האוצר רוצה להוציא מאות מיליארדים מהעו"ש אל שוק ההון

משרד האוצר מקדם רפורמה חדשה בשוק החיסכון וההשקעות לטווח קצר ובינוני: הקמת "חשבון השקעה" אחיד, שיאפשר לציבור לרכז תחת פלטפורמה אחת קופות גמל להשקעה, פוליסות חיסכון, קרנות נאמנות וחשבונות השקעה ישירים - תוך דחיית מס על קנייה ומכירה בתוך החשבון עד למועד המשיכה. המהלך נועד לצמצם את הפערים הקיימים כיום בין מכשירי ההשקעה השונים, להגביר את התחרות ולהקל על חוסכים שאינם בקיאים בשוק ההון.

במרכז הדוח המסכם שפרסם צוות משרד האוצר עומדת הטבת מס שתוצמד לחשבון עצמו ולא למכשיר השקעה מסוים. לפי המודל שמקדם האוצר, ניתן יהיה להפקיד עד 200 אלף שקל לכל תושב ישראל, כאשר התקרה תחול על ההפקדות ולא על הרווחים שייצברו בעתיד. במשרד האוצר מדגישים כי ניתן יהיה לפתוח חשבונות גם לילדים, כך שלכל ילד תהיה תקרה נפרדת.

מה הבעיה שהאוצר מנסה לפתור

באוצר טוענים כי כיום קיים "מגרש משחקים לא אחיד" בין מכשירי החיסכון: קופות גמל להשקעה נהנות מהטבת מס מסוימת במשיכה כקצבה לאחר גיל 60, פוליסות חיסכון נהנות מאפשרות מעבר בין מסלולים בתוך אותו גוף, ואילו בקרנות נאמנות מעבר בין קרנות נחשב בדרך כלל לאירוע מס. התוצאה, לפי הדוח, היא שחוסכים מקבלים החלטות לא רק לפי תשואה, דמי ניהול ואיכות שירות, אלא גם לפי עיוותי מס ואסדרה.

הכלכלן הראשי באוצר, שמואל אברמזון, הציג במסיבת העיתונאים נתונים שלפיהם היקף הנכסים במכשירים הרלוונטיים עמד במרס 2026 על כטריליון שקל: 754 מיליארד שקל בקרנות נאמנות, 140 מיליארד שקל בפוליסות חיסכון ו-88 מיליארד שקל בקופות גמל להשקעה. במצגת האוצר צוין גם כי בחשבונות העו"ש בבנקים שכבו בינואר 2026 כ-415 מיליארד שקל - כסף שבאוצר מבקשים להסיט בהדרגה להשקעות.

הטבת המס תתרחב - אך לא בלי מגבלה

לפי ההמלצות, החוסך יוכל לקנות ולמכור בתוך חשבון ההשקעה מכשירים שונים בלי לשלם מס רווחי הון בכל מעבר, כל עוד הכסף לא נמשך מהחשבון. משיכה לפני גיל 60 תחויב במס לפי הכללים הרגילים, ואילו משיכה כקצבה לאחר גיל 60 תוכל ליהנות מפטור ממס רווחי הון, בדומה להטבה הקיימת כיום בקופות גמל להשקעה.

באוצר מציגים את התקרה של 200 אלף שקל כפשרה תקציבית: מצד אחד הרחבת ההטבה לציבור רחב יותר; מצד שני שמירה על ניטרליות תקציבית, בלי להגדיל את אובדן ההכנסות ממסים. לפי הנתונים שהוצגו, 91% מחשבונות קופות הגמל להשקעה הפעילים כיום נמוכים מ-200 אלף שקל, ולכן באוצר טוענים כי רוב החוסכים לא ייפגעו מהתקרה החדשה.

הבנקים הגדולים יישארו בחוץ בתחילת הדרך

אחת ההמלצות המשמעותיות ברפורמה היא הדרת ארבעת הבנקים הגדולים מניהול חשבון ההשקעה בשלוש השנים הראשונות. בשלב הראשון יוכלו לנהל את החשבונות בנקים קטנים ובינוניים וחברי בורסה שאינם בנקים. המטרה המוצהרת היא להעניק "הגנת ינוקא" לשחקנים קטנים יותר ולחזק את התחרות מול המערכת הבנקאית הגדולה.

הפיקוח על הפלטפורמות והמכשירים לא צפוי להשתנות מהותית: חשבונות השקעה בבנקים יפוקחו בידי הפיקוח על הבנקים, וחברי בורסה שאינם בנקים ימשיכו להיות בפיקוח רשות ניירות ערך. באוצר מודים כי סוגיית הייעוץ עדיין אינה פתורה במלואה, וממליצים כי מי שייתן ייעוץ במסגרת חשבון ההשקעה יחזיק גם ברישיון ייעוץ השקעות וגם ברישיון ייעוץ פנסיוני.

סמוטריץ': "להוציא כסף טיפש מהבנק"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הציג את המהלך כחלק משורת רפורמות שמטרתן להפוך את ישראל למרכז פיננסי רחב יותר. סמוטריץ': "המטרה היא לגרום לעם ישראל להוציא חצי טריליון שקל ששוכב בבנק בצורה טיפשה, ולא משרת את הכלכלה ובטח לא את בעל הכסף". לדבריו, הציבור נרתע כיום מהשקעות משום שהמוצרים מורכבים מדי, שונים מדי זה מזה ומפחידים את החוסך הפשוט.

סמוטריץ' הוסיף כי הרפורמה אינה מיועדת רק למשקיעים מתוחכמים: "גם אדם שהאוריינות הפיננסית שלו היא לא מי יודע מה, אפילו אני, יכול להיכנס למקום אחד ולקבל טבלת השוואה מאוד פשוטה בין המוצרים השונים". הוא הדגיש כי החוסך יוכל לעבור בין קופה, פוליסת חיסכון וקרן נאמנות בלי לאבד את הטבת המס כל עוד הכסף נשאר בתוך החשבון.

הנקודה החלשה: החקיקה עוד לפנינו

לצד הצגת המהלך כבשורה לציבור, חשוב להדגיש כי מדובר עדיין בדוח ובהמלצות שמחייבות קידום חקיקה. עד שהרפורמה תאושר ותיכנס לתוקף, פרטי הביצוע, אופן הפיקוח, חובת הייעוץ, מערכות ההשוואה והיחס לחשבונות קיימים עוד עשויים להשתנות. בנוסף, אף שהאוצר מציג את המהלך כהרחבת הטבת מס לציבור הרחב, חוסכים שכבר צברו סכומים גבוהים בקופות גמל להשקעה עלולים לראות בו צמצום של הטבה קיימת.