בן-גביר מפרק את החיבור לסמוטריץ': עוצמה יהודית והציונות הדתית ירוצו בנפר

השר לביטחון לאומי, איתמר בן-גביר, מחדד את קווי הפתיחה שלו לקראת מערכת הבחירות הבאה: עוצמה יהודית תרוץ בנפרד מהציונות הדתית, תיק הביטחון הלאומי יישאר בידיה גם בממשלה הבאה, וככל שמפלגתו תתחזק - כך, לטענתו, תיחסם האפשרות להקמת ממשלת אחדות רחבה עם גורמים מהמרכז.

בראיון לאלינור שירקני קופמן בוועידה השנתית של ישראל היום, הצהיר (5.7.26) בן-גביר כי לא יתמודד ברשימה אחת עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. לדבריו, הפיצול בין שתי המפלגות אינו חולשה אלא צורך פוליטי: "כדי שתקום ממשלת ימין, אני ובצלאל לא יכולים לרוץ ביחד". הוא שיבח את סמוטריץ' כאדם "יקר וחכם", אך הוסיף כי עוצמה יהודית פונה גם לציבור חילוני, חרדי ולתושבי אזורי השוליים, ולא רק לציבור הדתי-לאומי כפי שפונה הציונות הדתית. בכך דחה גם הוא את נסיונות נתניהו להריץ את שתי המפלגות כגוש טכני.

איתות לנתניהו

בן-גביר קשר במפורש בין כוחו האלקטורלי לבין זהות הממשלה הבאה. כשנשאל על האפשרות שראש הממשלה בנימין נתניהו יחתור לממשלת אחדות רחבה, השיב: "כמה שיותר עוצמה יהודית תקבל מנדטים - אז אנחנו נקים ממשלת ימין". לדבריו, ראש הממשלה הבא יהיה נתניהו, אך הממשלה צריכה להיות כזו ש"מימינו איתמר בן-גביר ולא איזנקוט ובנט".

המסר הפוליטי של בן-גביר ברור: עוצמה יהודית מבקשת להציג עצמה לא רק כשותפה בגוש, אלא כבלם בפני מהלך של נתניהו למרכז. בכך מציב בן-גביר דרישה כפולה - עצמאות פוליטית מול סמוטריץ' מצד אחד, והשפעה מוגברת על הרכב הממשלה הבאה מצד שני.

התיק נשאר אצל עוצמה

בן-גביר הבהיר כי גם אם ידרוש בעתיד תיק בכיר יותר, עוצמה יהודית לא תוותר על המשרד לביטחון לאומי. לדבריו, "גם אם אקח תיק בכיר יותר - המשרד לביטחון לאומי יישאר אצל עוצמה יהודית". בכך הוא מסמן את המשרד כאחיזה פוליטית ואידאולוגית של מפלגתו, ולא רק כתפקיד אישי שלו.

במהלך הראיון נשאל בן-גביר על מצב הביטחון האישי, על זמינות הנשק ועל הטענות לכישלון המשילות. הוא השיב כי הציבור מזהה את פעילותו, וטען כי רפורמת הנשק, כיתות הכוננות, המשמר הלאומי והשינויים בבתי הכלא הם הישגים של כהונתו. לדבריו, "עם ישראל לא טיפש" והוא יודע "מי יטפל הכי טוב בפשיעה".

ביקורת על הפשיעה הערבית

בן-גביר הדף את הביקורת על העלייה במספר הנרצחים, וטען כי חלק ניכר ממקרי הרצח מתרחש בתוך משפחות בחברה הערבית. תשובה זו צפויה לעורר ביקורת, משום שהיא מציגה את ממדי הרצח בעיקר כסוגיה פנים-קהילתית, אף שמדובר באחד המבחנים המרכזיים של המשרד שבראשו הוא עומד.

השר טען כי בתקופתו החלה אכיפה משמעותית יותר בנגב. לדבריו, לפני כניסתו לתפקיד לא נכנסו לתראבין, לתל שבע וללקיה, ולא בוצעה אכיפה נגד בנייה בלתי חוקית. הוא הוסיף כי מאז כניסתו לתפקיד נהרסו 5,725 בתים בפזורה הבדואית, והציג זאת כהוכחה לשינוי מדיניות בשטח.

נשק, קצינים ומשילות

בן-גביר הגן גם על מדיניות הרחבת נשיאת הנשק האישי. לדבריו, "אני גאה ברפורמת הנשק, זה הציל חיים של מאות אם לא אלפי אנשים". הוא דחה את הטענות שהרחבת מתן הרישיונות מסכנת את הציבור, וטען כי המציאות הביטחונית הוכיחה את הצורך בצעד.

נוסף על כך, הגן בן-גביר על שינוי שיטת קידום הקצינים במשטרה, וטען כי כיום נדרשות "נחישות ומשילות". בכך הוא המשיך למצב את עצמו כמי שמבקש להשפיע לא רק על מדיניות המשרד, אלא גם על שרשרת הפיקוד והתרבות הארגונית במשטרה.

בסיום הראיון נשאל בן-גביר אם הוא אוהב את מדינת ישראל, והשיב: "אני 'חולה' על מדינת ישראל". כשהוטחה בו הביקורת על הסרטון שצילם מול פעילי המשט, חרף אזהרות גורמי הביטחון שלא ליצור התגרות, הסתפק בתגובה מזלזלת: "אוי אוי אוי". גם כאן, כמו בחלקים אחרים בראיון, בן-גביר בחר לא להתגונן - אלא להציג את העימות עצמו כחלק מן המותג הפוליטי שלו.