דוח רשות התחרות: 140 מיליון שקל בעיצומים בענף המזון

רשות התחרות סיכמה את שנת 2025 כשנה שבה יוקר המחיה חזר למרכז עבודתה: ענף המזון, הבנקים, היבוא המקביל ומשק החשמל תפסו מקום בולט בפעילותה. לפי הדוח השנתי, הרשות הטילה בשנת 2025 עיצומים כספיים נוספים בהיקף של 39 מיליון שקל שנכנסו לאוצר המדינה, והסכומים המצטברים בגין אכיפת חוק המזון והפרות בתחום זה הגיעו לכ-140 מיליון שקל.

המזון במוקד האכיפה

התחום המרכזי בדוח הוא ענף המזון, שבו הרשות רואה זירה בעלת השפעה ישירה על משקי הבית. בדוח נכתב כי הרשות המשיכה לאכוף את חוק המזון ואת חוק התחרות, לאחר שבשנים האחרונות התברר כי חלק מהספקים הגדולים והקמעונאים פועלים בשוק שבו חסמי הכניסה גבוהים, כוח המיקוח של הגורמים הגדולים ניכר, והצרכן הישראלי נותר עם אפשרויות בחירה מוגבלות יחסית.

בין היתר מציין הדוח את פרשת תנובה, שבמסגרתה הוטל עיצום כספי של 39 מיליון שקל לאחר שנקבע כי החברה הפרה הוראות שנועדו למנוע פגיעה בתחרות. עוד מוזכרות החלטות בעניינן של קימברלי-קלארק ישראל יפאורה-תבורי וליימן שליסל, וכן המשך הטיפול בהפרות הנוגעות ליבוא מקביל. לפי הרשות, האכיפה נועדה להבהיר לספקים ולקמעונאים כי התערבות במחירי מוצרים, העברת תשלומים אסורים או פגיעה בערוצי יבוא עצמאיים עלולות להיחשב פגיעה בתחרות.

מיזוגים רבים, טיפול איטי יותר

תחום נוסף שבו נרשמה פעילות ערה הוא תחום המיזוגים. בשנת 2025 הוגשו לרשות 205 הודעות מיזוג, ו-202 מהן הסתיימו באותה שנה. זמן הטיפול הממוצע בבקשות מיזוג עמד על 28 ימים - נתון שנחשב קצר יחסית. מרבית ההחלטות היו אישורי מיזוג: 181 בקשות אושרו, לצד מספר קטן של החלטות מורכבות יותר, ובהן אישורים בתנאים או מקרים שבהם נדרש שימוע לפני התנגדות.

עם זאת, בבקשות פטור מהסדר כובל נרשמה תמונה פחות מחמיאה: זמן הטיפול הממוצע עלה ל-93 ימים, לעומת 65 ימים בשנים 2023 ו-2024. זהו נתון חשוב, משום שהוא מלמד כי כאשר מדובר בבקשות מורכבות יותר מבחינה תחרותית ומשפטית, ההליך עדיין עשוי להתארך משמעותית.

הבנקים על הכוונת

בתחום הפיננסים המשיכה הרשות לעסוק בבחינת כוחם של הבנקים הגדולים. לפי הדוח, לאחר הליך שימוע ארוך עם בנק ישראל, הודיעה הרשות לבנקים הגדולים כי בכוונתה לקבוע שהם קבוצת ריכוז ולהטיל הוראות הנוגעות לפיקדונות. הרקע לכך הוא הפער בין הריבית שמקבלים לקוחות על פיקדונות לבין תנאי השוק, והקושי של לקוחות פרטיים להשוות מחירים ולעבור בין בנקים ומוסדות פיננסיים מתחרים.

עוד מציין הדוח כי הרשות פעלה לצמצום השפעת הבנקים במערכת התשלומים. מס"ב, המאפשרת העברת כספים בין חשבונות בישראל, הוגדרה בעבר כמערכת בעלת חשיבות תחרותית. לאחר שהרשות הודיעה לבנקים כי החזקתם במערכת עלולה לפגוע בתחרות ולא תזכה לפטור, הם פנו לבית הדין לתחרות. בית הדין קיבל את עמדת הרשות בנוגע לתנאי הביניים, ולפי הדוח דירקטורים מטעם הבנקים יתקבלו רק בהסכמת דירקטורים שאינם מייצגים את הבנקים.

חשמל, יבוא מקביל ורכב

הרשות מציינת בדוח גם את פעילותה במשק החשמל, שבו פרסמה טיוטת מחקר שבחן את התחרות בין יצרני החשמל ואת מאפייני השוק לאחר פתיחתו לתחרות. לצד זאת נמשך העיסוק ביבוא מקביל, במיוחד בענפים שבהם היבואן הרשמי או הספק הגדול עלולים להקשות על-כניסת מתחרים.

בדוח מופיע גם טיפול במיזוג לוגיסטיפלסט-חוליות: הרשות אישרה את העסקה רק לאחר שהציבה תנאים שנועדו למנוע פגיעה בתחרות בתחום פתוחות האחסון. הממונה דרשה כי אחת החברות תמכור חלק מהתבניות המשמשות לייצור מוצרים, כדי שלא לרכז כוח שוק בידי גורם אחד.

הדוח מצייר רשות פעילה יותר, עם דגש נכון על ענפי המזון והפיננסים - שני תחומים שבהם הציבור מרגיש את הפגיעה בכיס כמעט מיד. עם זאת, השאלה הגדולה אינה רק כמה עיצומים הוטלו, אלא האם האכיפה משנה בפועל את התנהגות השחקנים הגדולים ומובילה להורדת מחירים, לשיפור תנאים ולפתיחת שווקים לתחרות אמיתית.