תקציב המשטרה מזנק - ובדרך חטיבת רכבות, בלאק הוק ויחידת שיטור ימי

משטרת ישראל כבר אינה מציגה את עצמה רק כגוף אכיפה שמטפל בפשיעה, תאונות דרכים והפרות סדר. הדוח השנתי שהעבירה לפי חוק חופש המידע מצייר משטרה אחרת: רחבה יותר, יקרה יותר, עמוקה יותר בתוך המרחב האזרחי - וכזו שמבקשת להיכנס כמעט לכל צומת של משילות, תחבורה, חרום, קהילה ותשתיות לאומיות.

לפי מסמך התקציב של המשטרה, מסגרת התקציב לשנת 2026 תעמוד על 21.69 מיליארד שקל במזומן, לצד הרשאה להתחייב בסך 524 מיליון שקל. זאת לעומת תקציב ברוטו של 19.5 מיליארד שקל בשנת 2025. עיקר הכסף ימשיך ללכת למקום הקבוע: שכר וגמלאות, שיסתכמו ב-2026 ב-15.953 מיליארד שקל. סעיף הקניות והפיתוח יעמוד על 5.737 מיליארד שקל במזומן, נוסף על ההרשאה להתחייב.

המספרים הללו חשובים, אך הם אינם הסיפור כולו. הסיפור האמיתי הוא רוחב היריעה. לצד חיזוק תחנות המשטרה והמשך הקמת המשמר הלאומי, הדוח כולל הקמת חטיבת הסעת המונים, יחידה ארצית לשיטור ימי, גף מסוקי בלאק הוק, מנהלת להגנה על עדים מאוימים, מערך מצלמות במרחב הציבורי, הרחבת יחידות כלכליות, חיזוק מערכי ריבונות ומשילות ואף הקמת מערך ייעודי של מש"קים עבור החוות ביהודה ושומרון.

משטרה של תחנות - או משטרה של מטות

בדוח מציגה המשטרה את התחנה כ"לבנת היסוד" של הארגון. בשנת 2026 היא מתכננת לחזק את מערכי הליבה ואת מערכי התמיכה המבצעית בתחנות, להפעיל מודל של "תחנה אידיאלית" בחמש תחנות, ולהקים מערכי שיטור עירוני ומועצתי נוספים. על הנייר, זהו כיוון נכון: הציבור פוגש את המשטרה בתחנה, בניידת, בשוטר שמגיע לזירה - לא במסמך מטה במטה הארצי.

אבל דווקא כאן נדרשת זהירות. הדוח עמוס בהקמות: חטיבות, יחידות, מנהלות, מדורים, מרחבים ומערכי מטה. השאלה המתבקשת היא האם התוספת התקציבית תחזור בסוף לאזרח בדמות נוכחות משטרתית טובה יותר ברחוב, זמני תגובה קצרים יותר, טיפול יעיל יותר בתלונות ושיפור אמיתי בתחושת הביטחון - או שתיבלע בעוד שכבות ארגוניות במעלה הפירמידה.

המשמר הלאומי ממשיך להתבסס

אחד המהלכים המרכזיים בתוכנית הוא המשך הקמת המשמר הלאומי, שאמור לפעול במרחב האזרחי מול אירועי חוסר משילות ופשיעה חמורה הפוגעים בביטחון הלאומי. לפי הדוח, בשנת 2025 הוקמה חטיבת מרכז ונמשכה הקמת חטיבות צפון, חוף ודרום. בשנת 2026 מתכננת המשטרה לחזק את שלוש החטיבות שהוקמו - צפון, דרום ומרכז - להקים זרוע עבור פלוגות חרדים ולהשלים את ההצטיידות.

הניסוח הזה מלמד שהמשמר הלאומי כבר אינו רעיון פוליטי או הצהרה עקרונית, אלא מיזם ארגוני שנמצא בתוך תוכנית העבודה של המשטרה. ועדיין, גם כאן חסרים פרטים מהותיים: כמה שוטרים או לוחמים יפעלו במסגרתו, מה יהיה היחס בינו לבין המחוזות, באילו סמכויות יפעל, כיצד יוכשרו פלוגות החרדים, ומה יהיו תבחיני ההצלחה שלו. "חוסר משילות" הוא מושג רחב מאוד; בלי גבולות ברורים, הוא עלול להצדיק כמעט כל הרחבת סמכות.

התחבורה הציבורית הופכת לזירת משטרה

אחד הסעיפים המעניינים ביותר בדוח מסתתר כמעט כדרך אגב: הקמת חטיבת הסעת המונים באגף המבצעים. לפי המשטרה, החטיבה תעסוק בבניין הכוח לתשתיות לאומיות בתחום התחבורה, ותשמש גוף מקצועי שיתכלל בראייה ארצית את כלל מיזמי התחבורה הלאומיים המתוכננים במדינה. עוד נקבע כי היא תהיה אחראית לכתיבת התורה ותפיסת ההפעלה לתחום הרכבות בשגרה ובחרום.

מאחורי המשפט המנהלי הזה מסתתר שינוי משמעותי. רכבת כבדה, רכבת קלה, מסופי אוטובוסים, נתיבי תחבורה ציבורית, עבודות מסילה, פתיחת תחנות חדשות והשבתות תשתית - כל אלה כבר אינם רק עניין של משרד התחבורה, רכבת ישראל או רשויות מקומיות. הם הופכים לזירה משטרתית קבועה: ניהול קהל, חסימות כבישים, אבטחת עבודות, הכוונת נוסעים, פינוי צירים, התמודדות עם חרום ושמירה על רציפות תפקודית.

זהו צעד מתבקש במדינה שמנסה, באיחור רב, לבנות רשת הסעת המונים. אבל הוא גם סימן אזהרה: ככל שמיזמי התחבורה גדלים, כך גדלה גם היכולת של המשטרה לעכב, להתנות, לשנות ולמסגר אותם כשאלה של סדר ציבורי ולא רק כשירות אזרחי. חטיבה כזו יכולה להיות גורם מקצועי חשוב שיחסוך אלתורים בעת פתיחת קווים והשבתות רכבת; היא יכולה גם להפוך לעוד תחנת אישורים שמכבידה על מיזמים שכבר ממילא נעים לאט מדי.

משילות ביבשה - וגם בים

המשטרה משתמשת בדוח שוב ושוב במונחי ריבונות ומשילות. בשנת 2025 הוקמה יחידת רומ"ח במחוז חוף, בדגש על ואדי ערה וציר 65, בשל אתגרי פח"ע, פשיעה ואלימות חמורה. בנוסף הוקמו שני מפלגי פרוטקשן בלהב 433 במחוזות צפון ודרום, וכן יחידה ייעודית במחוז ש"י לטיפול בהברחות בגבול ירדן, בדגש על הברחות אמצעי לחימה וסמים.

בשנת 2026 מתכננת המשטרה להרחיב את התפיסה הזו גם לים. בדוח נכתב כי העלייה במספר כלי השייט והמשיטים הגדילה את משימות האכיפה וההצלה, וכי היעדר המשילות בים מנוצל להברחת סמים, סחורות, אמצעי לחימה ובני אדם. התוכנית כוללת הקמת יחידה ארצית, מיסוד מערכי מודיעין ייעודיים לתווך הימי וחיזוק בסיסי השיטור הימי.

זו נקודה חשובה, משום שהמרחב הימי נתפס לא פעם כתחום שולי, רחוק מעיני הציבור. הדוח מציב אותו כחלק ממפת המשילות הלאומית. משטרה שמבקשת לשלוט טוב יותר בגבולות היבשה, בצירי התנועה, ביישובים, במרחב הציבורי ובים - היא משטרה שתפקידה הולך ומתרחב הרבה מעבר למודל הקלאסי של טיפול בעבירות לאחר התרחשותן.

מצלמות, בינה מלאכותית ומרחב ציבורי

הדוח כולל גם המשך התעצמות טכנולוגית: אכיפת תנועה דיגיטלית, מערכים מקוונים לשיפור השירות לאזרח, ניתוח מידע באמצעות בינה מלאכותית, אכיפת פשיעה ברשת, פיקוח על עבריינים ושמירה על הרציפות התפקודית של המשטרה. לצד זאת, המשטרה מתכננת ליישם החלטת ממשלה לפריסת מצלמות במרחב הציבורי ביישובים נבחרים, להגברת ההרתעה והאכיפה.

כאן כבר נדרש דיון ציבורי רציני יותר. מצלמות ובינה מלאכותית אינן רק "שיפור שירות" או "אכיפה יעילה". הן גם הרחבת יכולת המעקב של המדינה במרחב האזרחי. הדוח אינו מפרט באילו יישובים יוצבו המצלמות, מי יוכל לצפות בחומר, כמה זמן יישמר המידע, האם ייעשה בו שימוש לזיהוי אנשים או כלי רכב, ומה תהיה הבקרה המשפטית והציבורית על המהלך. כשמדובר במרחב הציבורי, היעדר פירוט אינו עניין טכני - הוא לב הסיפור.

הכסף הגדול עדיין בכוח האדם

למרות ריבוי המיזמים, התקציב מלמד שהמשטרה היא בראש ובראשונה ארגון כוח אדם. בשנת 2025 עמד התקציב הישיר של המשטרה על 18.596 מיליארד שקל: 9.919 מיליארד שקל לשכר, 4.381 מיליארד שקל לגמלאות ו-4.296 מיליארד שקל לקניות ופיתוח. כלומר, שכר וגמלאות היוו יחד 77% מן התקציב הישיר. בשנת 2026 יעמדו שכר וגמלאות יחד על 15.953 מיליארד שקל, אם כי החלוקה ביניהם טרם סוכמה.

גם בתקציב הקניות של 2025 התמונה מעניינת. המרכיב הגדול ביותר היה בינוי ואחזקת מבנים ומשרדים - 1.153 מיליארד שקל. אבטחה מבצעית עמדה על 911 מיליון שקל, עולם הרכב על 893 מיליון שקל, אחזקת השוטר על 796 מיליון שקל, פעילות מבצעית ומודיעין על 554 מיליון שקל וטכנולוגיה על 481 מיליון שקל. במילים אחרות, עוד לפני יחידות חדשות ומיזמי משילות, חלק גדול מתקציב המשטרה מוקדש לתחזוקת המכונה עצמה.

השאלה שהדוח לא עונה עליה

הדוח של משטרת ישראל מפורט במונחי הקמה, חיזוק והתעצמות, אבל דל בהרבה במונחי תוצאה. הוא מספר אילו יחידות יוקמו, אילו מערכים יחוזקו ואילו תחומים יקבלו טיפול ייעודי; הוא כמעט אינו אומר מה הציבור אמור להרגיש בסוף הדרך. האם זמן התגובה יתקצר? האם שיעור הפענוח יעלה? האם הפרוטקשן בצפון ובדרום יצטמצם? האם התחנות יהיו נגישות יותר? האם תשתפר האכיפה בכבישים? האם אמון הציבור במשטרה יתחזק?

זו אינה הערה שולית. כאשר תקציב המשטרה מתקרב ל-22 מיליארד שקל וכאשר סמכויותיה מתרחבות אל תחבורה, מצלמות, ים, קהילות, חרום ומרחבי משילות, הציבור זכאי לא רק לרשימת מיזמים - אלא גם למדדים ברורים. בלי תבחינים כאלה, קשה לדעת אם מדובר בהתעצמות שתשפר את הביטחון האישי, או בהרחבת מנגנון שתדע בעיקר לתאר את עצמה היטב בדוחות הבאים.