העיר צפת ממשיכה לסעור גם אחרי שלוש שבתות רצופות של הפגנות תושבים חרדים. רבני צפת, מכלל העדות והקהילות בעיר, פרסמו השבוע קריאה משותפת נגד הפעלת קווי תחבורה ציבורית בשבת, שלדבריהם מהווה "חילול שבת בפרהסיה". במכתבם קראו לכלל תושבי העיר להתאחד במאבק לשמירת השבת ולפעול לעצירת הפעלת האוטובוסים. הרבנים פנו לגורמים האחראים בבקשה להפסיק את פעילות התחבורה הציבורית בשבת ולהשיב את המצב לקדמותו, כפי שלדבריהם היה נהוג בעיר במשך שנים.
ברקע הדברים, נתוני שימוש שהגיעו לידי News1, ונחשפים כאן לראשונה, מגלים ביקוש נמוך במיוחד בקווי המחלוקת. מדובר בשלושה קווי תחבורה ציבורית בין-עירוניים ארוכים בגליל, הפועלים בשבת באישור משרד התחבורה מזה כעשור. המשותף לכולם הוא היותם קווים שאורכם עשרות קילומטרים, אך מספר הנוסעים בהם נמוך מאוד, ובחלק מהנסיעות מגיע לנוסעים ספורים בלבד.
הקווים שנבדקו הם קו 361 צפת-חיפה, קו 367 צפת-נהריה וקו 511 צפת-קריית שמונה, כולם בשני הכיוונים. שלושתם פועלים בשבת באופן היסטורי ובהתאם לתקנות, אולם נתוני השימוש בהם מעוררים שאלה ציבורית ברורה: כיצד מצדיק משרד התחבורה הפעלת קווים בין-עירוניים ארוכים בשבת, כאשר הביקוש בפועל כה נמוך.
75 ק"מ - שמונה נוסעים בממוצע
* בקו 361, המחבר בין צפת לחיפה ואורכו כ-75 ק"מ, נרשם ממוצע של 8.1 נוסעים בלבד לנסיעה. בחלק מהנסיעות נרשמו 3 נוסעים בלבד. בחישוב ממוצע לפי אורך הקו מדובר בכ-0.11 נוסעים בלבד לכל ק"מ קו.
* בקו 367, המחבר בין צפת לנהריה ואורכו כ-56 ק"מ, נרשם ממוצע של 6 נוסעים בלבד לנסיעה. באחת הנסיעות נרשם נוסע אחד בלבד. גם כאן היחס נמוך במיוחד - כ-0.11 נוסעים לכל ק"מ קו.
* בקו 511, המחבר בין צפת לקריית שמונה ואורכו כ-41 ק"מ, הנתון נמוך עוד יותר: ממוצע של 3.1 נוסעים בלבד לנסיעה. בחלק מהנסיעות נרשם נוסע אחד בלבד, והיחס לפי אורך הקו עומד על כ-0.08 נוסעים לכל ק"מ קו.
שירות ציבורי - בלי רף ציבורי
הנתונים אינם מצביעים על קווים ריקים לחלוטין, אך הם מצביעים על ביקוש נמוך מאוד ביחס לאורך המסלולים ולמשאבים הנדרשים להפעלתם. השאלה המרכזית אינה אם יש נוסעים כלשהם, אלא אם משרד התחבורה מחזיק בתבחינים ברורים ושקופים להפעלת קווים בשבת, ומהו הרף שמתחתיו נבחנות חלופות יעילות יותר.
לפי הנתונים, השימוש בקווים אינו כולל חיילים, כפי שטענו תומכי הפעלת השירות בשבת. כלומר, השירות משרת אוכלוסיות מגוונות - אך במספרים קטנים מאוד.
גם התחנות המבוקשות מלמדות על שימוש מפוזר ("ספורדי") ולא על עומס. בקו 361 בלטו מרכזית המפרץ, צומת עין המפרץ, צומת מירון ותחנות בצפת. בקווים 367 ו-511 בלטו בין השאר התחנות המרכזיות בצפת, בנהריה ובראש פינה, כביש 8900/נחל כנרת, מרכז מעלות-תרשיחא וקניון תרשיחא.
משרד התחבורה: אין שינוי בהפעלה
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים מסר בתגובה כי הקווים 361, 367 ו-511 פועלים בשבת באופן היסטורי ובהתאם לאמור בתקנות. במשרד הדגישו כי לא חל שינוי בהפעלתם בשבת בתקופה האחרונה, "בניגוד לפרסומים שגויים שהופצו בערוצים שונים".
במשרד מודים כי בחינת היקפי השימוש בתחבורה הציבורית, בקווים המורשים לפעול בשבת ובקווים שאינם מורשים לכך, אינה נעשית על בסיס נסיעה בודדת או על-פי יחס נקודתי של נוסעים לקילומטר. עוד נמסר כי הפעלת שירותי תחבורה ציבורית אינה מונעת משיקולים כלכליים בלבד.
לדברי משרד התחבורה, ברחבי הארץ, ובפריפריה בפרט, פועלים קווים שבהם ממוצע הנוסעים נמוך גם במהלך ימות השבוע, אולם השירות נועד להבטיח נגישות, ניידות ורציפות תחבורתית גם באזורים ובשעות שבהם הביקוש נמוך יותר.
המלחמה כהסבר - אך לא כתבחין
למרות שבצפון קיימת הפסקת אש והחיים חזרו לשגרה, משרד התחבורה הוסיף כי יש להביא בחשבון שבמרחב הפעילות של הקווים האמורים, ובפרט באזור קריית שמונה, היקף השימוש בתחבורה הציבורית כיום נמוך ביחס לעבר בשל השלכות המלחמה והשפעותיה. לכן, לטענת המשרד, נתונים שנמדדו בתקופה מסוימת או בנסיעות מסוימות אינם בהכרח משקפים את דפוסי הביקוש בשגרה מלאה, ויש לבחון אותם לאורך זמן ובהתאם למכלול צורכי השירות באזור. אולם בניגוד לטענת המשרד, נתוני הביקוש הנמוכים היו קיימים גם ערב המלחמה.
עם זאת, תגובת המשרד אינה כוללת רף מספרי להפעלת קו בשבת, אינה מציגה יחס מזערי של נוסעים לק"מ, ואינה מפרטת מהו מספר נוסעים נמוך דיו כדי להצדיק בחינה מחודשת של תדירות, מסלול או עצם ההיתר.
במשרד מדגישים כי אין ביטול, איחוד או דילול אוטומטי של נסיעות כאשר מספר הנוסעים נמוך, בין במהלך השבוע ובין בשבת. עוד נמסר כי קווים המורשים לפעול בשבת אינם נבחנים לפי תבחינים שונים משאר קווי השירות.
אין כוונה לדלל
משרד התחבורה מסר כי הוא מקדם מעת לעת תוכניות לייעול השירות, הכוללות גם התאמות בתדירות ובמסלולים ככל שנמצא לכך צורך מקצועי, אולם מספר הנוסעים אינו התבחין היחיד בקבלת ההחלטות. בשלב זה, הבהיר המשרד, אין כוונה לדלל או לאחד את הנסיעות בקווים המדוברים.
בכך למעשה מאשר משרד התחבורה כי אף שהנתונים מצביעים על ביקוש נמוך מאוד בקווים בין-עירוניים ארוכים, אין בשלב זה כוונה לשנות את מתכונת ההפעלה. המשרד מציב את עקרון הנגישות והרציפות התחבורתית מעל מבחן התפוסה, אך אינו מציג לציבור תבחינים ברורים המסבירים מתי שירות דליל כל כך עדיין מוצדק, ומתי נכון לשנותו.
פרשנות || החוק נשאר בתחנה
הבעיה בקווי השבת בגליל אינה מסתכמת במספר הנוסעים הנמוך. מאחורי הנתונים מסתתרת שאלה משפטית ועקרונית רחבה יותר: האם משרד התחבורה מוסמך להמשיך ולאשר הפעלת קווים בשבת, כאשר ההיתרים נשענים על פרשנות מרחיבה של הסדר שנועד במקור לשמר מצב קיים - ולא ליצור מציאות חדשה.
המסגרת החוקית נקבעה בתיקון לפקודת התעבורה משנת 1991, שבו נקבע כי בעניין איסור הפעלת אוטובוס ציבורי בימי מנוחה בקו שירות, יתחשב השר "ככל שניתן במסורת ישראל", בכל הנוגע לאיסור תנועת כלי רכב בימי מנוחה. בהמשך נקבעו בתקנות התעבורה תבחינים להפעלת קווים בימי מנוחה, ובהם קווים חיוניים, קווים המשרתים בתי חולים, יישובי ספר או יישובים שאינם יהודיים. לפי ההסדר, ההיתר נועד לחול על קווים שפעלו במועד חקיקת החוק בשנת 1991, ומדיניות זו אושררה בוועדת הכלכלה בשנת 2020.
מכאן עולה הקושי: אם קווים אלה אינם נכללים בגדר השירות שפעל כדין בשנת 1991, ואם אין בסיס חוקי עצמאי להפעלתם בשבת, ההיתרים שניתנו להם מעוררים קושי ממשי. משרד התחבורה אינו יכול להפוך חריג היסטורי למנגנון פתוח להרחבת פעילות בשבת, ודאי כאשר מדובר בקווים בין-עירוניים ארוכים שבהם נרשם ביקוש זעום של נוסעים בודדים בלבד.
תגובת משרד התחבורה מחדדת את הבעיה. המשרד טוען כי הפעלת תחבורה ציבורית אינה נבחנת משיקולים כלכליים בלבד - ובכך הוא אולי צודק ביחס להפעלה רגילה של שירות ציבורי. אולם בשבת נקודת המוצא שונה: המחוקק קבע שיש לתת משקל מיוחד למסורת ישראל ולאיסור הפעלת תחבורה ציבורית בימי מנוחה. כלומר, השיקול הדתי גובר על כל יתר השיקולים. לכן, לפני שמגיעים לשאלת הרציפות התחבורתית או הנגישות, נדרש תנאי בסיסי של סמכות חוקית ושל ביקוש ממשי.
כאשר משרד התחבורה מסרב להציג תבחינים מספריים, אינו מפרט מהו רף הביקוש המזערי, ואינו שוקל אפילו דילול או איחוד נסיעות גם כאשר הנתונים מצביעים על שימוש נמוך מאוד, הוא למעשה מבקש מהציבור להסתפק באמירה כללית על "נגישות". אלא שבסוגיית שבת, אמירה כללית אינה מספיקה. החוק דורש איזון מיוחד, והאיזון הזה אינו יכול להתבצע ללא שקיפות, ללא נתונים וללא בחינה אמיתית של הצורך.
במילים פשוטות: אם הביקוש נמוך, אם אין תבחינים ברורים, ואם ההיתר אינו נשען על מסגרת חוקית מוצקה - משרד התחבורה אינו רק מפעיל קווים דלילים. הוא פשוט מתעלם מן הגבולות שהציב המחוקק.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה