הממשלה בצעד חריג נגד בג"ץ: לא נכיר בהחלטות מועצת הרשות השנייה

המשבר החוקתי כאן. הממשלה אישרה (5.7.26) פה אחד את הצעת שר התקשורת שלמה קרעי וסגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין, ובה הצהרה חסרת תקדים שלפיה לא תכיר בפעולות שתבצע מועצת הרשות השנייה אם איננה עומדת, לשיטת הממשלה, בתנאי הסף שנקבעו בחוק. מדובר בפעם הראשונה שבה הממשלה מצהירה באופן מפורש כי לא תכיר בפעולות הנעשות מכוח פסיקת בג"ץ. ההחלטה התקבלה בעקבות החלטת בית המשפט העליון מ-17 ביוני 2026, שאפשרה את המשך פעילותה של המועצה היוצאת למרות שמספר חבריה פחת משני שלישים.

בנוסח ההצהרה שאושר בממשלה נקבע כי "לא הממשלה עומדת מעל החוק, לא הכנסת עומדת מעל החוק, ולא בית המשפט העליון עומד מעל החוק". עוד נקבע כי החלטה שיפוטית המחייבת רשות שלטונית לפעול, לטענת הממשלה, "בניגוד חזיתי ללשון חוק מפורשת", איננה ביטוי לשלטון החוק אלא הפרתו.

העימות עובר לשאלת הציות

מדובר בצעד חריג וחסר תקדים: הממשלה אינה מסתפקת בביקורת על פסק דין או בהודעה כי תפעל לביטולו, אלא מצהירה מראש כי לא תכיר בתוקף פעולות שיתקבלו מכוחו. בכך עובר העימות מהשאלה מי ימנה את מועצת הרשות השנייה - לשאלה רחבה ורגישה בהרבה: האם הממשלה רשאית להכריז כי פסיקה של בג"ץ, שלדעתה סותרת חוק מפורש, לא תקנה סמכות מינהלית.

החלטת בג"ץ ניתנה בעתירות נגד החלטות הממשלה מחודש מרס למנות מועצה חדשה לרשות השנייה. בית המשפט הקפיא את החלטות המינוי, ובהן מינוי יפעת בן חי שגב לראשות המועצה, וקבע כי עד להכרעה בעתירות תמשיך לפעול המועצה היוצאת בהרכבה הנוכחי.

לפי עמדת הממשלה, ההחלטה השיפוטית סותרת את סעיף 21 לחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, שלפיו המועצה אינה יכולה לפעול כאשר מספר חבריה ירד מתחת לשני שלישים. הממשלה קובעת כי מאחר שמדובר בתנאי סף מפורש, אין בהחלטת בית המשפט כדי להחיות סמכות שאינה קיימת עוד בחוק.

אזהרה לשוק התקשורת

המשמעות המעשית של ההחלטה מכוונת גם לגופי השידור ולגורמים מסחריים בשוק התקשורת. הממשלה קובעת כי לא תישמע בעתיד טענת הסתמכות, טענת מעשה עשוי, טענת תקינות מינהלית או כל טענה אחרת שתבקש לתת תוקף לפעולה שתיעשה בידי מועצה שאינה עומדת בתנאי הסף להפעלת סמכויותיה.

במוקד עומדות בין היתר סוגיות רגישות המצויות על שולחן הרשות השנייה, ובהן עסקת רשת 13 ובחינת ענייני ערוץ 14. לפי פרסומים, החלטת בג"ץ אפשרה למועצה היוצאת לשוב ולדון בנושאים אלה עוד לפני ההכרעה הסופית בעתירות.

שר התקשורת שלמה קרעי אמר: "שופטי בג"ץ אינם הכנסת, ושכרון כוח לא נותן סמכות למחוק מהחוק תנאי סף מפורש, גם אם אינו נוח להם. שלטון החוק אינו שלטון השופטים. היום הממשלה קבעה באופן ברור: כשבג"ץ רומס את החוק, המדינה לא תיתן לכך יד. שני שלישים הם דרישה חוקית ולא המלצה, ומועצה שאינה עומדת בתנאי הסף שקבע המחוקק לא מתקיימת והחלטותיה שוות כקליפת השום. כך יהיה כאן גם בעתיד, בכל ניסיון של בית המשפט לרמוס את חוקי הכנסת".

סגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין אמר: "שלטון החוק פירושו שהחוק מחייב את כולם, גם את בית המשפט. במדינה דמוקרטית הכנסת מחוקקת את החוק, ובית המשפט מחויב ליישם אותו. כאשר פסיקה עומדת בניגוד חזיתי ללשון החוק, אין זו ביקורת שיפוטית אלא פגיעה בעקרון הפרדת הרשויות. לממשלה חובה לעמוד על כך שהחוק, ורק החוק, יהיה המקור לסמכות השלטונית. נמשיך לפעול בכל הכלים החוקיים כדי להשיב את שלטון החוק על כנו".

המשמעות המשפטית והציבורית

ההחלטה מציבה את הממשלה במסלול עימות ישיר עם בג"ץ, אך גם מחייבת הבחנה זהירה: הממשלה מציגה את המהלך כהגנה על לשון החוק ועל הפרדת הרשויות; מנגד, עצם ההצהרה - לראשונה - כי המדינה לא תכיר בפעולות הנעשות בעקבות החלטה שיפוטית מעוררת שאלה עקרונית על חובת הציות לפסקי דין ועל גבולות כוחן של רשויות השלטון.

לכן, מעבר למחלוקת על הרכב מועצת הרשות השנייה, זהו אירוע חוקתי-מינהלי רחב בהרבה. אם ההצהרה תיושם בפועל כלפי החלטות של המועצה, צפוי המהלך לחזור במהירות לזירה המשפטית - והפעם לא רק סביב מינויי הרשות השנייה, אלא סביב עצם יכולתה של הממשלה לסרב להכיר בתוצאות של החלטת בג"ץ.