קרן המטבע מזהירה: המלחמה שוחקת את מרחב התמרון הכלכלי של ישראל

קרן המטבע הבינלאומית מזהירה (1.7.26) כי המתיחות האזורית והמלחמות החוזרות במזרח התיכון ממשיכות להכביד על הכלכלה הישראלית, אף שהמשק הוכיח עמידות לאחר שורת זעזועים. בדוח השנתי על ישראל, שפורסם במסגרת ההתייעצות לפי סעיף 4, קובעת הקרן כי התחזית ל-2026 נחתכה ל-3.5% בלבד, לעומת תחזית קודמת של 4.8% לפני המלחמה במזרח התיכון. לפי הקרן, המשק צפוי להתאושש בהמשך השנה לאחר התכווצות חדה ברבעון הראשון, אך ההתאוששות תהיה מתונה בלבד בשל אי-הוודאות הביטחונית, המחסור בעובדים והוצאות הביטחון הגבוהות

לפי הדוח, הצמיחה בישראל עמדה על 1% בלבד ב-2024 ועלתה ל-2.9% ב-2025, אך ב-2026 היא צפויה להסתכם ב-3.5%, וב-2027 לעלות ל-4.4%. לצד זאת, קרן המטבע מעריכה כי החוב הציבורי ימשיך לעלות - מ-67.7% תוצר ב-2024 ל-70.1% ב-2026 ול-70.7% ב-2027. הגירעון הממשלתי הרחב צפוי להגיע ל-6.2% תוצר ב-2026, לאחר 5.2% ב-2025.

החשבון הביטחוני מגיע לתקציב האזרחי

המסר הבולט של הקרן הוא שהוצאות הביטחון הגבוהות כבר אינן אירוע נקודתי בלבד, אלא גורם שמצמצם את יכולת הממשלה להשקיע בתחומים אזרחיים. בדוח נכתב כי נדרש תהליך הדרגתי ואמין של צמצום הגירעון, אך הקרן מדגישה כי בשל רמת ההוצאה הביטחונית ובשל רמת ההוצאה האזרחית הנמוכה ממילא - ההתאמה התקציבית צריכה להתבסס בעיקר על צעדי הכנסה ועל שיפור יעילות ההוצאה, ולא רק על קיצוצים.

במילים פשוטות: הקרן אינה מסתפקת בקריאה כללית ל"אחריות תקציבית". היא מאותתת כי ישראל תתקשה להחזיר לעצמה מרחב תמרון בלי הגדלת הכנסות המדינה, בחינה מחודשת של הטבות מס ושיפור מבנה מערכת המס. זו נקודה פוליטית רגישה, משום שהיא עשויה להיתרגם בעתיד להעלאות מיסים, ביטול פטורים או צמצום הטבות קיימות.

עבודה, חרדים, ערבים והיי-טק

קרן המטבע מצביעה גם על בעיה מבנית שאינה חדשה אך הופכת דחופה יותר: שיעורי השתתפות וכישורים נמוכים בקרב קבוצות אוכלוסייה מסוימות, בעיקר גברים חרדים וערבים ישראלים. לפי הקרן, שילוב רחב יותר בשוק העבודה ושיפור הפריון הם תנאי לשמירה על פוטנציאל הצמיחה של ישראל בשנים הקרובות.

הקרן מזהירה כי היתרון הישראלי בהיי-טק, לרבות בתחומי הבינה המלאכותית, מחייב היצע עובדים מיומן ורחב דיו. לצד זאת היא קוראת לקדם רפורמות בשוקי המוצרים, לשפר תשתיות, לחזק הכשרות מקצועיות ולאפשר ניידות טובה יותר של עובדים בין ענפים. המשמעות: בלי טיפול בשורש בעיית כוח האדם והמיומנויות, גם ענף ההיי-טק לבדו לא יוכל לשאת את המשק כולו.

הריבית תישאר זהירה

בתחום המחירים, קרן המטבע מעריכה כי האינפלציה תעלה זמנית בשל מחירי אנרגיה גבוהים יותר ומגבלות היצע, אף שהתחזקות השקל ממתנת חלק מהלחצים. הקרן ממליצה לבנק ישראל לשמור על מדיניות מוניטרית מרסנת במידה מתונה ותלויה בנתונים, כדי להבטיח את יציבות המחירים.

הדוח מציין כי המערכת הבנקאית בישראל נותרה יציבה, רווחית ונזילה, אולם הקרן מדגישה את הצורך בהמשך מעקב אחר חשיפות הבנקים לענף הנדל"ן. לפי הדוח, שוק הדיור נמצא בתהליך התאמה הכולל חולשה במחירים ובעסקות, ולכן הפיקוח נדרש לוודא שהבנקים מעריכים נכונה את הסיכונים ומעדכנים הפרשות בהתאם.

קרן המטבע אינה מציגה תמונה של משבר כלכלי מיידי, אלא של שחיקה מצטברת: יותר ביטחון, יותר חוב, פחות מרחב תקציבי, מחסור מתמשך בעובדים וסיכון לפגיעה בצמיחה ארוכת הטווח. הדוח מחמיא לעמידות המשק וליציבות המערכת הפיננסית, אך מאחורי המחמאות מסתתרת אזהרה ברורה: ישראל לא תוכל להישען רק על התאוששות טבעית אחרי מלחמות, ותידרש לצעדי מדיניות לא פופולריים כדי לשקם את כריות הביטחון שלה.