פוקס מציע: 32 חודשי שירות; ההכרעה על 36 חודשים - לאחר הבחירות

ועדת החוץ והביטחון קיימה דיון בהצעת החוק להארכת השירות הסדיר בצה"ל, על-רקע אזהרות הצבא מפני פגיעה צפויה ברציפות המבצעית ובכשירות היחידות. במקביל לאזהרות אלה, הציע מזכיר הממשלה יוסי פוקס פתרון ביניים פוליטי: קיבוע השירות בשלב זה ל-32 חודשים, ודחיית ההכרעה הרחבה יותר לגבי הארכה ל-36 חודשים עד לאחר הבחירות. חברי אופוזיציה אמרו כי לא יתנגדו למהלך כזה, אם הקואליציה תסיר מסדר היום את החוק להקפאת מעצרים.

הדיון נערך (2.7.26) במסגרת המשך הדיונים בוועדה בנוסח העדכני של הצעת חוק שירות ביטחון - שילוב תלמידי ישיבות, ולצידו נדונה הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 28 והוראת שעה), התשפ"ד-2024, העוסקת בהארכת השירות הסדיר בצה"ל. ההצעה מבקשת לקבוע כי ברירת המחדל למשך שירותו של גבר תהיה 36 חודשים, עד 30 ביוני 2029, אך בשלב זה נראה כי הכיוון המעשי שנבחן הוא פתרון זמני מצומצם יותר.

הצעת החוק והתגמול לחיילים

לפי ההצעה, שר הביטחון יוסמך לקבוע בצו, באישור ועדת החוץ והביטחון, מערכים, יחידות, מקצועות ותפקידים שבהם תקופת השירות תהיה קצרה מ-32 חודשים, אך לא פחות מ-28 חודשים. נוסף על כך מוצע לקבוע תגמול למי שיידרש לשרת מעבר ל-28 חודשים או מעבר ל-32 חודשים בתקופת הוראת השעה. התגמול ישולם בעד תקופת השירות הנוספת, מהחודש ה-29 או מהחודש ה-33 ועד תום השירות הסדיר, נוסף על דמי הקיום המשולמים לפי פקודות הצבא.

ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח אדם בצה"ל, תא"ל שי טייב, הסביר כי ביולי 2024 נכנס לתוקפו תיקון לחוק שירות ביטחון, שלפיו חיילים וחיילות בתפקידים מסוימים ישרתו 30 חודשים בלבד. לדבריו, הצבא עדיין אינו מרגיש את מלוא השפעת התיקון, אך ההשלכות המעשיות צפויות לבוא לידי ביטוי בינואר 2027, עם שחרור המחזור הראשון שעליו חל השינוי.

טייב הזהיר כי אם לא יגיעו מחליפים בזמן, בשל פערי גיוס והכשרה, תיווצר פגיעה ברציפות. הוא הסביר כי צה"ל פועל על בסיס מחזורי גיוס והכשרה קבועים של כארבעה חודשים, וכי שינוי במשך השירות באמצע יוצר שיבוש במחזוריות הזו. טייב לא נקב במספרים מדויקים, אך ציין כי מדובר בסדר גודל של 15% בכל פעם, שלוש פעמים בשנה, עד כדי פגיעה אפשרית ברמה של פלוגה מכל גדוד.

צילום: [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]

צה"ל: המציאות השתנתה באופן דרמטי

רח"ט תומכ"א אמר כי יש לזכור מתי התקבלה ההחלטה על קיצור השירות ומה היו הנסיבות שבהן נקבעה. לדבריו, מאז השתנתה המציאות באופן דרמטי, ולכן ההסדר הקיים כבר אינו מתאים לצורכי הצבא. "מדובר בסיכון משמעותי מאוד, בעיקר בהיבט של חוסר התאמה בין משך השירות לבין הצרכים המבצעיים", אמר טייב.

עוד הוסיף: "מאחר שאנחנו נדרשים לכוח אדם מכלל הערוצים - מהציבור החרדי, ממסלולי החובה וגם ממערך המילואים - אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להוריד את הרגל מהגז בכל הנוגע לשילוב אוכלוסיות נוספות בשירות. אני גם מזכיר שהצעת החוק הוגשה מלכתחילה כהוראת שעה. לכן, אם צה"ל לא יבצע את ההתאמות הנדרשות, ואם המדינה לא תפעל להגדלת היקף המתגייסים והמשרתים, אנו עלולים למצוא את עצמנו חוזרים לאותו מצב עם תום הוראת השעה".

טייב ציין כי מודל התגמול לחיילים יהיה מדורג בשני היבטים: הראשון - מועד ההודעה למשרת, כך שככל שמועד השחרור קרוב יותר התגמול יהיה גבוה יותר; השני - אופי התפקיד, תוך הבחנה בין לוחמים, תומכי לחימה ואנשי מנהלה.

פוקס מציע פתרון ביניים

מזכיר הממשלה יוסי פוקס אמר בדיון כי התקבלו פניות רבות מצה"ל בדבר חשיבות הארכת השירות, אך הדגיש כי לנוכח המורכבויות המשפטיות והפוליטיות, יש מקום לקדם בשלב זה פתרון ביניים של קיבוע השירות ל-32 חודשים בלבד. לדבריו, סוגיית ההארכה הרחבה יותר תידון בנפרד לאחר הבחירות.

פוקס הסביר כי ניסיון לקדם כעת מעבר מלא ל-36 חודשים עלול להביא לכך שלא יושג כלל הסדר בתקופה הקרובה. חברי אופוזיציה אמרו כי לא יתנגדו לקידום פתרון כזה, אם הקואליציה תסיר מסדר היום את קידום החוק להקפאת מעצרים.

היועצת המשפטית לוועדה, עו"ד מירי פרנקל שור, אמרה כי שינוי השירות בצבא העם הוא סוגיה עמוקה, שצריכה להידון בדיונים מעמיקים ולא בלוח הזמנים הנוכחי. ביחס לתגמול הכספי העירה כי מדובר במנגנון שמופיע כיום כהחלטת רמטכ"ל או כהסדר שאינו מעוגן באופן מלא וברור בחקיקה. לדבריה, מצד אחד יש עיגון בחקיקה להארכת השירות, אך מצד שני אין עיגון מלא לתגמול הכספי הנלווה.

פרנקל שור הזכירה כי הכנסת קבעה כבר בשנים 2016-2015, במסגרת חוק ההסדרים, קיצור שירות ל-30 חודשים. לדבריה, ועדת החוץ והביטחון התריעה לאורך השנים על הצורך בהתאמת צה"ל לשינוי, לרבות מעבר למבנה גיוס של ארבעה מחזורים בשנה, כדי לצמצם פערים ולשמור על רציפות.