פסגת נאט"ו באנקרה: האם טראמפ ימכור מטוסי F-35 לטורקיה

מנהיגי נאט"ו מתכנסים (יום ג', 7.7.26) באנקרה, בוועידה שמארחת טורקיה במתחם הנשיאותי בשטפה. לפי נאט"ו, מטרת הפסגה היא לבחון את ההתקדמות מאז ועידת האג ב-2025 ולגבש מפת דרכים להמשך מימוש יעדי הברית - בעיקר השקעה ביטחונית, תעשיה צבאית ותמיכה באוקראינה.

הנושא המרכזי הוא כסף - והרבה ממנו. נאט"ו מדגישה כי אחרי התחייבות המדינות להשקיע 5% מהתוצר בביטחון, בעלות הברית האירופיות וקנדה הגדילו ב-2025 את ההשקעה הביטחונית המרכזית שלהן ב-139 מיליארד דולר במונחים נומינליים. במקביל מתקיים באנקרה פורום תעשיות ביטחוניות, שנועד להראות שהתקציבים מתורגמים לרכש, ייצור, טכנולוגיות חדשות ושרשראות אספקה חזקות יותר.

אבל מאחורי הניסוח הרשמי עומד מבחן פוליטי גדול יותר: נוכחותו של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ. בסוכנות הידיעות רויטרס דווח כי טראמפ משתתף בוועידה, לאחר שמזכיר המדינה מרקו רוביו אישר זאת כבר ביוני - אישור שנתפס כהקלה בבירות אירופה. בסוכנות הידיעות AP דווח כי הפסגה מתקיימת כאשר הקשר הטרנס-אטלנטי נראה שברירי במיוחד, על-רקע ביקורת של טראמפ על מדינות נאט"ו שלא נענו לדרישות אמריקניות סביב המערכה מול אירן.

צילום: [צילום: חוסיין מאלה/AP]

האירופים מגיעים לאנקרה עם מטרה כפולה: להראות לטראמפ שהם מגדילים הוצאות ביטחון, ובמקביל לנסות לקבל בהירות לגבי היקף הכוחות האמריקניים באירופה. AP דיווחה כי הפנטגון פתח בבדיקה בת שישה חודשים של הנוכחות האמריקנית באירופה, בין היתר על-רקע שאלות של גישה לבסיסים ולמרחב אווירי.

אוקראינה תהיה ציר מרכזי נוסף. לפי נאט"ו, הברית תמשיך לבנות את הסיוע לקייב ולתמוך בצרכים ההגנתיים הדחופים שלה. רויטרס דיווחה כי על הפרק גם התחייבות של כ-70 מיליארד אירו בסיוע צבאי ואימונים לאוקראינה לשנים 2026-2027, ללא תרומה ישירה של ארצות הברית.

לטורקיה עצמה יש תפקיד כפול: מארחת הוועידה - ושחקנית שמנסה לחזק את מעמדה בתוך נאט"ו. רויטרס דיווחה כי אנקרה מבקשת להדגיש את תעשיות הביטחון שלה, לקדם הסרת מגבלות סחר ביטחוניות ולשפר את יחסיה עם וושינגטון, בין היתר סביב סוגיית החזרה האפשרית לתוכנית מטוסי ה-F-35, שממנה הודחה ב-2019 בעקבות רכישת מערכת ההגנה האווירית הרוסית S-400.

הנשיא האמריקני, דונלד טראמפ, צפוי להבהיר לנשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, כי הוא מוכן לאפשר לטורקיה לשוב לתוכנית - אך הדרך לכך עדיין חסומה משפטית ופוליטית.

הסוגיה הפכה לאחד המבחנים הגדולים ביחסי וושינגטון-אנקרה. טורקיה הייתה אמורה לרכוש עד 100 מטוסי F-35 והייתה שותפה תעשייתית משמעותית בתוכנית, אך בממשל האמריקני קבעו כי מערכת S-400 רוסית אינה יכולה לפעול בסמיכות למטוס החמקן, מחשש שתאסוף מידע על יכולות החמקנות שלו. משרד ההגנה האמריקני הסביר כבר ב-2019 כי שילוב כזה עלול לסכן את ביטחון תוכנית ה-F-35 ואת יתרונה הטכנולוגי.

לכן, גם אם טראמפ רוצה לפתוח מחדש את הדלת בפני ארדואן, מדובר במהלך שאינו תלוי רק בבית הלבן. הקונגרס האמריקני העביר חוק האוסר מכירת F-35 לטורקיה כל עוד היא מחזיקה במערכות ה-S-400, בטענה שהמערכת הרוסית מהווה סיכון למטוסי הקרב האמריקניים. לפי רויטרס, בכירים בממשל דנו באפשרות של חילופי מכתבים בין טראמפ לארדואן, אך עדיין לא ברור כיצד תוכל וושינגטון לעקוף או לשנות את המגבלות החוקיות הקיימות.

האיתות האמריקני אינו מגיע בחלל ריק. בסוף יוני הודיע ממשל טראמפ לקונגרס על כוונתו לאשר מכירת מנועי סילון לטורקיה בשווי של יותר מ-700 מיליון דולר, עבור מטוס הקרב הטורקי KAAN. העסקה הזו אינה עסקת F-35, אך היא נתפסת בוושינגטון כמחווה משמעותית לאנקרה לפני ועידת נאט"ו וכסימן להתחממות ביחסים בין טראמפ לארדואן. כמה מחוקקים דמוקרטים התנגדו גם לעסקת המנועים, והזהירו מפני כל ניסיון להחזיר את טורקיה למעגל ה-F-35.

הרגישות אינה רק אמריקנית-טורקית. בישראל עוקבים בדאגה אחרי האפשרות שטורקיה תקבל מטוסי F-35, משום שמטוס כזה עשוי לשנות את מאזן הכוחות האווירי במזרח התיכון. לפי דיווחים בישראל, ראש הממשלה בנימין נתניהו הביע התנגדות למכירת מטוסי F-35 או רכיבים מתקדמים לטורקיה, בטענה שמהלך כזה עלול לפגוע ביתרון האווירי של ישראל באזור.

עבור ארדואן, החזרת טורקיה לתוכנית תהיה הישג מדיני, ביטחוני וסמלי: תיקון של אחת הפגיעות הקשות ביותר ביחסיה עם ארצות הברית בעשור האחרון, וחיזוק מעמדה כמעצמה צבאית מרכזית בתוך נאט"ו. עבור טראמפ, זהו מנוף ליצירת ברית הדוקה יותר עם אנקרה, דווקא בזמן שבו היחסים עם חלק מבעלות הברית האירופיות מתוחים. אבל בפועל, הדרך לעסקה מלאה עוד ארוכה: טורקיה תצטרך לפתור את שאלת ה-S-400, הממשל יצטרך להתמודד עם הקונגרס, ובעלות ברית כמו ישראל ויוון צפויות לנסות לבלום או לפחות לעכב את המהלך.