חוק התקשורת אושר בוועדה - קרעי ינסה לשכנע את החרדים לתמוך במליאה

חוק התקשורת של שר התקשורת שלמה קרעי אושר (6.7.26) בוועדה המיוחדת לקריאה שנייה ושלישית, אך דרכו למליאה רחוקה מלהיות מובטחת. הוועדה, בראשות ח"כ גלית דיסטל אטבריאן, אישרה את הצעת חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ו-2026, לאחר 58 דיונים ממושכים וסוערים. לצד האישור, הסיעות החרדיות הודיעו כי יתנגדו לחוק אם לא יבוצעו בו שינויים הנוגעים לתכנים הפוגעים לדבריהן בערכי הדת.

סיעת ש"ס הודיעה כי מאחר שהתיקונים שדרשה לפי הוראת הרבנים לא נכללו בנוסח הסופי - היא לא תוכל לתמוך בחוק. עם זאת, הסיעה קראה לקרעי לפצל את החוק ולהביא להצבעה רק את הסעיפים הנוגעים להקלות באסדרה לערוצים החדשים, ובהם ערוץ 14. בסיעה הבהירו כי במהלך כזה יתמכו. גם יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני הודיע בכנסת כי יהדות התורה תצביע נגד החוק.

רשות חדשה במקום גופי הפיקוח הקיימים

על-פי הצעת החוק, תוקם הרשות לתקשורת משודרת כגוף סטטוטורי עצמאי, שיאחד ויחליף את גופי הפיקוח הקיימים בתחום השידורים. תקציב הרשות יעמוד על 25 מיליון ש"ח בשנה, והוא ינוכה מתקציבי עידן+ ותאגיד השידור. מועצת הרשות תמנה תשעה חברים, ולצידה תפעל ועדת איתור בראשות מנכ"ל משרד התקשורת.

עם זאת, סמכויות האכיפה של הרשות החדשה פוצלו מן החוק ויידונו בהמשך בוועדת הכלכלה. המשמעות היא שעד להשלמת החקיקה, המועצה החדשה תפעל ללא כלי אכיפה ישירים כלפי ספקי התכנים החדשים. הרשות השנייה תמשיך להפעיל את סמכויותיה כלפי בעלי הרישיונות הוותיקים וכלפי תחנות הרדיו. הפיצול עורר ביקורת מצד הייעוץ המשפטי של הכנסת. היועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד שגית אפיק, אמרה בדיון: "צריך להיות היגיון מסדר לפיצול חוק, כך שכל חלק יעמוד בפני עצמו. אני לא מכירה מקרה שמפצלים חלקים בחוק רק כי לא הגענו לדון בהם".

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

חובת רישום - אך הקלות בתחום החדשות

החוק קובע כי כל ספק תכנים ישראלי שיעמוד בתנאי סף יחויב ברישום במרשם ייעודי. תנאי הסף כוללים הכנסה של יותר מ-40 מיליון ש"ח, יותר מ-100 אלף מנויים, או מימון מבעלי שליטה בהיקף של יותר מ-100 מיליון ש"ח בשלוש השנים האחרונות. המועצה תוכל להגדיר ספק כ"בעל חשיבות מסחרית", ובמקרה כזה הוא יחויב להציע את זכויות השידור שלו למפיצים באופן שוויוני ובלתי מפלה.

אחד הסעיפים הנפיצים בחוק נוגע לתחום החדשות. לפי ההצעה, האסדרה על שידורי חדשות תוסיף לחול רק על בעלי הרישיונות הוותיקים, שיוגדרו כבעלי רישיון זעיר. לא תחול עליהם חובת הפרדה מבנית, ולא תיקבע אסדרה שתמנע התערבות בעלי הון בתכנים. באופוזיציה טענו כי מדובר בסעיף שנועד להקל על ערוץ 14. ח"כ שלי טל מירון אמרה בדיון: "לא יכול להיות שערוץ של שני מיליארד יוגדר זעיר רק כדי לקדם אינטרסים של השר קרעי".

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

צפייה נדחית, יישומון לאומי ושבת

הצעת החוק מחייבת העברה ללא תמורה של תכני הערוצים למפיצים לצפייה נדחית של עד 90 דקות. בעקבות הסתייגות של ח"כ אושר שקלים, נקבע כי החובה תחול רק אם נתח שוק הפרסום של ספק התכנים עולה על 40%. באופוזיציה טענו כי מדובר בתבחין ממוקד ומפלה, ואילו מנכ"ל משרד התקשורת אלעד מקדסי טען כי מדובר במהלך מקצועי שנועד לטפל בריכוזיות בשוק הפרסום. לדבריו: "התחזית היא כי בעקבות הרפורמה נתחי השוק ישתנו ופריסת הפרסום תהיה שוויונית יותר. מצב שבו גוף אחד מחזיק בלמעלה מ-40% מהענף דורש אסדרה מוגדרת".

לצד זאת, הרשות החדשה תקים יישומון לאומי חינם, שינגיש לציבור את ערוצי ספקי התכנים הפתוחים - בהם תאגיד השידור, ערוץ הכנסת ורדיו מורשה - וכן אירועי ספורט מרכזיים בזמן אמת. לבקשת הסיעות החרדיות נקבע כי היישומון לא יציע בשבתות ובמועדי ישראל תכני ספורט בלעדיים שאינם משודרים במקביל בערוץ אחר. השר קרעי אמר: "פעלנו למנוע מצב שבו המדינה מייצרת באופן אקטיבי הרחבה של חילול שבת".

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

הפקות מקור וספורט נשים

בתחום הפקות המקור, החוק קובע מתווה חדש להפקות סוגה עילית - דרמה ותעודה. ספק תכנים רשום יחויב להשקיע בכל שנת כספים לפחות 6.5% מהכנסתו השנתית במימון או בהפקה מקומית, כאשר 10% מסכום זה יופנו לתוכניות תעודה. היישום ייעשה בהדרגה לאורך חמש שנים: חובת הגופים הכפופים כיום לרשות השנייה תפחת מ-13%, חובת הגופים הכפופים לחוק התקשורת תרד מ-8%, ועל ספקים שהיו פטורים לחלוטין תחול חובה מדורגת שתחל ב-2%.

בענף ההפקות הזהירו מפני פגיעה קשה ביצירה הישראלית בתקופת המעבר. יו"ר איגוד המפיקים אמר: "אתם מורידים לגופים הגדולים את החובה כבר עכשיו ומבטיחים שהחדשים ישלימו את הפער בעתיד - הבור הזה יקבור את התרבות הישראלית". מנגד, יו"ר הוועדה טענה כי המבנה החדש יגדיל את עוגת התקציב הכוללת לטובת ההפקות המקומיות.

החוק כולל גם שינוי בשידורי הספורט: חברות המחזיקות בזכויות שידור לא יוכלו לכבול לקוחות לחבילות ערוצים שלמות, ויחויבו למכור תכנים למתחרים בצורה שוויונית. נוסף על כך, נקבעו תבחינים לאירועי ספורט בעלי חשיבות ציבורית, שעליהם לא ייגבה תשלום נוסף. נציגת פורום נשים בספורט, עו"ד יעל סיני, דרשה להבטיח ייצוג לספורט נשים: "אם המדדים לאירוע ציבורי יהיו רק מסחריים (רייטינג וכסף), אתם גוזרים כליה על ספורט הנשים שלא זכה לאותה חשיפה היסטורית. משחקי נבחרת וגמרים של נשים חייבים להיות מוגדרים אוטומטית כאירוע ציבורי ללא תשלום".

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

המליאה תהפוך למבחן פוליטי

החוק אמור להיכנס לתוקפו 24 חודשים מיום פרסומו, למעט סעיפים נבחרים שייכנסו לתוקף במועדים אחרים. יו"ר הוועדה ח"כ דיסטל אטבריאן בירכה על האישור ואמרה: "התקשורת בישראל עומדת להשתנות מהקצה לקצה אחרי כמעט 80 שנה. לאזרח הישראלי תהיה בחירה מה הוא רואה והצרכן הישראלי ירגיש את הורדת מחירים מיד. כולם ייהנו מפירות של הרפורמה. זו הייתה עבודה מאומצת של חצי שנה ואני גאה בתוצר שיצרנו פה".

אלא שהאישור בוועדה אינו סוף הסיפור. לאחר שהיועצת המשפטית של הכנסת הבהירה כי לא ניתן להסדיר כעת את סוגיית שידורי התועבה משום שהנושא פוצל מן החוק קודם לכן, החרדים החריפו את עמדתם. קרעי אמר כי הוא מצוי בשיח עם הסיעות החרדיות, והעביר להן מסר שלפיו אם תועלה במליאה ההסתייגות של ח"כ אבי מעוז - הוא יתמוך בה. כעת השאלה המרכזית אינה רק מה נותר בחוק, אלא האם לקואליציה יהיו האצבעות להעביר אותו במליאה.