היועצת המשפטית לכנסת: להבהיר את משמעות חוק לימוד תורה

ועדת הכנסת החלה (5.7.26) להכין לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק יסוד: לימוד תורה, המבקשת לקבוע כי לימוד התורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי ובמדינת ישראל. כבר בפתח הדיון התברר כי שאלת היסוד סביב ההצעה טרם הוכרעה: האם מדובר בחוק הצהרתי בלבד, או בחוק יסוד שעשויה להיות לו משמעות מעשית ביחס לגיוס, לתקציבים ולהטבות ללומדי תורה.

היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, אמרה כי במהלך הדיונים לקראת הקריאה הראשונה נשאלו יוזמי החוק אם להצעה יש משמעות מעשית או הצהרתית בלבד, אך לא ניתנו תשובות חד-משמעיות. לדבריה, מאחר שמדובר בחוק יסוד, עשויה להיות לו השפעה מעבר למישור ההצהרתי. אפיק הדגישה כי בשלב ההכנה לקריאה שנייה ושלישית על חברי הוועדה להבהיר את כוונת המחוקק: אם הם סבורים שאין מקום למשמעות מעשית העלולה ליצור פגיעה, הדבר צריך להיאמר במפורש בדיונים.

המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד אביטל סומפלוניסקי, אמרה כי אם כוונת המחוקקים היא לחוק הצהרתי בלבד, יש לנסח את החוק אחרת. גם היועץ המשפטי של משרד האוצר, דודי קופל, הזהיר כי משמעות ההצעה אינה ברורה. לדבריו, אם תתקבל פרשנות שלפיה לחוק היסוד תהיה משמעות מעשית, והוא יציב את ערך לימוד התורה מעל ערך השוויון, עלולות להיות לכך השלכות על חובת הגיוס, על המשמעויות הכלכליות והתקציביות של גיוס החובה, ועל הרחבה אפשרית של זכויות והטבות ללומדי תורה.

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

רום בראב מאגף התקציבים במשרד האוצר הזהיר כי אישור החוק עלול לשמש בסיס לקידום צעדי מדיניות הסותרים את האינטרס המשקי הרחב, בעיקר בשני נושאים מרכזיים: שילוב גברים חרדים בשירות חובה והשתלבותם בשוק העבודה. לדבריו, העלות הכלכלית הממוצעת של חודש מילואים למשרת יחיד עומדת על כ-50 אלף שקל. מאז תחילת המלחמה, לדבריו, העלות הכלכלית המצטברת של שירות המילואים עומדת על 170 מיליארד שקל, נוסף על 115 מיליארד שקל בהוצאות ממשלה בגין שירות מילואים. בראב הזהיר כי אם פרשנות החוק תאפשר פטור מגיוס או החזרת הטבות שנשללו מחייבי גיוס, התוצאה המיידית תהיה הכבדת הנטל על משרתי המילואים והסדיר ופגיעה בכלכלה.

האם חוק יסוד יכול להיות רק הצהרתי

ח"כ גלעד קריב (העבודה) אמר כי הצעת החוק עושה שימוש במושג שאינו מוכר - "ערך יסוד בחקיקה". הוא ביקש לקבל חוות דעת משפטית שתבהיר מהי משמעות המונח ומה עלולות להיות השלכותיו. קריב תהה אם יש בכלל דבר כזה חוק יסוד דקלרטיבי בלבד. ח"כ נאור שירי (יש עתיד) הוסיף כי אינו מכיר חוק יסוד דקלרטיבי אחר, ואמר שאם החוק הוא הצהרתי בלבד, יש להוסיף אליו גם את ערך השירות הצבאי.

ח"כ מיקי לוי (יש עתיד) אמר כי לצד הצעת החוק הנוכחית הניח הצעת חוק יסוד דומה לשירות בצה"ל, שבה הוחלף הביטוי "לימוד תורה" בביטוי "שירות בצה"ל". לדבריו, הוא מקווה שהממשלה תקדם גם את ההצעה הזו.

ח"כ ינון אזולאי (ש"ס) שאל אם ניתן יהיה לפטור חרדים מגיוס באמצעות החוק. היועצת המשפטית לכנסת השיבה כי לא, וכי לשם כך דרוש חוק ייעודי. אזולאי אמר כי מטרת החוק היא להעניק "משקולת" נוספת לשופט, כך שכאשר יידרש להכריע ביחס לשוויון, יעמוד לפניו שיקול נוסף. לדבריו, כפי שהובהר לו גם בעת חקיקת החוק בקריאה הראשונה, איש לא יקבל מכוחו פטור מגיוס.

ח"כ יצחק פינדרוס (יהדות התורה) אמר כי לחוק יש משמעות, וכי מטרתו להציב לשופטים "תמרור" בדבר מעמד לימוד התורה. עם זאת, לדבריו, החוק אינו פוטר משירות צבאי. "אם הוא יהיה בחקיקה תהיה לו משמעות כערך יסוד מול ערכים אחרים", אמר.

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

הלוחמים מבקשים להוסיף את ערך השירות

בדיון השתתפו גם לוחמים והלומי קרב, שביקשו להוסיף להצעת החוק את ערך השירות הצבאי. איציק סעידיאן, הלום קרב, אמר כי לימוד תורה ושירות צבאי משלימים זה את זה, ולכן יש לחבר ביניהם באותו חוק. לדבריו, התיקון הנדרש הוא להעניק ערך עליון ללוחמים וללוחמות, למי שיצאו לקרב והיו מוכנים להקריב את חייהם, ולהבטיח להם טיפול, יחס והכרה ראויים.

ח"כ משה אבוטבול (ש"ס) אמר כי יש מקום לשבט בעם ישראל שילמד תורה בלבד. לדבריו, לימוד התורה מכשיר דיינים, ראשי קהילות ובעלי תפקידים רוחניים, ויש מקום גם ל"ספרא" וגם ל"סייפא".

הרב תמיר גרנות, ראש ישיבת ההסדר אורות ואביו של סרן אמיתי גרנות ז"ל, הציע נוסח פשרה שלדבריו עשוי לסיים את המחלוקת. לדבריו, התורה יכולה להיות עיקרון מאחד של עם ישראל, אך אם החוק יעבור בנוסחו הנוכחי הוא עלול להפוך לעיקרון מפריד. גרנות הציע להוסיף להצעת החוק את הביטוי "הכרה בלימוד תורה המביא לידי מעשה", שלדבריו מבטא גם שלום וגם אמת פשוטה שקשה לחלוק עליה.