הגסת' תכנן קיצוץ חד בכוחות באירופה - ונבלם בידי בכירי ממשל טראמפ

שר המלחמה האמריקני פיט הגסת' הכין תוכנית לצמצום נוסף של הכוחות האמריקניים באירופה, אך המהלך נבלם בעקבות התנגדות בכירים בממשל טראמפ. כך דיווח (3.7.26) ה"וול סטריט ג'ורנל". על-פי הדיווח, הגסת' התכוון להודיע על קיצוץ משמעותי נוסף בפריסת הכוחות, מעבר לצעדים שכבר עוררו דאגה בוושינגטון ובקרב בעלות הברית של ארה"ב באירופה.

המהלך שנעצר

לפי הדיווח, התוכנית של הגסת' הייתה אמורה להרחיב את צמצום הנוכחות האמריקנית באירופה, לאחר שבחודשים האחרונים בוטלו או צומצמו פריסות של כוחות אמריקניים בפולין וברומניה. גורמים בכירים בממשל, ובהם מרקו רוביו, התנגדו למהלך - והוא לא הוצג לבסוף כהחלטה מוגמרת בפני נאטו. במקום זאת הודיע הגסת' על בחינה בת חצי שנה של פריסת הכוחות האמריקניים באירופה.

הבחינה שהוכרזה בבריסל נועדה, לפי הגסת', לבדוק את בסיסי הפעולה, רמות הכוח וזכויות המעבר והשהייה של צבא ארה"ב באירופה. הגסת' תקף חלק מבעלות הברית בנאט"ו וטען כי הן אינן נושאות בנטל הביטחוני במידה מספקת, ובייחוד מתח ביקורת על מדינות שלא סייעו לארה"ב במהלך המלחמה מול אירן באמצעות גישה לבסיסים או זכויות מעבר אווירי.

חשש מפגיעה בהרתעה

המהלך משתלב במדיניות רחבה יותר של ממשל טראמפ, המבקש להעביר את האחריות העיקרית לביטחון היבשת לידי מדינות אירופה ולהפנות משאבים אמריקניים לאזורים אחרים, בראשם האוקיינוס השקט וחצי הכדור המערבי. עם זאת, לפי הדיווח, תוכנית הגסת' עוררה חשש בקרב מחוקקים משתי המפלגות ובקרב בעלות ברית באירופה, בשל האפשרות שתפגע בהרתעת נאטו מול רוסיה ותעודד את מוסקבה לבחון את גבולות הברית.

ברקע עומדת גם מגבלה של הקונגרס האמריקני, שקבע רף מינימלי לכוחות האמריקניים באירופה, ועלול להקשות על הפנטגון להפחית את מספרם מתחת ל-76 אלף ללא בחינה והיוועצות נוספות. במקביל, באירופה מנסים לסגור פערים שנוצרו בעקבות צמצום תרומות אמריקניות לנאט"ו, אך גם גורמים בברית מודים כי החלפת יכולות אמריקניות מתקדמות - ממטוסי קרב ועד תדלוק אווירי - אינה עניין מיידי.

נאטו לקראת פסגה מתוחה

הפרסום מגיע ימים אחדים לפני פסגת נאט"ו באנקרה, שתתקיים ב-7-8 ביולי. הפסגה אמורה לעסוק בהגדלת תקציבי הביטחון של מדינות הברית, בתמיכה באוקראינה ובחלוקת הנטל בין ארה"ב לאירופה. מנהיגי נאט"ו ינסו לשמור על אחדות הברית מול השינויים במדיניות האמריקנית, אולם חוסר הוודאות סביב מחויבות ארה"ב לאירופה צפוי לרחף מעל הדיונים.

המשמעות המדינית ברורה: הגסת' אומנם לא הצליח לקדם בשלב זה את הקיצוץ החד שתכנן, אך עצם הכנת התוכנית מאותתת לאירופה כי הנוכחות האמריקנית ביבשת כבר אינה מובנת מאליה. גם אם המהלך נבלם זמנית, הבחינה בת חצי השנה משאירה את האפשרות לצמצום נרחב על השולחן - ומעמיקה את הלחץ על מדינות אירופה להיערך לעידן שבו ארה"ב דורשת מהן לשאת בחלק גדול בהרבה מנטל ההגנה על היבשת.