הכנסות הגז לקרן העושר עשויות להגיע ל-77 מיליארד דולר

הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל קיימה השבוע דיון בתחזיות העדכניות להכנסות המדינה מהיטלי רווחי נפט וגז, המועברים לקרן העושר. על-פי רשות המיסים, סך הגבייה הכוללת הצפויה מהיטל רווחי נפט וגז, עבור מיזמי תמר, לוויתן, כריש, תנין וקטלן, צפויה לנוע בין 61.7 מיליארד דולר בתרחיש המינימום לבין 77.2 מיליארד דולר בתרחיש המקסימום.

מנהל תחום בכיר עלויות חקיקה ברשות המיסים, שלומי פיליפ, הציג בפני חברי הוועדה את מנגנון ההיטל ואת התחזית לשנים הקרובות. הוא הסביר כי הכנסות המדינה מנפט, גז ומשאבי טבע מורכבות משלושה מקורות עיקריים: תמלוגים, מס הכנסה והיטלי רווחי יתר. לפי מצגת רשות המיסים, התמלוגים מנפט וגז עומדים על 12.5%, מס החברות על 23%, והיטל רווחי הנפט והגז עשוי להגיע עד 46.8%.

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

עלייה צפויה - וירידה זמנית ב-2034

על-פי התחזית שהוצגה בדיון, בעשור הקרוב צפויה גביית ההיטלים מנפט וגז להיות במגמת עלייה. בשנת 2034 צפויה ירידה זמנית בגבייה, בשל השקעות הצפויות במאגרים תמר, לוויתן וכריש. עם זאת, ברשות המיסים מעריכים כי הכיוון הכללי יוסיף להיות חיובי, בין היתר בשל הגדלת כמות הגז הטבעי במאגרים והעלייה הצפויה במחירי הגז בשנים הבאות.

אומדן גביית ההכנסות מהיטל רווחי נפט וגז בשנים 2035-2026 עומד על 21.1 מיליארד דולר בתרחיש המינימום, ועד 25 מיליארד דולר בתרחיש המקסימום. נוסף על כך דיווחה רשות המיסים כי נכון ל-30 ביוני 2026 נגבו במצטבר היטלי נפט, גז ומשאבי טבע בסך 9.9 מיליארד שקל, מהם 7.9 מיליארד שקל חלוטים ושני מיליארד שקל בלתי חלוטים.

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

כמה כסף יש בקרן

גל כץ, נציגת אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, הציגה את תחזית ההכנסות ממשק הגז ואת השלכותיו המאקרו-כלכליות. לדבריה, כיום עומד גודל קרן העושר על כחצי אחוז מהתוצר. בתרחיש הבסיס, הקרן צפויה להגיע בשיאה, סביב שנת 2045, לכמעט 3% מהתוצר.

עוד נמסר כי בשנת 2050 צפויה קרן העושר לעמוד על 57.3 מיליארד דולר בתרחיש הבסיס. בתרחיש של הפקת בסיס ומחירים גבוהים צפויה הקרן להגיע ל-61.1 מיליארד דולר, ובתרחיש של הפקה גבוהה ומחירי בסיס - ל-62.8 מיליארד דולר. במצגת הכלכלן הראשי נכתב כי יצוא הגז תרם כ-0.6% לצמיחת התוצר בשנים 2025-2020.

צילום: לינור דויטש, לובי 99 [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

הפער שמטריד את לובי 99

מנגד, בלובי 99 טענו בדיון כי קיים פער ניכר בין התחזיות לבין הגבייה בפועל. מנהל המחקר בארגון, אריאל פז סוויצקי, אמר כי במאגר תמר הגיעו הכנסות המדינה עד 2025 לכ-5.8 מיליארד דולר, לעומת תחזית של כ-12 מיליארד דולר. לדבריו, חלק מן הפער נובע מסוגיית ההכרה בהוצאות, הנעשית בין רשות המיסים לבין חברות הגז וללא ביקורת ציבורית מספקת.

במסמך שהגיש לובי 99 נטען כי חלק המדינה במאגר תמר עמד עד סוף 2025 על כ-40.2% מהרווחים, לעומת תחזיות של כ-50.8%, וכי הפער בגביית היטל רווחי היתר הגיע לפי הערכת הארגון לכ-72.6% מן התחזית. עוד נטען כי הכרה רחבה בהוצאות, לרבות השקעות בתשתיות יצוא, עלולה להפחית במיליארדי שקלים את היקף ההיטל המועבר לקרן.

מנכ"ל לובי 99, עו"ד לינור דויטש, אמרה בדיון: "נכנסו עד עכשיו לקרן העושר 2.8 מיליארד דולר מהגז בלבד. היו אמורים להיות 6.5 מיליארד דולר. אנו רוצים שהציבור יקבל את חלקו. תאגידי ענק חזקים מנצלים פרצות מס ורוצים שיכירו להם בכל מיני דברים כדי לשלם פחות. זהו כסף של משאב ציבורי. בתחום המיסוי אין שקיפות. איך יכול להיות שקיים פער כזה? איפה המיליארדים?".

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

ואטורי דורש פירוט על ההשקעות

יו"ר הוועדה, ח"כ ניסים ואטורי, הודיע בסיכום הדיון כי הוועדה תכנס דיון נוסף ותדרוש מרשות המיסים פירוט רב יותר בנוגע להשקעות שבוצעו במאגרים והוכרו לצורכי מס. לדבריו: "נעשה דיון נוסף ונרצה יותר פרטים על הנושא של ההשקעות שנעשו במאגרים וההכרה בהן. מה אושר להם על-ידי רשות המיסים. אנו רוצים לפקח על הדבר הזה, זהו תפקידה של הוועדה ואנו מתעקשים על כך".

הדיון ממחיש את הפער בין בשורה תקציבית ארוכת טווח לבין שאלת הפיקוח הציבורי על חישוב ההיטל. מצד אחד, תחזיות המדינה מצביעות על עשרות מיליארדי דולרים שיצטברו בקרן העושר בעשורים הקרובים. מצד שני, שאלת ההוצאות המוכרות לחברות הגז - ובייחוד השקעות הקשורות להרחבת המאגרים ולתשתיות יצוא - צפויה לעמוד במרכז עבודת הפיקוח של הכנסת.