חברת נדל"ן נפלה קורבן להונאת ענק: 3.8 מיליון שקלים הועברו לחשבון מזויף

חברת מגדל טופ נדל"ן מהוד השרון, חברה יזמית המקימה פרויקט התחדשות עירונית (פינוי-בינוי) ברחוב לה גווארדיה 15 בתל אביב, טוענת כי נפלה קורבן למעשה מרמה מתוחכם ורחב היקף. החברה הגישה (2.7.26) פנייה דחופה לבית המשפט המחוזי בתל אביב (ת"א 7026-07-26) בבקשה להורות לבנק לאומי לחשוף את זהותו של בעל החשבון אליו הועברו הכספים, ולהטיל עליהם עיקול זמני מיידי.

על-פי התביעה, שהוגשה באמצעות עו"ד אור אינהורן, במסגרת קידום הפרויקט נדרשה החברה לשלם לעיריית תל אביב אגרות והיטלי פיתוח כתנאי לקבלת היתר הבנייה. החברה קיבלה לידיה שוברי אגרות והיטלים מזויפים הנחזים להיות של עיריית תל אביב, הנושאים את לוגו העירייה ואת שם "אגף הכנסות מבנייה - היטלי פיתוח". בהסתמך על שוברים אלו, ביצעה החברה שתי העברות בנקאיות מחשבון הליווי הפיננסי של הפרויקט בסך כולל של 3.8 מיליון שקלים לחשבון המתנהל בסניף 811 של בנק לאומי.

בבקשה מצוין כי למרות שבהוראות ההעברה הבנקאית נרשם במפורש כי מקבל התשלום הוא "עיריית תל אביב", בפועל הופנו הכספים לחשבונו הפרטי של הנוכל. במקביל, נמסר לחברה היתר בנייה מזויף הנושא את סמליל העירייה וחתימות דיגיטליות מזויפות של נושאי משרה בכירים, בהם מ"מ וסגן ראש העירייה, יו"ר הוועדה המקומית, סגן מהנדס העיר ומנהל אגף רישוי ופיקוח.

רשם הקבלנים הפיץ אזהרה דחופה בענף

מעשה המרמה התגלה לאחר שעיריית תל אביב אישרה בפני החברה כי מדובר בזיוף מוחלט, וכי לצורך קבלת היתר בנייה אמיתי ותקף עליה לשלם סך של 9.53 מיליון שקלים. בעקבות גילוי ההונאה הוגשה תלונה דחופה במשטרת ישראל. כמו-כן, רשם הקבלנים אף פרסם הודעה רשמית בעניין המלמדת על חומרת התופעה, שכן מדובר בגל הונאות פיננסיות מתוחכמות באמצעותן נפגעו קבלנים ויזמים נוספים בענף לאחרונה.

החברה והבנק המלווה שלה (בנק הפועלים) פנו לבנק לאומי בבקשה לקבל את פרטי בעל החשבון, אך בנק לאומי סירב לבקשה בטענה של חיסיון בנקאי. החברה מבהירה בבקשתה כי הפער המובהק בין שם המוטב בהעברה ("עיריית תל אביב") לבין סוג החשבון בפועל (חשבון פרטי) מחזק את המסקנה כי מדובר בחשבונו של הנוכל וכי מדובר בכשל מערכתי.

החיסיון הבנקאי נסוג בפני מעשי מרמה

לטענת החברה, מעשה המרמה פוגע במעגל רחב מאוד של נפגעים: בעלי המקרקעין, רוכשי הדירות בפרויקט, קבלן הביצוע שהיה אמור להתחיל בעבודתו, והבנק המלווה. בפנייה לבית המשפט נטען כי בהתאם להלכה הפסוקה, החיסיון הבנקאי הוא יחסי בלבד ונסוג בפני האינטרס הציבורי של חשיפת מעשי מרמה ועשיית צדק. עוד נטען כי למעוול אין זכות להסתתר מאחורי דיני הגנת הפרטיות, ומשאין לחברה דרך חלופית לאתר את הנוכל - על בית המשפט להורות על חשיפת הפרטים ועיקול הכספים.

טרם התקבלה תגובתו של בנק לאומי לבית המשפט.

פרטי ההליך המשפטי

ערכאה: בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו
סוג ההליך ומספרו: ת"א 7026-07-26
תובעת: מגדל טופ נדל"ן בע"מ
באי-כוח התובעת: עו"ד אור אינהורן
נתבע: בנק לאומי לישראל בע"מ