"כיפת ברזל משפטית": המשנים מזהירים מפגיעה בתפקיד היועמ"ש

ועדת החוקה המשיכה (30.6.26) בדיון מרתוני בהכנת הצעת החוק לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה לקריאה שנייה ושלישית. לדיון הגיעו כל המשנים ליועצת המשפטית לממשלה, שהציגו חזית אחידה וחריפה נגד ההצעה. מבחינתם, לא מדובר במהלך טכני של הפרדת סמכויות בין ייעוץ לתביעה - אלא שינוי עומק במבנה שומרי הסף של המדינה.

המשנה ליועמ"שית, עו"ד ד"ר גיל לימון, אמר כי "הצעת החוק היא לא רק הצעת החוק לפיצול אלא הצעה שמשנה את התפקיד באופן דרמטי, אנחנו קוראים לה הצעת חוק לחיסול תפקיד היועמ"ש". לדבריו, ההצעה פוגעת בפרדיגמה של היועץ המשפטי כשומר סף ממלכתי, ומחליפה אותה במודל של ייעוץ משפטי חלש, תלוי ופוליטי.

יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן, תקף את האחידות בעמדת המשנים ושאל האם התקיימה ישיבה לגיבוש עמדה משותפת. לימון השיב כי ההצעה נדונה כמה פעמים בישיבות המשנים עם היועמ"שית, וכי "הצעת החוק כל כך קיצונית בפגיעה שלה בשלטון החוק שכולנו תמימי דעים בעמדה שהוצגה".

החשש: אכיפת חוק פוליטית

המשנה ליועמ"שית, עו"ד שרון אפק, לשעבר הפרקליט הצבאי הראשי, הזהיר כי אם הייעוץ המשפטי לממשלה יהיה פוליטי - גם אכיפת החוק תהפוך פוליטית. לדבריו, היועץ המשפטי הוא גורם מרכזי בהנחיית המשטרה, הצבא וגופי האכיפה, ולכן החלשת עצמאותו תשפיע ישירות על חופש הביטוי, על הפגנות, על הפעלת סמכויות ועל זכויות אזרח.

אפק טען כי הפיצול המוצע בין היועץ המשפטי לתובע הכללי הוא מלאכותי. לדבריו, עלול להיווצר מצב שבו היועץ יעניק פרשנות אחת לסמכויות המשטרה או הצבא, ואילו התובע הכללי יאמץ פרשנות אחרת באותו עניין. כדוגמה ציין אפשרות שבה יינתן ייעוץ משפטי לכללי פתיחה באש, ולאחר מכן גורם אכיפה נפרד יקבע כי אותה פעולה היא עבירה פלילית.

"כיפת ברזל משפטית"

המשנה ליועמ"שית למשפט בינלאומי, עו"ד גיל-עד נועם, הזהיר מהשלכות בינלאומיות של ההצעה. לדבריו, ישראל מצויה בשנים האחרונות במערכה משפטית חסרת תקדים, הכוללת הליכים בבתי דין בינלאומיים, ניסיונות להוצאת צווי מעצר נגד בכירים, האשמות ברצח עם ובאפרטהייד ורדיפת חיילים ישראלים במדינות זרות.

נועם אמר כי אחד הכלים המרכזיים של ישראל בזירה הבינלאומית הוא הטענה שמערכת המשפט שלה עצמאית, מקצועית ויעילה. לדבריו, אם היועמ"ש והתביעה הכללית ייתפסו כחשופים להשפעה פוליטית, הדבר יפגע ביכולת ישראל לטעון כי אין הצדקה להתערבות של ערכאות זרות. "המוניטין של מערכת המשפט הישראלי שימש אותנו באופן משמעותי. כיניתי את זה אז ואני חוזר ומכנה את זה היום כיפת ברזל משפטית", אמר.

מהומה והוצאה מהדיון

במהלך דבריה של המשנה ליועמ"שית למשפט ציבורי-חוקתי, עו"ד אביטל סומפולינסקי, התפתח עימות חריף עם רוטמן. סומפולינסקי טענה כי מודל ההצעה יאפשר לממשלה להשתיק את עמדת היועץ המשפטי כאשר היא אינה נוחה לה. רוטמן קטע את דבריה וטען כי סוכמה מראש מסגרת זמן לדיון. בהמשך הורה על הוצאתו של לימון מהאולם, לאחר שזה ניסה להשיב במהלך חילופי הדברים. לאחר מהומה קצרה התיר לו רוטמן לשוב לדיון.

סומפולינסקי התריעה במיוחד מפגיעה בתחומי החירום והתקציב. לדבריה, מאז 7 באוקטובר עוסק הייעוץ המשפטי באישור סמכויות חירום רחבות, ובהיעדר ייעוץ עצמאי קיים חשש לשימוש לרעה בסמכויות אלה. בנוגע לתקציב אמרה כי מאחורי הקלעים מתקבלות החלטות בעלות משמעות רבה, לרבות בתקציב המשכי ובכספים קואליציוניים, וכי ייעוץ משפטי "מטעם" לא יוכל להבטיח שקיפות, שוויון ותקינות.

הקרקע, הכלכלה והאמון

המשנה ליועמ"שית לענייני משפט אזרחי, עו"ד כרמית יוליס, הציגה את תחום המקרקעין כדוגמה לחשיבות עצמאות הייעוץ המשפטי. היא ציינה כי 93% מקרקעות המדינה מנוהלות בידי רשות מקרקעי ישראל, וכי להחלטות בתחום הקרקע יש השלכות כלכליות וחברתיות כבדות משקל. לדבריה, הייעוץ המשפטי נדרש להבטיח שלא יוענקו טובות הנאה בלתי מוצדקות ושיישמר האינטרס הציבורי.

המשנה בפועל בתחום הכלכלי, עו"ד ד"ר יובל רויטמן, הזהיר מפגיעה באמון המשקיעים. לדבריו, בתחומי תשתיות כמו חשמל ותחבורה, המשקיעים אינם בוחנים רק כלל מסוים בנקודת זמן אחת, אלא את אמינות המסגרת המשפטית כולה. הוא טען כי אם פרשנות משפטית תשתנה בקלות בעקבות שינוי פוליטי, יגדל הסיכון שהמשקיעים ייחסו לפעילות בישראל.

באופוזיציה תקפו, בקואליציה השיבו

חברי האופוזיציה תקפו את אופן ניהול הדיון ואת עצם קידום ההצעה. ח"כ קארין אלהרר אמרה כי המשנה הבכיר לפי ההצעה יהיה כפוף ליועץ פוליטי ולא עצמאי. ח"כ יואב סגלוביץ טען כי הדיון מנוהל באופן "חפיפי", וח"כ גלעד קריב אמר כי מטרת המהלך היא "להקים ממשלה שתהיה מעל החוק".

מנגד, חברי כנסת מהקואליציה טענו כי הייעוץ המשפטי עצמו עבר פוליטיזציה. ח"כ אביחי בוארון (הליכוד) אמר למשנים כי הם הפכו את הכוח שבידיהם לכוח פוליטי, וטען כי מטרת החוק היא "להחזיר את הכוח לעם". ח"כ ארז מלול (ש"ס) אמר כי המשנים אינם עושים חשבון נפש, וכי החוק יחזיר את אמון הציבור בבית המשפט.

רוטמן: "אתם מנותקים מהעם"

בסיום חלק מן הדיון תקף רוטמן בחריפות את המשנים ליועמ"שית. לדבריו, סקרים מראים כי יותר מ-60% מהציבור מדווחים על אמון נמוך בייעוץ המשפטי לממשלה, והנתון הזה היה צריך להביא את אנשי המערכת לחשבון נפש. "הציבור ששומע אתכם אומרים שאתם מייצגים את האינטרס הציבורי, לא מבינים איזה ציבור, אתם מנותקים מהעם", אמר.

רוטמן הוסיף כי ריכוז הכוח בידי היועץ המשפטי לממשלה הוא בעייתי, וכי דווקא התנהלות היועמ"שית הנוכחית המחישה, לדבריו, את הפגמים במבנה התפקיד. "זה מאוד נוח שהכל מרוכז בידיים של אדם אחד", אמר. מנגד, המשנים טענו כי ההצעה אינה מתקנת את המערכת אלא מחלישה את אחד ממנגנוני הבלימה המרכזיים מול כוח הממשלה.

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]