נשים צעירות נרשם שיפור בולט: שיעור התעסוקה של נשים ערביות בגילי 25 עד 40 עלה מ-38.7% בשנת 2015 ל-55.4% בשנת 2025, ושיעור התעסוקה של נשים חרדיות צעירות עלה מ-74.4% ל-85.4%. אבל אצל הגברים התמונה הפוכה: שיעור התעסוקה של גברים חרדים צעירים ירד ל-47.3% בלבד, נמוך מכל קבוצות האוכלוסייה שנבחנו, גברים ונשים כאחד. גם בקרב גברים יהודים שאינם חרדים נרשמה ירידה בהשוואה לרמת התעסוקה שלפני המלחמה, בין היתר על-רקע שירות המילואים הממושך.

מדד נוסף שמחזק את סימני האזהרה הוא שיעור חסרי המעש, כלומר צעירים שאינם עובדים, אינם לומדים ואינם נמצאים בהכשרה מקצועית. בקרב נשים נרשם שיפור: בקרב נשים ערביות השיעור ירד מ-58% ל-43%, ובקרב חרדיות מ-24% ל-14%. לעומת זאת, בקרב גברים חלה עלייה בכל הקבוצות: אצל גברים חרדים מ-6% ל-11%, אצל גברים ערבים מ-16% ל-17%, ואצל גברים יהודים שאינם חרדים מ-7% ל-10%. זוהי אינדיקציה לכך שחלק מהצעירים, דווקא בגילים שבהם אמורים להיבנות השכלה, מיומנויות ויציבות תעסוקתית, עלולים להתרחק משוק העבודה.

אבטלת מפתחי תוכנה עלתה ל-3.5%

צילום: [צילום: אליס אמנדולה/AP]

גם בהייטק, הנתונים החיוביים מגיעים עם 'כוכבית' גדולה. מספר המועסקים בענף הגיע ב-2025 ל-405 אלף, גידול של 2.3% לעומת השנה הקודמת. מספר המועסקים במקצועות טכנולוגיים בענף עלה ב-4%, והביקוש לתפקידי נתונים ובינה מלאכותית גדל במהירות. אבל ההתאוששות הזו אינה רחבה: במקצועות שאינם טכנולוגיים בענף ההייטק נמשך הצמצום בכוח האדם, עם ירידה של 0.8%.

מעבר לכך, הדוח מצביע על שינוי מבני בשוק ההייטק. שיעור האבטלה בקרב מפתחי תוכנה עלה ב-2025 ל-3.5%, והיחס בין היצע לביקוש בקרבם הגיע ל-1.1. משמעות הדבר היא מעבר ממצב של מחסור מבני בעובדים לשוק שבו מספר מחפשי העבודה כבר עולה על מספר המשרות הפנויות. לפי נתוני שירות התעסוקה המובאים בדוח, מספר דורשי העבודה בהייטק הוכפל מאז 2022 והגיע בסוף 2025 לכ-16,300, בעיקר בקרב מפתחי תוכנה ומנתחי מערכות.

חדירת הבינה המלאכותית מחדדת את השינוי הזה. לפי הדוח, חברות ההייטק אינן מצמצמות עובדים בהיקף רחב בגלל בינה מלאכותית, אך הביקוש משתנה במהירות: משרות בתחום נתונים ובינה מלאכותית צמחו בכ-50% ברבעון הרביעי של 2025 לעומת התקופה המקבילה, בעוד שבתחום פיתוח התוכנה ניכר קיפאון. כלומר, הבעיה אינה בהכרח היעלמות מיידית של משרות, אלא מעבר לשוק שבו הכישורים הנדרשים משתנים במהירות, ומי שלא יצליח להתאים את עצמו עלול להישאר מאחור.

הדוח מזהה גם נקודת חולשה בתחום ההכשרה הטכנולוגית. מספר הסטודנטים בשנה הראשונה ללימודי מחשוב באקדמיה ובמכללות הטכנולוגיות (מה"ט) הגיע לשיא בשנת 2022, אך לאחר מכן נרשמה נסיגה, שהחריפה בשנת 2024. בדוח מצוין כי הירידה במספר התלמידים במה"ט מעוררת סימני שאלה לגבי הנגישות של אוכלוסיות מגוונות לענף, במיוחד נשים חרדיות, שעבורן מה"ט הוא מסלול מרכזי להשתלבות בהייטק. זו בעיה אסטרטגית: דווקא בשעה שהשוק דורש מיומנויות חדשות, חלק ממסלולי ההכשרה שיכולים לפתוח את שערי ההייטק לאוכלוסיות רחבות נמצאים בנסיגה.

העסקת עובדים זרים משפיעה על תעסוקת ישראלים בעלי השכלה נמוכה

צילום: [צילום: יעקב לדרמן, פלאש 90]

המהלך הדרמטי ביותר שמוצג בדוח הוא הגדלת מספר העובדים הזרים. לפני המלחמה הועסקו בישראל כ-150 אלף עובדים זרים, לא כולל פלשתינים. ברבעון הרביעי של 2025 כבר הגיע מספרם לכ-230 אלף, והיעד שאומץ במסגרת מדיניות הממשלה עומד על יותר מ-300 אלף עובדים, כ-3.3% מכלל האוכלוסייה. ההגדלה הזו באה בעקבות הפסקת העסקתם של כ-100 אלף עובדים פלשתינים, בעיקר בענף הבינוי, והמחסור שנוצר בענפי מפתח.

הדוח אינו מתעלם מהצורך במהלך הזה, אבל מציג בבירור את הסיכונים. כניסת עובדים זרים עשויה להקל על המחסור בענפים כמו בינוי, חקלאות, מסחר ושירותים, אך היא מעלה חשש לפגיעה בעובדים ישראלים, בעיקר בעלי השכלה נמוכה. לפי הדוח, החשש המשמעותי יותר הוא שמעסיקים יתבססו על כוח עבודה זול ויימנעו מהשקעה בטכנולוגיות שיכולות להעלות את פריון העבודה. במילים אחרות, פתרון קצר טווח למחסור בידיים עובדות עלול להפוך לבעיה ארוכת טווח של פריון נמוך ותלות בכוח עבודה חיצוני.

ללא טיפול בבעיות - החוסן עלול להתגלות כזמני בלבד

לצד כל אלה, הדוח מציג גם נקודות חוזק חשובות. המשק התאושש במהירות מהזעזוע של יוני 2025: שיעור התעסוקה צנח באותו חודש ל-53.9% ושיעור האבטלה זינק ל-9.3%, אך כבר ביולי שיעור התעסוקה עלה ל-60.3% ושיעור האבטלה ירד ל-3.4%. שיעור העבודה מרחוק זינק ביוני לכ-25% והוכיח כי למשק יש יכולת הסתגלות בעת חירום. שיעור התעסוקה של נשים ערביות ונשים חרדיות המשיך לעלות, ותוכניות התעסוקה של משרד העבודה רשמו עלייה בשיעורי התעסוקה בקרב המשתתפים.

אולם התמונה הכוללת של הדוח אינה רק סיפור של עמידות ושל חוסן. היא בעיקר מעידה על שוק עבודה שמצליח להחזיק מעמד, אך מתקשה לתרגם את החוסן הזה לשיפור עמוק באיכות החיים, בשכר, בפריון ובשוויון ההזדמנויות. האבטלה הנמוכה היא נתון חשוב, אבל היא אינה מספיקה כאשר השכר הריאלי כמעט לא זז, הצפון לא משתקם, צעירים גברים מתרחקים מתעסוקה או הכשרה, והמשק נשען יותר ויותר על עובדים זרים במקום על השקעה בהון האנושי המקומי.

שוק העבודה הישראלי נכנס ל-2026 כשהוא חזק מספיק כדי לא לקרוס, אבל חלש מדי במקומות שבהם תיקון מבני אמור היה כבר להתחיל. בלי טיפול בשכר, בהכשרות, בצפון, בשילוב גברים חרדים וערבים, ובהתמודדות חכמה עם הבינה המלאכותית והעובדים הזרים, החוסן של 2025 עלול להתברר כחוסן זמני בלבד.