הפקק ברשת החשמל: 80% מהמיזמים שבבקרה מתעכבים בצוואר בקבוק

• תוכנית הפיתוח: יותר מ-430 מיזמים
• היקף ההשקעה: יותר מ-20 מיליארד שקל
• מיזמים בבקרה ב-2025: 62
• דוחות לפרסום: 55
• חלוקה: 40 חברת החשמל, 15 נגה
• שיעור המיזמים המתעכבים: כ-80%
• כמחצית מהמתעכבים: עיכוב של יותר משנה
• מיזמים שהושלמו ב-2025: 6
• עלות המיזמים שהושלמו: כ-300 מיליון שקל
• החסם המרכזי: אי-קבלת הפסקות קווים
• הקריאה של הרשות: התגייסות ממשלתית להסרת חסמים

רשות החשמל פרסמה (8.7.26) את דוח הבקרה לרבעון הרביעי של 2025 על יישום תוכנית פיתוח רשת ההולכה וההשנאה - אחת מתוכניות התשתית המרכזיות במשק החשמל. התוכנית, שמבוצעת בידי חברת נגה וחברת החשמל, כוללת יותר מ-430 מיזמים בהשקעה מצטברת של יותר מ-20 מיליארד שקל, ונועדה להכין את הרשת לצורכי העשור הקרוב: הולכת חשמל מצפון הארץ ומדרומה אל אזורי הביקוש במרכז, חיבור מתקני אנרגיה מתחדשת וחיזוק אמינות אספקת החשמל לציבור.

אלא שמתמונת המצב שמציגה הרשות עולה כי רשת החשמל אינה סובלת רק מביקושים גדלים - אלא גם מפקק תשתיתי הולך ומעמיק. לפי הדוח, כ-80% מהמיזמים המרכזיים שנמצאים בבקרה מתעכבים. כמחציתם מתעכבים בפחות משנה, אך המחצית השנייה כבר חצתה עיכוב של יותר משנה. ברבעון הרביעי של 2025 היו בבקרה 62 דוחות, מהם 55 דוחות לפרסום - 40 באחריות חברת החשמל ו-15 באחריות נגה.

ברשות החשמל מדגישים כי הדוח נועד להציג בשקיפות את האתגרים ואת ההצלחות ביישום התוכנית. ואכן, לצד ההתקדמות בחלק מהמיזמים, התמונה הכללית ברורה: ישראל מתכננת להרחיב את רשת החשמל בקצב מהיר, אך הביצוע בשטח מתקשה לעמוד בקצב הזה.

למה אי-אפשר פשוט לבנות

החסם המרכזי שעליו מצביעה רשות החשמל הוא "אי קבלת הפסקות קווים". מאחורי המונח היבש מסתתרת בעיה פשוטה להבנה: כדי להקים קו חדש, לחבר תחנת משנה או לשדרג קו קיים, נדרש לעיתים להפסיק זמנית את זרימת החשמל בקו פעיל. אלא שבשנים האחרונות, בעיקר בשל המצב הביטחוני והצורך לשמור על רציפות אספקה, יכולת ההשבתה הזמנית הצטמצמה מאוד.

התוצאה היא מלכוד תפעולי: כדי לחזק את הרשת העתידית צריך לגעת ברשת הקיימת, אך הרשת הקיימת חייבת להמשיך לעבוד כמעט ללא הפרעה. לכן מיזמים שמוכנים מבחינה הנדסית או תקציבית עלולים להמתין לחלונות ביצוע מתאימים - ולעיתים להידחות שוב ושוב.

לכך מתווספים חסמים נוספים: עיכובים בקבלת אישורים ממוסדות התכנון, דרישות של רשויות להטמין קווי חשמל עיליים מתחת לקרקע, התנגדויות של בעלי קרקעות פרטיים, קשיים בעבודה בשטחים שבהם קיימת פזורה בלתי חוקית, תיאומים מול גופי תשתית אחרים וחציות מורכבות של מסילות, כבישים ותשתיות לאומיות. בדוח מצוין כי קבלת הפסקות קווים היא החסם השכיח ביותר, ומופיעה ב-28 מיזמים.

המיזמים הגדולים שנבלמים

בין המיזמים שעליהם מצביע הדוח כמיזמים בעלי סיכון או חסם משמעותיים נמצאים ציר הנופש וחיבור הצרכנות בגוש-דן. מדובר במיזמים שנועדו לחזק את אספקת החשמל לאזור הביקוש המרכזי בישראל, אך הם תלויים בהקמת מנהרת תשתית ובביצוע עבודות מורכבות באזור עירוני צפוף.

מיזם נוסף הוא קו 400 קילו-וולט רגבים-מגידו, שאמור לסייע בקליטת חשמל מאנרגיות מתחדשות בצפון ובחיזוק אספקת החשמל לאזור. החסם המרכזי בו הוא הקמת הקו באדמות פרטיות באזור אל-רוחא. בדרום מוזכרים קווי אשקלון-צומת כרמיה וצומת כרמיה-שדרות, שנבלמים בשל קושי בקבלת הפסקות קווים מנגה, וכן קו בשור-אופקים-צומת כרמיה, שבו החסם המרכזי הוא דרישה להטמנה.

לצד אלה מופיעים בדוח גם עיכובים במיזמי רמת הגולן, בין היתר בשל אישורים הנדרשים ממשרד הביטחון ודרישות הטמנה מרובות. תחמ"ש ירושלים מרכז ומסעף תת-קרקעי נדחו בביצוע בארבע שנים בשל מורכבות הנדסית בשטח עירוני צפוף, ואילו קו בשור-אופקים-כרמיה נדחה בביצוע בשלוש שנים עקב עיכוב באישור תוכנית המתאר.

גם הישגים נרשמו השנה

למרות שיעור העיכובים הגבוה, הדוח אינו מציג רק כישלונות. במהלך 2025 הושלמו שישה מיזמים מרכזיים שנכללו בבקרה, בעלות כוללת של כ-300 מיליון שקל. שלושה מהם הושלמו ברבעון האחרון: תחנת המשנה באבליים באזור הצפון, תחנת המשנה נחל צופים בירושלים, ומיזם הכבל באזור עתידים-רמת גן.

חלק מהמיזמים אף הושלמו לפני המועד המתוכנן. הדוגמה הבולטת שמציינת הרשות היא קו דימונה-רותם דשנים, שהושלם כ-19 חודשים לפני המועד שנקבע. גם חיבור מתקן ההתפלה בגליל המערבי הוקדם בארבעה חודשים, אף שבדוח מצוין כי המתקן חובר לרשת אך טרם בוצע חשמול לבקשת היזם.

עם זאת, גם בין המיזמים שהושלמו ניכרים עיכובים. תחמ"ש אבליים הסתיימה באיחור של חמישה חודשים, כבל עתידים-רמת גן באיחור של 17 חודשים, ותחמ"ש נחל צופים באיחור של שבעה חודשים. כלומר, גם כאשר מיזם מגיע לקו הסיום, הדרך אליו לעיתים ארוכה בהרבה מן המתוכנן.

המסר של הרשות: לבד זה לא ייפתר

השורה התחתונה של רשות החשמל חורגת מהתחום ההנדסי. לפי הרשות, "הפקק" ברשת החשמל לא ישתחרר בלי התגייסות של כלל גורמי הממשלה הרלוונטיים. המשמעות היא שמדובר לא רק באחריות של חברת החשמל או נגה, אלא במבחן משולב של מוסדות התכנון, משרדי הממשלה, רשויות מקומיות, גופי תשתית ומערכת הביטחון.

זו נקודה חשובה: משק החשמל של השנים הקרובות לא ייבחן רק במספר מתקני הייצור שיוקמו, אלא גם ביכולת להעביר את החשמל למקום שבו הציבור והתעשיה צריכים אותו. בלי רשת הולכה חזקה, גם ייצור חשמל נוסף, לרבות מאנרגיות מתחדשות, עלול להיתקע בדרך. במובן הזה, דוח הבקרה אינו עוד מסמך טכני - אלא נורת אזהרה על צוואר הבקבוק של משק האנרגיה במדינה.