''
נקודה
תל אביב
שמיים בהירים
26°
ירושלים 21°
חיפה 26°
באר שבע 24°
אילת 30°
מדורים
שימושי PLUS

שאמה הכהן יבחר: עדכוני חרום או מסרים פוליטיים

ועדת הבחירות האזורית קיבלה בחלקה עתירה של ליעד אילני נגד ראש עיריית רמת גן * נקבע כי מידע מוקדם על יציאה ממרחבים מוגנים הוא משאב ציבורי * שאמה הכהן יידרש לבחור בין הפסקת עדכוני החרום בקבוצות הפרטיות לבין איסור שימוש פוליטי בהן

עידן יוסף
כ"ג תמוז התשפ"ו
שאמה. בלי ערבוב בין חרום לפוליטיקה [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
שאמה. בלי ערבוב בין חרום לפוליטיקה [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90] צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

ועדת הבחירות האזורית תל אביב קיבלה בחלקה עתירה שהגיש ראש האופוזיציה בעיריית רמת גן, ליעד אילני, נגד ראש העירייה כרמל שאמה הכהן, בשל השימוש שעשה בקבוצות וטסאפ פרטיות שהקים בזמן המלחמה. השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן קבעה כי מידע מוקדם הנוגע ליציאה ממרחבים מוגנים, ככל שהוא מגיע לראש העירייה מתוקף תפקידו, הוא משאב ציבורי - ולכן אין לעשות בו שימוש בקבוצות פרטיות לצד תכנים פוליטיים או אישיים.

העתירה הוגשה גם נגד עיריית רמת גן ונגד צה"ל - פיקוד העורף, אך נדחתה נגדם. השופטת קבעה כי פיקוד העורף "מעולם לא היה צד נדרש לעתירה", וכי צירופו מעלה תהייה באשר לכוונות העותר ולשימוש בהליך. גם צירוף העירייה הוגדר כתמוה, משום שהעתירה עצמה התייחסה לקבוצות פרטיות של ראש העירייה, ולא נטען כי העירייה מפעילה או מממנת אותן. אילני חויב לשלם לעירייה ולפיקוד העורף 3,000 שקלים לכל אחת - ובסך הכל 6,000 שקלים.

הטענה: מידע חירום הפך לערוץ פוליטי

אילני טען בעתירתו כי שאמה הכהן הקים מערך של קבוצות חרום פרטיות, שאליהן הצטרפו עשרות אלפי תושבים, וכי באמצעותן פרסם מידע חיוני לציבור בזמן מטחי טילים - לרבות התרעות, נפילות והודעות על יציאה ממרחבים מוגנים. לטענתו, חלק מהמידע פורסם בקבוצות לפני הופעתו בערוצים הרשמיים של פיקוד העורף, ובכך נוצרה תלות ציבורית בערוץ הפרטי של ראש העירייה.

בעתירה נטען עוד כי לאחר יצירת החשיפה הרחבה, נעשה בקבוצות שימוש גם להעברת מסרים אישיים, תדמיתיים ופוליטיים. אילני הדגיש כי אינו מבקש לסגור את הקבוצות או לפגוע בהעברת מידע חיוני לתושבים, אלא למנוע שימוש בהן למסרים שאינם מידע חרום ענייני וניטרלי.

שאמה הכהן טען מנגד כי מדובר בקבוצות פרטיות, שהוקמו בהתאם להחלטות קודמות של ועדת הבחירות, וכי התושבים הצטרפו אליהן מרצונם. לדבריו, המידע שפרסם אינו מבוסס על ערוץ רשמי מיוחד של המדינה, אלא על מקורות פומביים, שיחות לא רשמיות, קשרים אישיים וניסיון שצבר לאורך שנות פעילותו הציבורית.

השופטת: קשה לקבל שמדובר רק בניתוח עצמאי

בהחלטתה עמדה השופטת על הפער בין גרסת שאמה הכהן בהליך לבין תגובות שנמסרו בשמו ובשם העירייה לתקשורת. בעוד שבהליך טען ראש העירייה כי פרסומיו מבוססים על ניתוח עצמאי של מידע ממקורות מגוונים, בתגובות לתקשורת נאמר כי הודעות השחרור מהמרחבים המוגנים נשלחות לאחר קבלת אישור מפיקוד העורף, ולעיתים מגיעות מעט לפני ההודעה הרשמית.

אגמון-גונן קבעה כי דווקא תגובות אלה, לצד תגובת פיקוד העורף, תומכות במסקנה שלפחות המידע בדבר יציאה ממרחבים מוגנים הגיע לשאמה הכהן מכוח תפקידו כראש העירייה. השופטת כתבה כי הציבור נחשף לאורך המלחמה לקריאות החוזרות להישמע אך ורק להנחיות פיקוד העורף, ולכן הצגת ההודעות ככאלה המתואמות עם פיקוד העורף אמורה לנסוך ביטחון בתושבים.

השופטת הוסיפה כי קשה לקבל שמידע הנוגע לדקות בודדות לפני הודעה רשמית של פיקוד העורף מגיע רק מניתוחים עצמאיים של ראש העירייה. לדבריה, אילני צדק בטענתו כי מדובר במידע שהגיע לראש הרשות בתוקף תפקידו, ולכן אין לעשות בו שימוש במסגרת פעילות פוליטית פרטית.

שתי חלופות עד 15 ביולי

ועדת הבחירות לא הורתה על סגירת קבוצות הווטסאפ של שאמה הכהן, אך חייבה אותו לבחור בין שתי חלופות עד 15.7.26. האפשרות הראשונה היא להפסיק לפרסם בקבוצות הפרטיות מידע חירום מסוג זה. במקרה כזה, ככל שיתקבל אצל ראש העירייה מידע מוקדם מפיקוד העורף, עליו לפרסמו לכל תושבי העיר בערוצי העירייה, ולא בקבוצותיו הפרטיות.

אם יבחר בחלופה זו, עליו לפרסם בכל הקבוצות הודעה ברורה שלפיה לא יפורסם בהן עוד מידע הנוגע לשעת חירום, ולהפנות את התושבים לערוצי העירייה הרשמיים. בכך תינתן לתושבים שהצטרפו לקבוצות לצורך מידע חירום אפשרות להחליט אם ברצונם להישאר בהן.

החלופה השנייה היא להמשיך לפרסם מידע חירום בקבוצות הפרטיות - אך במקרה כזה לא ניתן יהיה לעשות בהן כל שימוש לצרכים פוליטיים. הצו הארעי שניתן בתחילת ההליך, המונע שימוש בפרטי התושבים בקבוצות החירום או העברת הנתונים לקבוצות אחרות, יישאר בתוקף עד להחלטה סופית שתינתן לאחר הודעת שאמה הכהן.

הגבול שנקבע: פרטי כן, משאב ציבורי לא

ההחלטה מחדדת את ההבחנה בין פעילות פרטית מותרת של נבחר ציבור ברשתות החברתיות לבין שימוש אסור במשאב ציבורי. השופטת ציינה כי נבחר ציבור רשאי לנהל ערוץ פרטי ולקיים קשר ישיר עם תושבים, אך גם בערוץ פרטי אסור לעשות שימוש במידע או בנכסים של רשות ציבורית לצורך קידום אישי או פוליטי.

בפועל, ועדת הבחירות אינה שוללת את עצם קיומן של קבוצות פרטיות לראש עירייה, וגם אינה קובעת כי כל מידע שהוא מפרסם בהן הוא תעמולה. הקביעה מצומצמת יותר אך משמעותית: כאשר מדובר במידע חירום רגיש ומוקדם, שהגיע בשל התפקיד הציבורי, אין לאפשר מצב שבו התושב נדרש להיחשף גם למסרים פוליטיים כדי לקבל מידע חיוני בזמן אמת.

מיכל מיכל כרמל ליעד

תגובות

רגע, שקט פה מדי

דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה