מהפך ברכש הגומלין: חברות זרות יזכו להקלות אם יביאו ידע, טכנולוגיה והשקעות

משרד הכלכלה והתעשיה ומשרד האוצר מציגים (7.7.26) שינוי בשיטת רכש הגומלין בישראל. לפי המודל החדש, חברות זרות שזוכות במכרזים ממשלתיים או במכרזים של חברות ממשלתיות לא ייבחנו רק לפי היקף הרכישות שלהן מחברות ישראליות, אלא גם לפי התרומה הרחבה שלהן למשק: העברת ידע, הכשרות מקצועיות, פתיחת שווקים לחברות ישראליות, השקעות הון והקמת פעילות עסקית בארץ.

רכש גומלין הוא חובה שמוטלת על ספקים זרים הזוכים במכרזים ציבוריים גדולים. הרעיון פשוט: אם חברה זרה מקבלת כסף מהמדינה, היא נדרשת להחזיר חלק מהערך למשק הישראלי באמצעות פעילות עסקית בישראל. עד היום הדגש היה בעיקר על היקף הפעילות - כמה החברה רכשה או השקיעה. כעת מבקשים במשרד הכלכלה ובאוצר להעביר את הדגש לשאלה מהו הערך הכלכלי של אותה פעילות.

המדינה רוצה השקעות חכמות יותר

המודל החדש גובש ברשות לשיתוף פעולה תעשייתי במשרד הכלכלה והתעשיה יחד עם אגף החשבת הכללית במשרד האוצר. הוא מבוסס על מנגנון תמריצים: ככל שחברה זרה תבצע פעילות בעלת ערך גבוה יותר למשק הישראלי, כך היא תוכל לקבל הפחתה גדולה יותר בהתחייבות רכש הגומלין שלה.

במילים פשוטות, המדינה אומרת לחברות הזרות: לא מספיק לקנות מוצרים או שירותים בישראל כדי "לסמן וי". אם תביאו טכנולוגיה, תכשירו עובדים, תפתחו דלתות לחברות ישראליות בעולם או תקימו פעילות ממשית בארץ - תקבלו הכרה רחבה יותר במסגרת ההתחייבות שלכם.

לפי ההודעה המשותפת, היקף ההתחייבויות החדשות לרכש גומלין נע מדי שנה בין 600 מיליון למיליארד דולר, בהתאם להיקף המכרזים וההתקשרויות של גופי הרכש הממשלתיים. בפועל, נטען כי החברות הזרות משקיעות מעבר לחובה, והיקף המימושים נאמד בכ-3 עד 5 מיליארד דולר בשנה.

ארבעה מסלולים מועדפים

המודל החדש אמור לכוון את החברות הזרות לארבעה סוגי פעילות מרכזיים. הראשון הוא העברת טכנולוגיות, ידע ומחקר ופיתוח לחברות ישראליות, כדי לשפר את הייצור, להעלות את הפריון ולסייע לחברות לעמוד בתקנים בינלאומיים.

המסלול השני הוא השקעה בקרנות ישראליות, ובהן קרנות המשקיעות בחברות הזנק, בתעשיה ובעסקים קטנים. המסלול השלישי הוא השקעה ישירה בישראל - למשל הקמת מפעלים, רכישת ציוד מתקדם או יצירת מקומות עבודה חדשים. המסלול הרביעי הוא רכש מקומי בעל משמעות רחבה יותר, כלומר רכישת מוצרים ושירותים מחברות ישראליות באופן שיכול לפתוח להן שווקים חדשים בחו"ל ולשלב אותן בשרשראות אספקה עולמיות.

שר הכלכלה והתעשיה ניר ברקת אמר: "המודל שאנו משיקים היום משנה את כללי המשחק. במקום לראות ברכש הגומלין חובה פורמלית בלבד, אנחנו ממנפים את החובה החוקית למנוע צמיחה אמיתי למשק הישראלי. זהו כלי שמכוון השקעות חכמות לחדשנות, לפריפריה, לעסקים קטנים ולתעשיות העתיד".

יותר גמישות - וגם יותר ודאות

נורית צור רבינו, ראש מערך תעשיה במשרד הכלכלה והתעשיה, אמרה כי רכש גומלין הוא "אחד הכלים המשמעותיים של הממשלה לחיבור בין חברות בינלאומיות מובילות לבין התעשיה הישראלית". לדבריה, החיבור הזה מביא לישראל ידע, חדשנות ואמות מידה בינלאומיות, ומעניק לחברות המקומיות הזדמנות לעבוד עם גורמים גדולים בעולם.

יזיד שיך יוסף, מנהל הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי, ציין כי המודל ילווה בנהלים ובתבחינים ברורים, וכן במחשבון ייעודי שיאפשר לספקים להבין כבר בשלב המכרז מה עשויה להיות ההפחתה האפשרית בהתחייבותם, בהתאם להיקף ההשקעה שיבצעו בפועל.

אורי שאשא, סגן החשבת הכללית ומנהל חטיבת משרדים כלכליים ורכש, אמר כי המעבר למודל החדש צפוי לתרום להגדלת הפריון במשק ולעודד השקעות איכותיות יותר. לדבריו, המנגנון החדש נועד להסיר חסמים, לספק ודאות עסקית ולסייע לספקים הזרים לממש את התחייבויותיהם תוך יצירת ערך ממשי למדינת ישראל.

הערה מערכתית: הסיפור חשוב, אבל הוא עלול להישמע טכני מאוד. כדאי לשים בפתיח את ההסבר הפשוט - חברה זרה שמרוויחה ממכרז ישראלי תצטרך להחזיר ערך אמיתי למשק, לא רק לבצע רכש פורמלי.