החקלאות צמחה ל-38.9 מיליארד שקל - אבל הבצורת הפילה את גידולי השדה

ערך התפוקה החקלאית הכוללת בישראל עמד בשנת 2025 על כ-38.9 מיליארד שקל, עלייה של 2.5% לעומת שנת 2024 - כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. העלייה נבעה משילוב של גידול כמותי של 1.4% בתפוקה ועלייה של 1.1% במחירי התפוקה החקלאית.

מאחורי הנתון הכללי מסתתר פער חד בין הענפים. ערך הגידולים הצמחיים הסתכם בכ-21.2 מיליארד שקל, ירידה של 1.1% לעומת 2024. לעומת זאת, ערך ענף בעלי החיים ותוצרתם הגיע לכ-17.7 מיליארד שקל, עלייה של 7.2%. בכמות התוצרת מבעלי חיים נרשמה עלייה של כ-4.6%, בעוד שבכמות הגידולים הצמחיים נרשמה ירידה של 1.1%.

הנתון הבולט ביותר בדוח הוא הפגיעה בגידולי השדה: הכמות הכוללת שלהם ירדה ב-17.3%, בעיקר בשל מיעוט משקעים. לפי הלמ"ס, שנת 2025 הוכרזה כשנת בצורת באזורים נרחבים. הירידה החריפה ביותר נרשמה בחיטה, שכמותה צנחה ב-90%. ירידות חדות נוספות נרשמו בכותנה, עם ירידה של 57.7%, בזיתים לשמן, עם ירידה של 50%, באגוזי אדמה, עם ירידה של 33.5%, בתפוחי עץ, עם ירידה של 25.1%, בבננות, עם ירידה של 24.9%, וברימונים, עם ירידה של 19.4%.

מנגד, היו גם ענפים צמחיים שרשמו עליות חדות. בכמות השום היבש נרשמה עלייה של 105.4%, בבצל היבש עלייה של 33.3%, בקישואים עלייה של 24.3%, בפטריות עלייה של 17.7%, בטבוריים עלייה של 16.3%, בעגבניות למאכל עלייה של 15.9% ובפלפל עלייה של 12.7%. בסך-הכל, בכמות הירקות, תפוחי האדמה והמקשה נרשמה עלייה של 8.9%.

בענף בעלי החיים נרשמה תמונה חיובית יותר. כמות ענף הצאן, בשר וחלב, עלתה ב-6.4%, כמות ענף הבקר עלתה ב-6.3%, וכמות ענף העופות עלתה ב-4.4%. מנגד, כמות ענף הדיג ירדה ב-6.5%, וכמות החזירים ירדה ב-2%. בין השינויים הבולטים בענף: עלייה של 17.2% בכמות דגי הנוי, עלייה של 10.8% בכמות הבשר לבקר, עלייה של 10.2% בכמות בשר ההודו ועלייה של 5% בכמות התרנגולים לבשר. מנגד, בדבש הדבורים נרשמה ירידה של 34.2%.

גם היצוא החקלאי עלה בשנת 2025. ערך היצוא הגיע ל-5 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% לעומת 2024, ובכמות היצוא החקלאי נרשמה עלייה של 5.2%. בין הזינוקים הבולטים ביצוא: אפרסמון עם עלייה של 45.2%, ליצ'י עם עלייה של 28.3%, תפוחי אדמה עם עלייה של 20.6%, דגי נוי עם עלייה של 17.2%, מנגו עם עלייה של 14.1% ותמרים עם עלייה של 13.8%. לעומת זאת, יצוא הכותנה בסיבים ירד ב-58.1%, יצוא הרימונים ירד ב-14.4%, יצוא הגזר ירד ב-7.1% ויצוא האבוקדו ירד ב-2.3%.

לפי חלוקת ערך הייצור החקלאי, 40.3% נמכרו לשוק המקומי, 37.7% הופנו לתעשיה, 13% ליצוא ו-9% לתוצרת ביניים. בענף הגידולים הצמחיים, 60.9% מערך התפוקה נמכרו לשוק המקומי ו-23.6% ליצוא. בענף בעלי החיים, 82% מערך התוצרת הופנו לתעשיה, ורק 0.3% ליצוא.

במקביל לעלייה בתפוקה, נרשמה ירידה בהוצאות. ערך התשומה החקלאית, כולל תשומה קנויה ובלאי, עמד בשנת 2025 על כ-22.3 מיליארד שקל, ירידה של 3.7% לעומת 2024. הירידה נבעה מירידה ממוצעת של 0.7% במחירי התשומה ומירידה של 3% בכמות התשומות. התשומה הקנויה ללא בלאי הסתכמה בכ-19.7 מיליארד שקל, והרכיב המרכזי בה היה מספוא, שהיווה 37% מהתשומות החקלאיות.

מחירי התשומה הקנויה בחקלאות ירדו ב-1.2%. מחירי הדשנים והזבלים ירדו ב-15.6%, ומחירי חומרי ההדברה ירדו ב-2.4%. מנגד, מחירי חומרי האריזה עלו ב-7.8%, ומחירי החלפים והתיקונים עלו ב-4.2%.

התוצר המקומי הנקי של ענף החקלאות הגיע בשנת 2025 לכ-16.5 מיליארד שקל, עלייה של 12.4% לעומת 2024. סך הפיצויים והתקבולים הנוספים שהועברו לענף הסתכם בכ-3.3 מיליארד שקל, עלייה של 7.2% לעומת השנה הקודמת. לפי הלמ"ס, ההיקף הגבוה של התקבולים ממשיך לשקף את פיצויי מס רכוש והתמיכות הישירות שניתנו לחקלאים בעקבות נזקי הלחימה הממושכת באזורי הגבול.

פיצויי מס רכוש לענף החקלאות בשנת 2025 הסתכמו בכ-923.5 מיליון שקל, בעיקר בשל נזקי מלחמת "חרבות ברזל", לעומת 912.8 מיליון שקל בשנת 2024. ההכנסה שמקורה בחקלאות, הכוללת את התוצר המקומי הנקי בתוספת הפיצויים והתקבולים, עלתה ב-11.5% והסתכמה בכ-19.8 מיליארד שקל.

התמורה למשרות שכיר בענף, הכוללת שכר עבודה ועלויות מעביד, הסתכמה בכ-9.4 מיליארד שקל, עלייה של 10.2% לעומת 2024. היתרה שנותרה לחקלאים עמדה על כ-10.4 מיליארד שקל.