ש"ס מאותתת לגדי איזנקוט: הדלת לא נסגרה

ח"כ מיכאל מלכיאלי מש"ס אמר (5.7.26) בוועידת ישראל היום כי מפלגתו אינה רואה בגוש הפוליטי מטרה בפני עצמה, וכי תנאי הסף שלה לכל קואליציה עתידית יהיו הסדרת מעמד לומדי התורה והנושאים החברתיים. בכך הותיר מלכיאלי פתח עקרוני גם לממשלה שאינה נשענת בהכרח על מבנה הגוש הנוכחי, אף שמתח ביקורת חריפה על גדי איזנקוט ועל הקו שהוא מוביל ביחס לציבור החרדי.

בראיון ליעקב הרשקוביץ, כתב לענייני חרדים של ישראל היום, אמר מלכיאלי: "גוש זה אמצעי ולא מטרה. אנחנו חברים בגוש שיודע להסדיר את הנושאים החברתיים ואת מעמד לומדי התורה, ועל-פי זה מייצרים את הגוש - לא ההפך". הדברים נאמרו בתשובה לשאלה אם ש"ס פוסלת ישיבה בממשלה בראשות איזנקוט.

הדלת לא נסגרת

מלכיאלי תקף את איזנקוט בחריפות, אך נמנע מפסילה מפורשת. לדבריו, "אתה רואה לאן הוא פונה. אין שום עניין להשניא חלק מהציבור אחד על השני, כל מיני סרטונים של העברת כספים כאילו אנחנו אויבים. אדם שמתיימר להיות ראש ממשלה לא אמור להשניא בצורה כזו".

עם זאת, עצם ההימנעות מפסילה ברורה בולטת על-רקע הקו שמובילה ש"ס כלפי איזנקוט בשיח הציבורי. בעוד דוברות המפלגה נוקטת לעיתים בביטוי "ממשלת השמאל של איזנקוט", מלכיאלי הציג בוועידה נוסחה רכה יותר: לא פסילה אישית, אלא דרישה להסכמה בנושאים החרדיים והחברתיים. במילים אחרות, ש"ס אינה מוותרת על הגוש, אך אינה קובעת כי הגוש חשוב יותר מהאינטרסים הפוליטיים והציבוריים שלה.

מלכיאלי התייחס גם לנפתלי בנט ואמר כי הוא "כבר לא רלוונטי", והעריך כי "לא יישאר עד סוף המרוץ". בכך סימן כי מבחינת ש"ס, איזנקוט הוא היריב הפוליטי המשמעותי יותר בזירה שמחוץ לגוש הנוכחי.

חוק הגיוס כתנאי סף

במוקד דבריו של מלכיאלי עמדה סוגיית חוק הגיוס. לדבריו, ש"ס פועלת לקידום חקיקה שתסדיר את מעמד לומדי התורה, "לא במובן של הגיוס, אלא במושג של המעצרים". הוא הוסיף: "במדינת ישראל, מדינה של העם היהודי, צריך להכיר בערך לימוד התורה ששמרה עלינו הרבה מאוד שנים".

מלכיאלי הדגיש כי ש"ס אינה דורשת "פטור חרדי מגיוס", כלשונו, אלא הסדרה חוקית של מעמד לומדי התורה. "מעולם הסיעות החרדיות לא הגישו הצעת חוק לפטור חרדי מגיוס", אמר. "ההצעה הייתה לדחות ולהסדיר בחוק את מעמד לומדי התורה".

לדבריו, "התנאי לכל הקמה של גוש או קואליציה הוא הסדרת מעמד לומדי התורה, יחד עם הדגלים של ש"ס - הנושא החברתי". בכך קבע למעשה כי כל שותף פוליטי עתידי, גם אם אינו שייך לגוש הימין-חרדים, ייבחן קודם כל לפי עמדתו בסוגיית לומדי התורה ובמדיניות החברתית.

האשמה כלפי הליכוד

מלכיאלי תקף גם גורמים בליכוד וטען כי הם נושאים באחריות לכך שאין כיום חוק גיוס מוסדר. לדבריו, "שני גופים תרמו לזה באופן אקטיבי": היועצת המשפטית לממשלה, שלטענתו "פרשה מתפקידה כיועצת משפטית וערקה לספסלי האופוזיציה", ו"חברים מתוך השלטון".

"גלנט ואדלשטיין לא הגיעו מלשכת היועמ"שית, אלא מתוך שורות הליכוד", אמר מלכיאלי. "גלנט כשר ביטחון דרש תמיכה של האופוזיציה בחוק גיוס - מה שלא היה מעולם דרישה כזאת. אדלשטיין במשך שנה שלמה שיקר ורימה אותנו. יש כאן מגוון אשמים שגרם למצב שאנחנו נמצאים היום בלי חוק".

גם כלפי ראש הממשלה בנימין נתניהו נשמעה ביקורת. מלכיאלי אמר כי "נתניהו היה צריך לעמוד מול מצלמה ולומר: אני מגבה את לומדי התורה, והוא לא עשה את זה. לקח הרבה זמן". לדבריו, בשלב מסוים נתניהו ביקש להביא את החוק ולהעבירו במליאה, אך בש"ס דרשו להביא חוק שיזכה גם לתמיכה משפטית. "כשרצינו ונתניהו אמר שהוא לא יכול - פרשנו מהממשלה", אמר.

פרישה בלי חבירה לאופוזיציה

מלכיאלי הסביר כי פרישת ש"ס מהממשלה אינה חבירה לאופוזיציה. "אנחנו פרשנו מהממשלה, פרשנו גם מהוועדות. לא חברנו לאופוזיציה", אמר. הוא ציין כי ש"ס התנגדה להצעות אי-אמון של יש עתיד, מרב מיכאלי ומנסור עבאס, משום ש"אנחנו חושבים שלא אמורים לתת להם לא את הממשלה ולא את השלטון".

עם זאת, דבריו מלמדים על עמדת ביניים פוליטית: ש"ס אינה מפילה את הממשלה עם האופוזיציה, אך גם אינה מעניקה לקואליציה תפקוד רגיל כל עוד לא הוסדרו דרישותיה המרכזיות. המסר הפוליטי ברור - הנאמנות לגוש קיימת, אך אינה בלתי מותנית.

המשמעות הפוליטית של דברי מלכיאלי היא שש"ס מבקשת לשמור לעצמה מרחב תמרון לקראת הבחירות. מצד אחד, היא ממשיכה להציג את גוש הימין-חרדים כבית הטבעי שלה. מצד שני, היא מאותתת כי אם ייווצרו תנאים פוליטיים חדשים - ובעיקר אם יוסדר מעמד לומדי התורה - היא אינה ממהרת לנעול את הדלת בפני כל אפשרות אחרת.