ביסמוט מקפיא מעצרים, ופוקס מזהיר: "החרדים יהפכו לפלג הירושלמי"

ועדת החוץ והביטחון קיימה (30.6.26) דיון נוסף בהצעת חוק שירות ביטחון, על בסיס נוסח שהפיץ יו"ר הוועדה, ח"כ בועז ביסמוט. במוקד הדיון עמדה הוראת שעה זמנית שנועדה לצמצם את ההליכים הפליליים נגד תלמידי ישיבות, על-רקע המחלוקת הציבורית והפוליטית סביב גיוס חרדים לצה"ל. הדיון התקיים במסגרת הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 26) (שילוב תלמידי ישיבות), שמצויה בהכנה בוועדת החוץ והביטחון.

יו"ר הוועדה, ח"כ בועז ביסמוט, הציג את הוראת השעה כמהלך מוגבל שנועד להרגיע את השטח ולא כהסדר כולל לסוגיית הגיוס. לדבריו: "מדיניות המעצרים יוצרת קרע עמוק ומתח קשה בין הציבור הכללי לבין הציבור החרדי. המציאות הזו אינה מחזקת את הגיוס, אינה מחזקת את צה"ל, ובעיקר אינה מחזקת את החברה הישראלית. אני רואה בהוראת השעה הזו חוסם עורקים, צעד זמני שנועד לעצור את אותה הידרדרות מסוכנת. לא פתרון כולל, לא סוף הדרך ולא תחליף".

הנוסח שהופץ נועד להקפיא למשך שלושה חודשים הליכים פליליים נגד תלמידי ישיבות המוגדרים כעריקים, ולכלול מנגנון פיקוח על לימודים בהיקף של 45 שעות שבועיות ואיסור עבודה. ביסמוט הציג את המהלך כמענה זמני למתח שנוצר בעקבות מדיניות המעצרים, אך עצם קידומו עורר התנגדות גם בתוך הקואליציה וגם מצד נציגי צה"ל.

פוקס: לא משנים את חובת הגיוס

מזכיר הממשלה, יוסי פוקס, ניסה להדגיש כי הנוסח אינו משנה את חובת הגיוס הכללית או את השלכות פסיקת בג"ץ. לדבריו: "בנוסח החוק שמונח בפני הוועדה אין שום שינוי במצב החוקי, אם ניתן להבין אחרת מנוסח החוק, נתקן את הנוסח. חובת הגיוס הכללית והשלכות פסיקת בג"ץ נשארים בעינם. הדבר היחיד שהצעת החוק משנה הוא סוגיית ההליכים הפליליים, וגם זאת באופן זמני".

פוקס אמר כי הוראת השעה נקבעה לשלושה חודשים, אך הוסיף כי אם יתקיימו בחירות או תימשך תקופת מעבר, ייתכן שתידרש הארכה עד להקמת ממשלה חדשה שתסדיר את הסוגיה בחקיקה כוללת. לדבריו, "סביר להניח שבפועל התקופה תימשך כשישה חודשים".

עוד אמר פוקס כי בשלב הראשון ייעשה שימוש במנגנון הפיקוח הקיים של משרד החינוך, ובמקביל תוקם מערכת פיקוח גם במשרד הביטחון. הוא הזהיר מפני התרחבות ההתנגדות החרדית לגיוס: "אני מזכיר שכבר במשך תקופה ארוכה אני אומר כאן שאם כל האירוע הזה יתפרש בציבור החרדי כרדיפה של ציבור שלם, הוא יהפוך את כל הציבור החרדי ל"פלג הירושלמי". אמרתי זאת מספר פעמים בוועדה, ולצערי אני חושש שהמציאות מתחילה להוכיח זאת".

צה"ל: המעצרים הם כלי אכיפה חיוני

העמדה החריפה יותר בדיון נשמעה דווקא מצד צה"ל. ראש חטיבת תכנון ומינהל כוח אדם באגף כוח האדם, תא"ל שי טייב, אמר כי כלי האכיפה, לרבות מעצרים, הם חלק מהיכולת של הצבא לממש את חוק שירות ביטחון ולמלא את שורות המתגייסים.

טייב ציין כי מאז תחילת המלחמה נרשמת עלייה עקבית במספר המתגייסים החרדים: כ-1,800 בשנה הראשונה, כ-2,200 לאחר מכן, ובהמשך כ-2,800. לדבריו, שנת הגיוס הנוכחית מסתיימת כעת, והערכתו היא שהמספר יחצה את רף 3,500 המתגייסים.

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

לדבריו, העלייה נובעת משילוב של מוטיבציה אישית, הרחבת מסלולים המותאמים לאורח חיים חרדי והשפעת האכיפה. "אני סבור שאין כיום חרדי שאינו יכול לשרת בצה"ל תוך שמירה על אורחות חייו" אמר טייב. הוא הוסיף כי לפי מחקר שנערך בצה"ל, מבין מי שנעצרו - כ-40% פנו למסלולי פטור מסיבות שונות, ובהן רפואיות, וכ-60% התייצבו.

טייב הציג גם נתונים על קבוצה נוספת של מטופלים שלא בהכרח נעצרו או הוטלו עליהם עיצומים, אך הגיעו להסדרת מעמדם. לדבריו, כ-50% מהם כבר חיילים בפועל, כ-18% נמצאים בתהליכי שיבוץ וכ-30% בהליכי פטור רפואיים ואחרים.

המספר החריג: 90 אלף משתמטים

הנתון המשמעותי ביותר שהציג טייב נגע להיקף אי-שיתוף הפעולה מצד חייבי גיוס. לדבריו, "הצד של המשתמטים ואי שיתוף הפעולה הוא בהיקפים חסרי תקדים. המספרים של חוסר שיתוף הפעולה עולים בצורה קיצונית ביותר. אנחנו בדרך ל-90 אלף משתמטים".

על הוראת השעה עצמה אמר נציג צה"ל כי היא אינה נותנת מענה לצורכי הצבא: "הוראת השעה הזו, היא כשלעצמה לא תעזור לי בתור רח"ט תומכ"א. יכול להיות שיהיו לה השפעות, יכול להיות גם שליליות. אני חושב שהיא לא ממלאת את התכלית והיא גם מסכנת חלק מהדברים".

הדברים מציבים את הדיון במתח ברור: בעוד הדרג הפוליטי מבקש להוריד את גובה הלהבות מול הציבור החרדי באמצעות הקפאה זמנית של הליכים פליליים, צה"ל מדגיש כי דווקא האכיפה היא אחד הגורמים שמביאים להתייצבות ולהסדרת מעמד.

סולומון: חוסם עורקים עלול ליצור נמק

ח"כ משה סולומון (הציונות הדתית) הסתייג מהנוסח שהונח בפני הוועדה. לדבריו, אף שההצעה הוצגה כ"חוסם עורקים", יש בכך סכנה: "כחובש אני אומר כאן שחוסם עורקים עלול ליצור נמק. אני לא אוהב לומר בפומבי שהמשפחות קורסות או שמשרתי המילואים שחוקים, אבל זו המציאות".

סולומון אמר כי היה מוכן לתמוך במהלך מצומצם וממוקד בנושא המעצרים בלבד, אך לדבריו זה אינו החוק שמונח בפני הוועדה. הוא פנה לחבריו בקואליציה ואמר: "בואו נעצור, זה הזמן לדחות כל חקיקה בנושא הזה עד לאחר הבחירות".

הקרב האמיתי: אמון הציבור

הדיון בוועדת החוץ והביטחון המחיש את הפער בין שתי תפיסות מנוגדות. מצד אחד, הממשלה וביסמוט מבקשים לבלום את הידרדרות היחסים עם הציבור החרדי ולמנוע מצב שבו אכיפת הגיוס תיתפס כרדיפה כוללת. מצד שני, צה"ל וחלק מחברי הכנסת מזהירים כי עצירת האכיפה, גם אם זמנית, עלולה לפגוע במאמץ להגדיל את מספר המתגייסים ולשדר מסר בעייתי למשרתי החובה והמילואים.

בשלב זה הוראת השעה מוצגת כפתרון זמני בלבד. אולם הנתונים שהציג צה"ל - ובעיקר האזהרה מפני 90 אלף משתמטים - הופכים את הדיון מטכני לכבד בהרבה: לא רק שאלת המעצרים עומדת על הפרק, אלא שאלת היכולת של המדינה לאכוף את חובת השירות בשעה שבה הצבא זקוק לכוח אדם נוסף.