הוגש ערעור על קולת עונשו של עורך דין שמעל בכספי לקוח

ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין במחוז ירושלים הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים על קולת עונשו של עו"ד ניר לוי מחיפה, אשר נידון לארבע שנות השעיה בפועל. הלשכה מבקשת להורות על הוצאתו לצמיתות משורות לשכת עורכי הדין, או לחלופין להשעייתו לתקופה שלא תפחת משמונה שנים (עב"י 13915-07-26).

בערעור, שהוגש (יום ב', 6.7.26), נטען כי מדובר במקרה קיצוני של מעילה חמורה באמון הלקוח בדרכי רמייה והונאה. שתי הערכאות המשמעתיות של הלשכה קבעו כי עו"ד לוי שלח יד בסכום עתק של כ-425,000 שקלים שקיבל מהלקוח למשמורת ובנאמנות כדי למנוע עיקולים אזרחיים, ועשה בהם שימוש אישי מיד עם הפקדתם.

הסכם הלוואה פיקטיבי לשמונה שנים

בקובלנה נאמר כי כאשר נדרש המשיב להשיב את הכספים הוא ניתק מגע, ובהמשך הציג "הסכם הלוואה" פיקטיבי ומשולל תוקף שנחתם כביכול מול "חברה בהקמה" שבבעלותו, במטרה להכשיר בדיעבד את שליחת היד ולדחות את השבת הכספים בשמונה שנים. הלקוח נאלץ לנהל הליך אזרחי במסגרתו חויב עורך הדין להשיב את מלוא הכספים.

עו"ד לוי הורשע בשורה של עבירות חמורות שעניינן הפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח, אי-החזקת כספי פיקדון בחשבון נפרד, מעשים הפוגעים בכבוד המקצוע והתנהגות שאינה הולמת. בית הדין המשמעתי המחוזי השית עליו בתחילה 18 חודשי השעיה בלבד, ועונש זה הוחמר לארבע שנות השעיה בבית הדין המשמעתי הארצי.

חריגה קיצונית ממתחם הענישה המקובל

ועדת האתיקה מבקשת עתה להחמיר בעונש לאור חומרת המעשים, קיומו של עבר משמעתי מכביד רלוונטי בתחום ההתנהלות הכספית מול לקוחות, אי-השבת הכספים עד עתה, והצורך החיוני בהגנה על הציבור ובשמירה על כבוד המקצוע. הלשכה מדגישה כי מדובר בחריגה קיצונית ובלתי סבירה ממתחם הענישה הראוי בעבירות אלו.

לדברי המערערת, בית הדין הארצי עצמו קבע בפסק דינו כי הכלל המושרש בעבירות מסוג זה הוא הוצאה לצמיתות מהלשכה, וכי סטייה מכלל זה תיעשה אך ורק בנסיבות מיוחדות וחריגות מאין כמותן. אולם לטענתה, בית הדין הארצי כשל ביישום הכלל, העניק משקל מופרז לנסיבות האישיות, וגזר עונש שאינו מאזן נכונה את מכלול השיקולים.

פרטי ההליך המשפטי

ערכאה: בית המשפט המחוזי בירושלים
הליך משפטי וסימון התיק: עב"י 13915-07-26
מערערת: ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין - מחוז ירושלים
משיב: עו"ד ניר לוי