בצל החשש מעליית מחירי החשמל: דוח ועדת דיין יפורסם בימים הקרובים

הגז יוצא - ובכנסת חוששים ממחיר החשמל. בוועדת הכלכלה התנהל (6.7.26) דיון טעון בשאלת יצוא הגז הטבעי מישראל, על-רקע החשש כי הרחבת היצוא תבוא על חשבון המשק המקומי ותוביל בעתיד לעלייה במחירי החשמל. מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות, עו"ד יוסי דיין, הודיע בדיון כי דוח הוועדה המקצועית לבחינת מדיניות משק הגז צפוי להתפרסם בימים הקרובים.

הדיון התקיים לבקשת ח"כ יסמין סאקס פרידמן (יש עתיד), שטענה כי ישראל אינה יכולה להמשיך לנהל את משק הגז ללא מבט ארוך טווח. לדבריה: "אי אפשר להמשיך לנהל את משק הגז בלי להסתכל עשרים שנה קדימה. צריך לנהל את מדיניות יצוא הגז בצורה מקצועית, אחראית ושקופה - קודם כל לטובת הציבור בישראל ולדורות הבאים".

ביטן מרגיע, אך דורש בהירות

יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ דוד ביטן, אמר כי החשש מפגיעה בביטחון האנרגטי קיים, אך הבהיר כי בדיון עצמו לא השתכנע שמחירי החשמל צפויים לזנק בעקבות היתר היצוא. לדבריו: "לא התרשמתי שמחיר החשמל יזנק בגלל העניין הזה. דווקא התרשמתי ממה שרשות החשמל אמרה, ולכן החשש הזה תמיד קיים אבל לא התרשמתי שהוא יעלה - אולי אפילו הוא יירד".

ביטן קרא למשרד האנרגיה להשלים את עבודת ועדת דיין, כדי שהכנסת והציבור יקבלו תמונה ברורה יותר על מדיניות משק הגז. לדבריו: "הכי טוב שתסיימו את עבודת ועדת דיין כדי שהעסק יתבהר, ואם נהיה פה עוד שנה נעשה ישיבה".

משרד האנרגיה: המשק המקומי קודם

מנכ"ל משרד האנרגיה דחה את הטענות שלפיהן מדיניות היצוא מסכנת את צורכי המשק המקומי. דיין אמר כי משק הגז מנוהל באופן אחראי וכי למדינה נשמרת הסמכות להסיט הפקה לצורכי המשק הישראלי בעת הצורך. לדבריו, היתר היצוא האחרון צפוי להוביל להרחבת פיתוח מאגר לוויתן ולהשקעה של כ-3.5 מיליארד דולר.

דיין הוסיף כי על-פי הערכת משרד האנרגיה, ההיתר צפוי להניב לקרן העושר הכנסות של 21 עד 25 מיליארד דולר בעשור הקרוב. מנגד, עצם הצגת ההכנסות העתידיות לא פתרה את המחלוקת העיקרית שעלתה בדיון: האם הגדלת היצוא אכן תרחיב את ההיצע ותעודד השקעות, או שמא תחליש את כוח המיקוח של השוק המקומי ותפגע בתחרות.

חברת החשמל: ההבנות השתנו לאחר הסכם היצוא

מנהל יחידת הדלקים בחברת החשמל, ירון רונאי, התייחס למשא-ומתן מול שותפי מאגר תמר ואמר כי לאחר חתימת הסכם היצוא של לוויתן למצרים, חלק מהשותפים חזרו בהם מהבנות שהושגו מול חברת החשמל. לדבריו, החברה מנהלת מאז משא-ומתן, ובמקביל פנתה לבוררות בינלאומית בנושא פתיחת המחיר, במטרה להפחית את העלויות לצרכני החשמל.

מנכ"לית לובי 99, לינור דויטש, אמרה בדיון כי השאלה אינה אם לייצא גז, אלא מה יהיה היקף היצוא וכיצד הוא ישפיע על התחרות ועל יוקר המחיה. לדבריה, היעדר מדיניות ברורה עלול להביא לכך שבעוד כמה שנים הציבור ישלם יותר. "לפני שנתיים כמעט הוקמה הוועדה למדיניות היצוא והמשק לא קופא ויש הרגשה שהממשלה יד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה. ב-2030 נשלם על חשמל פי כמה וכמה ובזה הכנסת חייבת להתערב", אמרה.

הנתונים: היצוא גדל, המחירים המקומיים נותרו יציבים

מנהל המחלקה התקציבית במרכז המחקר והמידע של הכנסת, עמי צדיק, הציג בדיון תמונה מורכבת יותר. לדבריו, בעשור האחרון חל גידול ניכר ביצוא הגז, אך מחירי הגז בישראל דווקא ירדו ונשארו יציבים יחסית לעולם. עם זאת, צדיק הדגיש כי לצד הרצון להגדיל את הכנסות המדינה ולהרחיב את התפוקה, יש להבטיח את צורכי הדורות הבאים ואת החוסן האנרגטי של המשק.

יו"ר רשות החשמל, אמיר שביט, אמר כי הגדלת ההיצע וחיזוק התחרות הם רכיבים מרכזיים בשמירה על מחירי חשמל נמוכים. עם זאת, הוא ציין כי גבולות המחלוקת הנוכחית בישראל מצומצמים יחסית לעולם, וכי חלק מהעלייה בתעריף החשמל בשנים האחרונות נבע מזינוק במחיר הפחם בעקבות המלחמה באוקראינה. לדבריו, ככל שהפחם ייצא בהדרגה מתמהיל ייצור החשמל, השפעתו על התעריף תקטן.

בסיום הדיון שב ביטן וקרא להשלמת עבודת ועדת דיין, כדי שהדיון הציבורי במדיניות הגז יתבסס על תמונה מלאה וברורה. עד לפרסום הדוח, נותרה השאלה המרכזית פתוחה: האם הרחבת יצוא הגז תחזק את משק האנרגיה הישראלי - או תצמצם את מרחב הביטחון של השוק המקומי בשנים הבאות.