שמחי מציג "גוש של ישראל" - אך המגעים לאחדות מסתבכים

תא"ל (מיל') דדי שמחי, לשעבר נציב הכבאות וההצלה, קרא ליולי אדלשטיין ולגלעד ארדן להצטרף למסגרת פוליטית חדשה שתנסה לשבור את מבנה הגושים הקיים. הדברים נאמרו (5.7.26) בוועידת ישראל היום בירושלים, בחבר-דיון שעסק ב"שחקנים חדשים" בזירה הציבורית, בהשתתפות חן אריאלי, קרן טרנר, ענבר הרוש גיטי ושרון שרעבי.

שמחי הציג קו המבקש להתרחק מהכרעה צרה בין גוש לגוש. לדבריו: "ממשלה צרה - לא משנה מאיזה צד - היא המתכון לאסון הבא". הוא הבהיר כי אינו רואה בעצמו "האצבע ה-61" של אחד המחנות, אלא חלק ממהלך שנועד לכפות חיבור רחב יותר: "אנחנו לא 61 לצד א' או ב'. ניקח את שניהם, בהנחה ראויה שנקבל כוח משמעותי, אנחנו נחבר ביניהם".

הקריאה לאדלשטיין ולארדן

במרכז דבריו של שמחי עמדה פנייה ישירה לשני אנשי הליכוד לשעבר או הנוכחיים המזוהים עם ניסיון להקים מסגרת חדשה מימין לנתניהו, אך לא בתוך המחנה הממשלתי הקיים. "יש פה גוש חדש - הגוש של ישראל", אמר שמחי. "כולם ביחד, כל אחד יוותר על חצי תאוותו ונקדם את המדינה קדימה".

האמירה משתלבת בשבועות של מגעים בין כמה גורמים במרחב המרכז-הימני: בני גנץ ושמחי מצד אחד, יועז הנדל ומפלגת המילואימניקים מצד אחר, וכן אדלשטיין, ארדן וחילי טרופר. המגעים בין גנץ, שמחי והנדל נקלעו לקשיים, בין היתר סביב סוגיות עקרוניות כמו חוק הגיוס והיחס לישיבה עם המפלגות החרדיות.

המשמעות הפוליטית ברורה: כל אחד מהשחקנים מבקש להיראות כמי שמוביל את גוש האחדות העתידי, אך ריבוי המגעים, ההתלבטויות וההודעות המעורפלות מלמד שהמחנה הזה עדיין מתקשה להפוך מרעיון לסיעה מסודרת. שמחי מבקש לשדר רוח ממלכתית ורחבה, אך בשלב זה השאלה המרכזית היא לא רק מי מצטרף - אלא מי מוותר למי.

הוויכוח על החרדים והגיוס

הפער סביב שאלת החרדים וחוק הגיוס נראה כאחד המוקדים המרכזיים של המחלוקת. יועז הנדל ואנשי מפלגת המילואימניקים מציבים את השוויון בנטל כסוגיה יסודית, בעוד שמחי נשמע בעבר פתוח יותר לישיבה עם החרדים, בתנאים מסוימים. הפער הזה עלול להקשות על בניית רשימה משותפת שתוכל להציג לציבור מסר ברור.

ענבר הרוש גיטי, שהתייחסה אף היא לנושא החרדי, קראה לעקוף את ההנהגה המפלגתית החרדית ולפנות ישירות לציבור. לדבריה: "צריך לדבר עם הציבור, צריך לחתוך את המתווכים". המסר הזה מבטא קו שהולך ומתחזק בקרב מפלגות המבקשות להקים "ממשלה ציונית רחבה", כלשונם, בלי להישען על העסקנות החרדית הקיימת, אך גם בלי לוותר מראש על מצביעים חרדים.

קרן טרנר, מועמדת מטעם רשימת ביחד בראשות נפתלי בנט, הציבה קו חריף בנושא החינוך החרדי. לדבריה, "מדינה בתוך מדינה" היא מציאות שישראל אינה יכולה להרשות לעצמה, והפתרון מתחיל בחינוך ממלכתי. היא הוסיפה כי מוסדות חינוך המלמדים התנגדות לגיוס אינם יכולים להמשיך להתקיים במתכונת הנוכחית.

המתמודדים החדשים מסמנים גבולות

חן אריאלי, המתמודדת מטעם מפלגת הדמוקרטים, פתחה בהתייחסות לאירוע האלים שבו הותקפה ביום שישי. "היה אירוע אלים וקשה בכל קנה מידה", אמרה. לדבריה, האירוע היה "הצצה לאיך נראה הרחוב הישראלי ערב בחירות". היא קשרה בין האווירה ברחוב לבין ההנהגה הפוליטית, וטענה כי מינויו של איתמר בן-גביר לשר לביטחון לאומי תרם להבערת השטח.

אריאלי התייחסה גם לייצוג הלהט"בי בכנסת ואמרה: "מעולם לא הייתה חברת כנסת לסבית במדינת ישראל, וזה דבר חדש". לדבריה, "כדי לקבל את זכויותיו, כל אזרח צריך למלא את חובותיו. לא יעלה על הדעת שאנחנו כלהט"בים טובים למות בעד ארצנו ולא טובים לחיות בה".

שרון שרעבי, המתמודד מטעם ישראל ביתנו, הגדיר את עצמו "ליכודניק אמיתי", אך טען כי "אף ליכודניק בחיים לא היה מסכים לפטור מגיוס". בהתייחסות לאביגדור ליברמן אמר שרעבי כי גם מי שחולק עליו יודע כי "כל מה שהוא אומר אתה יודע שהוא יעשה".

מחנה אחדות - או עוד פיצול

המסר של שמחי נועד להציג חלופה למבנה הגושים הישן: לא עוד ממשלה צרה הנשענת על קצה המחנה, אלא כוח שיכפה חיבור בין יריבים. אלא שבפועל, תמונת המגעים מלמדת על מציאות מורכבת בהרבה. חילי טרופר ויועז הנדל מתקרבים זה לזה, בעוד שהחיבור בין הנדל לגנץ ושמחי רחוק מסיכום.

מטעמו של טרופר נמסר כי הוא "נפגש בימים אלה עם אנשים שיהיו חלק מהבנייה המחודשת של הנהגת המדינה", אך לא נמסרו פרטים על הפגישות. מאהרון שביב, מנהל המשא-ומתן מטעם מפלגת המילואימניקים, נמסר כי אין החלטה חדשה וכי יו"ר המפלגה יועז הנדל נמצא במילואים. לדבריו, המטרה היא להקים כוח פוליטי שיוכל להיות לשון מאזניים ולכפות הקמת ממשלה ציונית.

במילים אחרות, הקריאה של שמחי לאדלשטיין ולארדן היא חלק ממאבק רחב יותר על הנהגת המרחב שמימין למרכז ומשמאל למחנה נתניהו. כולם מדברים בשם האחדות, אך בינתיים כל אחד בוחן את כוחו, את שותפיו ואת קווי הגבול שלו. עד שתוצג רשימה אחת, ציבור הבוחרים יתקשה לדעת אם מדובר במהלך מאחד - או בעוד חוליה בשרשרת הפיצולים של המחנה המבקש להחליף את הממשלה.