המדינה גילתה שאין לה מושג מי חלק מהזרים שבתחומה

אחרי שנים שבהן מדינת ישראל מתנהלת מול זרים באמצעות טלאי על טלאי, מספרים פיקטיביים ומערכות שאינן מדברות זו עם זו, רשות האוכלוסין וההגירה משנה כיוון. בדיון שקיימה הוועדה המיוחדת לעובדים זרים בכנסת הודיע מנכ"ל הרשות, בועז יוסף, כי יש צורך במספר זר אחד, קבוע וחד-חד ערכי, שיוכל לשמש את כלל מערכות המדינה.

הדיון חשף תמונה חריגה בחומרתה: בישראל חיים זרים שאינם מזוהים באופן אחיד בין רשויות המדינה. משרד אחד מנפיק מספר פנימי משלו, משרד אחר משתמש במספר אחר, ובחלק מהמקרים נוצרות כפילויות וזהויות מקבילות. יו"ר הוועדה, ח"כ חוה אתי עטייה, אמרה כי "אין ספק שמספר מזהה אחד הוא צורך חיוני", והדגישה כי המצב הקיים מאפשר לאדם אחד להחזיק בכמה זהויות במערכות שונות.

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

מספר פיקטיבי במקום זהות

במסמך הסיכום של הוועדה נכתב כי גוף ממשלתי עלול לתת לזר מספר פיקטיבי הזהה למספר תעודת זהות של אזרח ישראלי. הוועדה ציינה כי מדובר בעניין מדאיג "על כל ההשלכות שבדבר", ודרשה מרשות האוכלוסין לטפל בדחיפות בכ-15 אלף זהויות כפולות שהועברו אליה על-ידי המשטרה ולעדכן את הוועדה עד 15 ביולי 2026.

המשמעות אינה טכנית בלבד. כאשר אותו אדם מזוהה במספרים שונים, או כאשר אותו מספר משויך לכמה בני אדם, נפגעת יכולת המדינה לדעת מי עומד מולה. הדבר משליך על אכיפה, גבייה, בריאות, רווחה, חינוך ושירותים דיגיטליים. נציגי גבייה סיפרו בדיון על כ-140 אלף דוחות שאינם ניתנים לאכיפה בשל היעדר מספר מזהה יציב.

החולה מגיע שוב - ומקבל זהות אחרת

במערכת הבריאות הזהירו כי היעדר זיהוי אחיד פוגע ברצף הטיפולי. זר שמגיע לבית חולים עשוי לקבל מספר פיקטיבי אחד, ובביקור הבא מספר אחר. התוצאה עלולה להיות ניתוק בין תיקים רפואיים, קושי באיתור עבר רפואי, סכנה לטעויות בטיפול וגם חובות שאי אפשר לגבות. במסמך מרכז המחקר והמידע של הכנסת נקבע כי היעדר מספר מזהה אחיד לזרים, והשימוש במספר אשרה, דרכון או מספר נפרד בכל משרד ממשלתי, עלולים ליצור טעויות בזיהוי וקשיים בהעברת מידע בין מערכות ממשלתיות שונות

הכשל אינו מוגבל לעובדים זרים. בדיון עלה כי גם דיפלומטים וזרים אחרים מתקשים לקבל שירותים דיגיטליים, לרבות שירותים של משרד החוץ עצמו, משום שהמערכות דורשות מספר מזהה שאינו קיים. במסמך הוועדה צוין כי במקרים שונים תשלומים שעובד זר אינו מצליח לבצע במערכות המדינה משולמים לבסוף בידי המעסיקים, ובהם מטופלים סיעודיים.

הקטין שלא היה קיים

אחד הרגעים הבולטים בדיון התרחש כאשר נציגת המשטרה הציגה מקרה של קטין בן 12, בנה של עובדת זרה, שלא הופיע במערכות. המשטרה נאלצה להנפיק לו מספר פיקטיבי במקום, מבלי יכולת להסתמך על זהות קיימת ומוכרת. המקרה המחיש את הבעיה הרחבה יותר של ילדים לזרים, בהם ילדים שנולדו בישראל, החיים כאן אך אינם מזוהים באופן אחיד מול מערכות המדינה.

הבעיה הזו הוצגה כבר בפניות קודמות לוועדה. האגודה הישראלית לזוגות בינלאומיים כתבה כי בישראל חיים כדין יותר מ-150 אלף זרים ללא זכאות לתעודת זהות ישראלית ומבלי שניתן להם מספר מזהה ישראלי אחר. לפי הפנייה, כל משרד ממשלתי נאלץ להפעיל מנגנון זיהוי פנימי, כך שאדם אחד עשוי להחזיק כמה מספרי זיהוי במקביל.

שינוי כיוון ברשות האוכלוסין

מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, בועז יוסף, הציג בדיון שינוי בעמדת הרשות. לדבריו, "חייב להיות מספר זר" והוא חייב להיות "חד חד ערכי". יוסף אמר כי הפתרון לא יכול להיות חלקי, והציג כיוון הכולל מספר מזהה אחיד, חיבור למאגר ביומטרי ותעודה ייעודית לזרים. לדבריו, בתוך שנה ניתן יהיה להפעיל את המערכת.

זהו החלק החשוב ביותר בדיון: לא עוד הכרה כללית בכך שיש בעיה, אלא התחייבות של הרשות המוסמכת לקדם פתרון מערכתי. ועדיין, הניסיון מלמד כי המרחק בין הצהרה בכנסת לבין מערכת ממשלתית פועלת אינו קצר. לכן דרישת הוועדה לקבל לוחות זמנים, פרוטוקולים ועידכונים שוטפים אינה עניין טקסי אלא תנאי הכרחי כדי לוודא שהמהלך לא ייעצר שוב בין משרדי הממשלה.

ישראל מאחור

מסמך מרכז המחקר והמידע של הכנסת מלמד כי ישראל אינה חייבת להמציא את הגלגל. בגרמניה, נורבגיה, אסטוניה ופינלנד ניתן מספר מזהה לזרים, ובכל המדינות שנבדקו זרים בעלי מספר מזהה אחיד יכולים להשתמש בו לזיהוי במרבית המערכות הממשלתיות והפרטיות, בדומה לשימוש של מי שאינו זר.

בסיום הדיון דרשה הוועדה מרשות האוכלוסין להעביר את פרוטוקולי ישיבות צוותי המחשוב עם משרדי הממשלה, לעדכן על הטיפול בכפילויות ולפרט את הפתרון ליצירת מספר זר חד-חד ערכי. הוועדה הודיעה כי תקיים ישיבות מעקב עד שהנושא ייפתר.