חוק יסוד לימוד תורה קיבל את הרוב הדרוש ואושר בקריאה ראשונה

מליאת הכנסת אישרה (1.7.26) בקריאה ראשונה את הצעת חוק-יסוד: לימוד תורה של חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר. בהצעה תמכו 63 חברי כנסת, מול 53 מתנגדים. לאחר האישור במליאה תוחזר ההצעה לדיון בוועדת הכנסת, לקראת הכנתה לקריאה השנייה והשלישית.

הצעת החוק מבקשת לעגן בחוק-יסוד את לימוד התורה כערך יסוד במורשת העם היהודי ובמדינת ישראל. לפי נוסח ההצעה, מטרתה היא ליצור הכרה חוקתית בלימוד התורה ולבסס איזון מול ערכי יסוד אחרים. מאחורי הנוסח התמציתי מסתתרת מחלוקת כבדה הרבה יותר: האם מדובר בהצהרה ערכית בלבד, או במהלך שעשוי להשפיע בפועל על סוגיית גיוס תלמידי הישיבות ועל יחס המדינה ללומדי התורה.

להצעת החוק נרשמו כמה מתנגדים מן הקואליציה - יולי אדלשטיין, דן אילוז ושרן השכל מהליכוד ומשה סולומון מהציונות הדתית.

גפני: "לימוד התורה מחזיק אותנו כעם"

יוזם ההצעה, ח"כ משה גפני, הציג את החוק כמהלך הנוגע לעצם קיומו ההיסטורי של העם היהודי. לדבריו: "העם היהודי סבל מרדיפות. הוא העם היחיד ששרד את כל אלפי השנים האלה. לא רק שהעם היהודי שרד, הוא חזר לארצו, נס גלוי. מה שהיה שונה בעם היהודי מכל העמים הוא לימוד התורה".

גפני הוסיף כי בעיניו קיימת פגיעה במעמד לומדי התורה במדינה: "אדם יהודי במדינת ישראל - רוצה שיהיה חוק-יסוד לימוד תורה, בין יתר חוקי היסוד. כיום, אדם שלומד תורה ועובר ברחוב, יכולים להכניס אותו למעצר. אני סבור שיש זילות בלימוד התורה ובערך שמדינת ישראל נותנת ללימוד התורה, לימוד התורה הוא מה שמחזיק אותנו כעם".

ח"כ אורי מקלב חיזק את הדברים ואמר כי "ערך לימוד תורה הוא הבסיס שלנו כאומה. הזכות שלנו לשבת בארץ וההבטחה מופיעה בתורה. אין ציונות בלי שיש מאחוריה בסיס של התורה. כל הערכים שיש בסוף מתכתבים ומתנקזים לתורה. הצורך לחוקק חוק-יסוד לימוד תורה לא הגיע באוויר".

העלות לא ברורה - וגם ההשלכות

בדברי ההסבר להצעה נכתב כי במהלך הכנת החוק לקריאה השנייה והשלישית תבחן ועדת הכנסת אם יש לחקיקה המוצעת השלכות על התנהלות רשויות השלטון. עוד נכתב כי לפי אגף התקציבים במשרד האוצר, בשלב זה לא ניתן להעריך את העלות התקציבית של החקיקה, משום שלא ברור אילו פעולות ייגזרו מן הנוסח המוצע.

זו נקודה מהותית: כאשר חוק-יסוד מנוסח כהצהרה ערכית רחבה, השאלה אינה רק מה כתוב בו, אלא כיצד יפרשו אותו בעתיד הממשלה, הכנסת ובתי המשפט. לכן גם אם ההצעה מוצגת כעיגון של ערך לימוד התורה, הדיון האמיתי צפוי להתמקד בהשלכותיה המעשיות - במיוחד על-רקע המחלוקת המתמשכת סביב גיוס תלמידי הישיבות והשוויון בנטל.

מהתמונה עולה כי שלושה מראשי האופוזיציה - נפתלי בנט, יאיר גולן וגדי איזנקוט - תקפו את אישור חוק-יסוד: לימוד תורה בקריאה הראשונה.

תגובות נזעמות באופוזיציה

באופוזיציה הפרלמנטרית והחוץ-פרלמנטרית תקפו את אישורו בקריאה הראשונה של חוק-יסוד: לימוד תורה. נפתלי בנט (ביחד) כתב כי "עם הקמת הממשלה החדשה נבטל את חוק יסוד ביזוי התורה", והוסיף כי לימוד תורה הוא ערך חשוב, אך אינו יכול לשמש כסות לפטור משירות צבאי.

יאיר גולן (הדמוקרטים) מסר כי בממשלתו החוק יבוטל, "החרדים יתגייסו ונדאג לשוויון אמיתי בנטל", ואילו גדי איזנקוט (ישר) טען כי הניסיון להפוך את ההשתמטות מחוק יסוד הוא "פגיעה ישירה בעמוד השדרה הלאומי שלנו". לדבריו, לימוד תורה הוא ערך חשוב, אך אינו יכול לשמש כסות פוליטית להפקעת משימת ההגנה על המדינה.

ח"כ אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): "על-מנת לשמור על הגוש, נתניהו מוכן לפרק את צה"ל ואת החברה הישראלית כולה. חוק יסוד חילול השם יישאר לנצח כאות קין על קואליציית טבח שבעה באוקטובר".