היועצים המשפטיים מזהירים מעמימות בחוק לימוד תורה

יועצים משפטיים ממשרדי ממשלה הזהירו בדיון בוועדת הכנסת כי נוסח חוק יסוד: לימוד תורה אינו ברור דיו, ועלול לעורר השלכות מעשיות על תקציבים, הטבות וזכויות. הוועדה סיימה (7.7.26) יום דיונים ארוך בהכנת הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית, והדיון בה מתחדש היום.

היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, ביקשה מנציגי משרדי הממשלה להתייחס להשלכות המקצועיות האפשריות של החוק, בין היתר על הקצאות, קולות קוראים וזכויות קיימות. עו"ד מעיין מכאני זיו, מהייעוץ המשפטי במשרד הביטחון, אמרה כי לגבי הטבות מסוימות הניתנות מכוח החוק, למשל למשרתי מילואים, "לכאורה לא תהיה השפעה". עם זאת הדגישה כי מאחר שהחוק מנוסח באופן כללי ורחב, ללא הגדרות ברורות, לא ניתן לדעת אם תהיינה לו השפעות קונקרטיות.

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

אפיק: להבהיר אם החוק הצהרתי

אפיק אמרה בדיון: "אם מדובר בחוק הצהרתי צריך לתקן את הנוסח כך שיהיה ברור שהמטרה היא להעמיד את ערך לימוד התורה כערך יסוד. כרגע אנחנו לא בטוחים מה מידת ההשפעה". לדבריה, הטבות ייחודיות קיימות יוכלו להמשיך להינתן, אך בצידן עלולה להתעורר דרישה להכיר בלימוד תורה באופן מקביל ללימודי תואר ראשון לצורך הטבות נוספות. "העוגה התקציבית מוגבלת", הזהירה.

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד אביטל סומפולינסקי, אמרה כי להבנתה הענקת מעמד חוקתי ללימוד תורה משמעה פגיעה בשוויון בנטל. לדבריה, דברי ההסבר להצעת החוק מלמדים כי היא נועדה לעקוף את פסיקת בית המשפט בנושא הגיוס. סומפולינסקי הוסיפה כי בסוף ההליך ייבחן אם מדובר בפגם היורד לשורש ההליך.

עו"ד דבי ספיר אליעזר, היועצת המשפטית של משרד העבודה, אמרה כי "יש יותר שאלות מתשובות". לדבריה, משרד העבודה מקדם את מדיניות הממשלה לעידוד תעסוקה, בין היתר באמצעות כלים תעסוקתיים וחקיקה. היא התייחסה גם למבחני התמיכה במעונות ובצהרונים, וציינה כי לפי התבחינים הקיימים, הורים הלומדים במוסדות תורניים המפוקחים על-ידי משרד החינוך זכאים להשתלב במבחני התמיכה ולקבל סבסוד עבור מעונות היום.

ביטוח לאומי: ייתכן שהטבה תוחזר

עו"ד רועי קרת, מהייעוץ המשפטי של הביטוח הלאומי, אמר כי החוק עשוי להשפיע בשני תחומים מרכזיים. הראשון הוא הבטחת הכנסה, שבה יש חריגים לאוכלוסיות מסוימות, ובהן תלמידי מוסדות להשכלה גבוהה ותלמידי ישיבה. מאחר שהחריג מופיע בתקנות, לדבריו עשויה להישמע טענה שחוק היסוד גובר עליהן.

התחום השני הוא ההנחה בדמי הביטוח הלאומי לתלמידי ישיבות, שהופסקה בינואר בעקבות פסיקת בג"ץ. קרת אמר כי אם החוק יעבור, הוא עשוי להחזיר את ההטבה. לדבריו, עלות ההטבה נאמדת בכ-100 מיליון שקלים בשנה.

עו"ד מיכל גרשוני, מהייעוץ המשפטי של משרד החינוך, הצביעה אף היא על עמימות החוק. "נוסח החוק עמום ולא יודעים להגיד מה ההשפעות היישומיות שלו", אמרה. לדבריה, ערך לימוד התורה מופיע כבר כיום בחקיקה, אולם עיגונו כחוק יסוד "יכול להיות בעל השפעה גדולה מאוד". היא הוסיפה כי אם החוק יפורש כיישומי, עשויה לקום דרישה להקצאת משאבים ללימודי תורה על חשבון מקצועות אחרים.

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

הלומי הקרב: אל תבטלו אותנו

לוחמים והלומי קרב שבו ודרשו להיכלל בהצעת החוק. נדב הירש מפורום הלומי הקרב אמר: "חוק יסוד הוא לא חוק רגיל. החוק מפלה בצורה כואבת לוחמים. אל תבטלו אותנו, אנחנו ערך עליון. אין סיבה שלא נהיה חלק מהחוק ובאותו מעמד". יוסי סהרדי, הלום קרב, אמר: "על מה אתם רבים? אתם מדברים על גיוס חרדים, תתחילו לקחת אחריות על מי שכן נלחם. למה שחרדי ייכנס לצבא אם אתם לא דואגים ללוחמים?".

ח"כ נאור שירי (יש עתיד) אמר מנגד כי אין להשוות בין לומדי תורה ללוחמים. לדבריו, "לומדי תורה אינם שווי ערך ללוחמים. צירוף שלהם לחוק ישנמך את מעמד חיילי צה"ל והבעיות לא ייפתרו. אם העוגה תתחלק, הלוחמים יקבלו פחות".

ח"כ יוסף טייב (ש"ס) טען כי הביקורת על השלכותיו התקציביות של החוק היא עיוות של הנוסח. לדבריו, "הנוסח נותן מטרייה חוקתית כדי למנוע את רדיפת עולם התורה. הספין הכלכלי שאומר שהחוק יאלץ את משרדי הממשלה להשוות תקציבים הוא עיוות של הניסוח. הממד האופרטיבי הוא באופן שייתן לבית המשפט כלי פרשני ליצירת מאזני צדק ולא צינור תקציבי. הנוסח מנותק לחלוטין מכל מנגנון של השוואת זכויות".