בנק ישראל הוריד את הריבית ל-3.5%: "אי הוודאות עודנה גבוהה"

בנק ישראל הוריד (יום ב', 6.7.26) את הריבית ב-0.25 נקודות אחוז, והיא תעמוד על 3.5%. ההחלטה התקבלה לאחר שבבנק הצביעו על ירידה במחירי האנרגיה, אינפלציה שנמצאת בסביבת מרכז היעד, התאוששות מסוימת בפעילות המשק ופרמיית סיכון שחזרה לרמה דומה לזו שנרשמה לפני שבעה באוקטובר 2023. לצד זאת, בבנק מדגישים כי אי-הוודאות הגיאופוליטית עדיין גבוהה, וכי תוואי הריבית בהמשך ייקבע בהתאם להתפתחות האינפלציה, הפעילות במשק, ההתפתחויות הפיסקליות והמצב הביטחוני.

לפי הודעת הוועדה המוניטרית, מזכר ההבנות שנחתם בין ארצות הברית לאירן הוביל לירידה במחירי האנרגיה ולהתמתנות במתיחות הגיאופוליטית הגלובלית. עם זאת, בבנק ישראל מציינים כי רמת אי-הוודאות נותרה גבוהה. עוד נמסר כי הפעילות הכלכלית במשק מוסיפה להתאושש בקצב מתון, לאחר הירידה החדה שנרשמה עם פרוץ מבצע "שאגת הארי".

האינפלציה בישראל נותרה בחודש מאי על 1.9% ב-12 החודשים האחרונים, לאחר שמדד המחירים לצרכן ירד ב-0.3% באותו חודש. האינפלציה בניכוי אנרגיה ופירות וירקות עמדה על 1.6%. לפי בנק ישראל, הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה נמצאות מתחת למרכז היעד, וגם הציפיות לשנה השנייה ואילך נמוכות במקצת ממנו.

לצד הנתונים התומכים בהפחתת הריבית, בבנק מצביעים גם על גורמים שעשויים להשפיע בכיוונים מנוגדים על האינפלציה. בין הגורמים האלה נכללים ההתפתחויות הגיאופוליטיות והשפעתן על הפעילות במשק ועל מחירי האנרגיה, פרמיית הסיכון, שער החליפין, התפתחות הביקושים מול מגבלות ההיצע, וכן ההתפתחויות הפיסקליות.

במהלך התקופה שחלפה מאז החלטת הריבית הקודמת, השקל נחלש בשיעור של 3.1% מול הדולר וב-1.5% מול האירו, לאחר תנודתיות משמעותית. במונחים נומינליים אפקטיביים פוחת השקל ב-2.1%.

ירידת עצימות הלחימה בלבנון תוביל להקלה במגבלות ההיצע במשק

צילום: [צילום: דובר צה"ל]

חטיבת המחקר של בנק ישראל עדכנה את התחזית המקרו-כלכלית שלה. לפי התחזית, בהנחה שלא יתקיים סבב לחימה נוסף מול אירן בתקופת התחזית, ובהנחה שמחירי האנרגיה יישארו בסביבה הנמוכה שאליה ירדו בעקבות מזכר ההבנות, התוצר צפוי לצמוח ב-4% ב-2026 וב-5.5% ב-2027. התחזית מניחה גם כי עצימות הלחימה בלבנון פוחתת, באופן שתורם להקלה מסוימת במגבלות ההיצע במשק.

בשוק העבודה, שיעור האבטלה הרחבה צפוי לעמוד בממוצע על 4.6% בשנת 2026, בעיקר בשל עלייה חדה במהלך מבצע "שאגת הארי", ולהתייצב החל מהמחצית השנייה של השנה על 3%. שיעור האינפלציה במהלך 2026 ו-2027 צפוי לעמוד על 1.8%.

בנוגע לתקציב המדינה, חטיבת המחקר מעריכה כי אם תקציב הביטחון לא יוגדל מעבר לרזרבות שהוקצו בתקציב, הגירעון צפוי להסתכם ב-4.9% תוצר בשנת 2026 וב-4.2% בשנת 2027. יחס החוב לתוצר צפוי לעמוד על כ-69% בסוף 2026 ובסוף 2027. עם זאת, בבנק ישראל מדגישים כי עדיין קיימת אי-ודאות לגבי ההיקף הסופי של תקציב הביטחון, וכי הגדלה נוספת שלו עלולה להוביל לחריגה מיעד הגירעון ולעלייה באינפלציה.

האינדיקטורים השוטפים מצביעים על המשך התאוששות בפעילות. ההוצאות בכרטיסי אשראי במחירים שוטפים נמצאות מעט מעל קו המגמה ארוך הטווח. בסקר המגמות בעסקים של הלמ"ס לחודש מאי נרשמה עלייה לאחר הירידה החדה בעקבות מבצע "שאגת הארי", אך הרמה עדיין לא חזרה לזו שנרשמה ערב המבצע. לפי האומדן השני של נתוני החשבונאות הלאומית לרבעון הראשון, התוצר ירד בשיעור שנתי של 3.8%, ירידה מתונה יותר מהתחזיות הקודמות.

בבנק ישראל מציינים כי חלק ניכר מצמיחת המשק בתקופה האחרונה משקף ייצור בחו"ל של חברות גלובליות הפועלות בישראל. בניכוי פעילות זו, הצמיחה נמוכה יותר, על-רקע מגבלות ההיצע. לפי ניתוחי חטיבת המחקר, ככל שמגבלות ההיצע יתמתנו, הצמיחה צפויה להתבסס על מספר רחב יותר של ענפים וחברות במשק.

שוק העבודה נותר הדוק. שיעור הנעדרים זמנית מהעבודה בשל שירות מילואים ירד במאי ל-0.5%, ושיעור האבטלה הרחבה בגילי 25 עד 64 ירד ל-3%. שיעור המשרות הפנויות עלה מעט ל-4.2%, אך הוא עדיין נמוך מהרמה שנרשמה לפני מבצע "שאגת הארי" ולפני שבעה באוקטובר. קצב עליית השכר במשק בחודשים מרס עד מאי עמד על 6.8% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. במגזר העסקי עלה קצב השכר בחודשים פברואר עד אפריל ל-6.4%.

בענף הבנייה נמשכת פעילות גבוהה יחסית. לפי נתוני הלמ"ס, ברבעון הראשון של 2026 עמד קצב התחלות הבנייה על כ-76 אלף דירות בשנה, גמר הבנייה המשיך לעלות והיתרי הבנייה נותרו יציבים בהיקף גבוה. מלאי הדירות שנותרו למכירה מוסיף להיות גבוה. מחירי הדירות ירדו בחודשים מרס ואפריל ב-0.3%, ובמונחים שנתיים ירדו ב-1.3%. בחודש מאי הועמדו משכנתאות בהיקף של כ-9.5 מיליארד שקל, בניכוי עונתיות.

עם זאת, סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן ממשיך לעלות. קצב העלייה השנתי של סעיף הדיור הגיע במאי ל-4%. בחוזים המתחדשים עמד קצב העלייה על 2.5%, ואילו בחוזים שבהם הייתה תחלופת שוכר הוא האיץ ל-6.8%.

בשווקים הפיננסיים נרשמה בתקופה הנסקרת ירידה במדדי המניות המקומיים, שבלטו לרעה ביחס לעולם לאחר ביצועים עודפים בשנתיים האחרונות. מנגד, פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא משתקפת במרווח ה-CDS ובמרווח הדולרי מול איגרות החוב של ממשלת ארצות הברית, נמצאת ברמה קרובה לזו שנרשמה לפני שבעה באוקטובר.

בנק ישראל ציין כי מזכר ההבנות בין ארצות הברית לאירן הוביל לירידה חדה במחירי הנפט ולירידה בציפיות האינפלציה בעולם. מחיר חבית נפט מסוג ברנט ירד בכ-30% בתקופה הנסקרת, ונסחר סביב 72 דולר לחבית. בארצות הברית צמח התוצר ברבעון הראשון בקצב שנתי של 2.1%, ובגוש האירו נרשמה האטה בקצב הצמיחה. האינפלציה השנתית בארצות הברית עלתה במאי ל-4.2%, ואילו בגוש האירו היא התמתנה ביוני ל-2.8%.