ברקת מרחיב את מכסת העובדים הזרים למסחר והשירותים

משרד הכלכלה והתעשיה הכריז (2.7.26) על הקצאה נוספת של 5,000 עובדים זרים לענפי המסחר והשירותים, כולל מוסכים, אולמות אירועים, קמעונאות ותחומים נוספים. השר ניר ברקת מציג את המהלך כחלק ממדיניות רחבה שנועדה להפחית את התלות בעובדים מהרשות הפלשתינית ולמנוע חזרה להעסקת שוהים בלתי חוקיים. עם זאת, מסמכים של ועדת המנכ"לים לעובדים זרים מצביעים על כך שהמהלך נבע גם ממחסור ממשי בכוח אדם ולחץ מצד מעסיקים.

לפי משרד הכלכלה, ההקצאה נועדה לסייע לעסקים שנפגעו ממחסור בעובדים מאז 7 באוקטובר, ולספק חלופה מוסדרת לעובדים פלשתינים. במשרד מציינים כי עד כה הובאו לישראל יותר מ-50,000 עובדים ממדינות שונות, כחלק מהמאמץ להחליף את כוח האדם הפלשתיני בענפים מרכזיים.

שני מסלולים לחלוקה

המתווה כולל שני מסלולים עיקריים. הראשון מיועד למעסיקים חדשים, שלא קיבלו בעבר הקצאה, ויכלול עד 1,000 עובדים. בקשות יוגשו במסגרת קול קורא. המסלול השני מיועד למעסיקים קיימים שטרם מיצו את זכאותם, ודרכו יחולקו כ-4,000 עובדים נוספים. במקרים אלה, משרד הכלכלה כבר בחן את הזכאות, והעסקים צפויים לקבל הודעה ישירה ללא צורך בהגשת בקשה נוספת.

ברקת אמר: "העידן שבו הכלכלה הישראלית הייתה תלויה ברש"פ תומכת הטרור נגמר. אנחנו ממשיכים לחסום את כניסתם של הפועלים מהרש"פ המושחתת. בגיבוי של רה"מ נתניהו, אנו למעשה עוקרים מן השורש את התלות המסוכנת בפועלים מהרש"פ ומביאים במקומם עובדים ממדינות שלום. מדובר במהלך שמחזק את הביטחון לדורות תוך מתן מענה מיטבי לבעלי העסקים במשק הזקוקים לעובדים בענפים השונים"

לא כולם מסכימים

המהלך מצטרף לשורת החלטות קודמות להרחבת מכסות העובדים הזרים בענפי המסחר והשירותים. במאי 2026 אושרה הגדלה נוספת של 5,000-4,000 עובדים, לאחר שהמכסה עמדה על כ-27,000 עובדים זרים. ההחלטה התקבלה בעקבות בקשת משרד הכלכלה, שהצביע על מחסור חמור בכוח אדם.

עם זאת, בתוך הממשלה נשמעו קולות הסתייגות. גורמי מקצוע במשרד העבודה המליצו שלא להגדיל את המכסה בשלב זה, בין היתר משום שהיא כבר גבוהה משמעותית מזו שהייתה לפני המלחמה. גם באגף התקציבים במשרד האוצר הביעו הסתייגות, ונציגת משרד המשפטים התנגדה בשל היעדר מתודולוגיה ברורה והשלכות אפשריות של הרחבת ההעסקה הזרה.

באפריל 2026 הוארכה האפשרות להבאה פרטית של עובדים זרים לענף, בהיקף של עד 20,750 עובדים, עד סוף אוקטובר אותה שנה. ההחלטה נומקה בצורך לשמור על פעילות עסקית בתקופת חירום ובהיעדר הסכמים בילטרליים פעילים.

בין ביטחון לכלכלה

מאז 7 באוקטובר מתנהל ויכוח מתמשך סביב חזרת עובדים פלשתינים לישראל. ברקת נמנה עם המתנגדים הבולטים לכך, וטוען כי יש לצמצם את התלות בכוח אדם פלשתיני ולפתח חלופות. מנגד, גורמים אחרים מדגישים את המחסור החריף בענפים שונים ואת הקושי של עסקים לפעול ללא עובדים זמינים.

כך, ההקצאה החדשה משקפת שילוב של שיקולים ביטחוניים וכלכליים. בעוד משרד הכלכלה מציג אותה כחלק מאסטרטגיה ארוכת טווח, המסמכים הרשמיים מצביעים גם על צורך מיידי להתמודד עם מחסור בכוח אדם ולתמוך בפעילות העסקית במשק.