בצל האזהרה המשפטית: חוק יסוד לימוד התורה אושר לקריאה ראשונה

ועדת הכנסת אישרה (30.6.26) לקריאה ראשונה את הצעת חוק יסוד: לימוד תורה, בתום דיון סוער ורווי מחלוקות משפטיות ופוליטיות. ההצעה אושרה כפוף לריביזיה, ברוב של 10 תומכים מול ארבעה מתנגדים, והיא מבקשת לקבוע כי לימוד התורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי ובמדינת ישראל. ההצעה מטופלת בוועדת הכנסת, לאחר שהועברה אליה מוועדת החוקה, חוק ומשפט, על-רקע לוח הזמנים החקיקתי הצפוף.

במוקד הדיון עמדה השאלה האם מדובר בהצהרה ערכית בלבד, או במהלך חוקתי שנועד להשפיע על סוגיית גיוס בני הישיבות ועל מעמדם של לומדי התורה מול ערכי יסוד אחרים. נוסח ההצעה, לאחר הערות ועדת השרים לענייני חקיקה, מבקש לעגן את לימוד התורה כערך יסוד, אך בדיון עלתה שוב ושוב הטענה כי מטרתו המעשית של החוק אינה ברורה דיה.

המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד אביטל סומפולינסקי, הזהירה כי לא ניתן להתקדם לקריאה ראשונה בלי לברר תחילה את תכלית החוק: "אי אפשר להתקדם לקריאה ראשונה לפני שנענה על השאלה מה מטרת החוק. לפי מה שמציעי החוק אמרו בדיונים כאן החוק הגיע מתוך תפיסה שהמקום של החרדים בחברה הישראלית אינו מאוזן, ואז אנחנו במקום אחר ודורש דיון נוסף על נושאים כמו חובות וזכויות. השאלות שעלו על השולחן על מיהו אדם חרדי הן שאלות ראויות וכבדות משקל, אך החוק כפי שהוא מנוסח לא עונה עליהן".

גם הייעוץ המשפטי של הכנסת הציב סימני שאלה סביב ההליך. היועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד שגית אפיק, קבעה כי הדיון בהצעת חוק יסוד היה צריך להתקיים בוועדת החוקה, וכי ההליך המואץ בוועדת הכנסת מחייב "רף תקינות גבוה במיוחד".

הקואליציה: ערך יסוד, לא פגיעה בחיילים

מצד תומכי ההצעה נטען כי החוק אינו נועד לפגוע בזכויות חיילים או חיילי מילואים, אלא להעניק ללימוד התורה מעמד חוקתי ראוי במדינה יהודית. ח"כ יוסף טייב (ש"ס) אמר בדיון: "ההיגיון החוקתי מוגדר היטב ואין בו עמימות. יש בו מעמד ערכי שנועד להגדיר תעודת זהות לעם הזה. ויש מעמד דקלרטיבי, להעניק לשופטים מטריה חוקתית בין ערך לימוד התורה לערכי יסוד אחרים".

ח"כ משה גפני (יהדות התורה) דחה את הטענות שלפיהן לחוק עשויות להיות השלכות תקציביות או מעשיות מרחיקות לכת. לדבריו: "על חוק יסוד אדם וחירותו ועל חוק יסוד חופש העיסוק מעולם לא שאלו האם יש השלכה תקציבית. השאלות האלה מכוונות למקום מסוים. החוק הזה לא יפגע בשום זכות והטבה לחיילים ולחיילי מילואים. החוק עוסק בערך לימוד התורה בלבד".

ח"כ יצחק גולדקנופף (יהדות התורה) הציג את הרקע הערכי להצעה ואמר: "מטרת החוק להכיר בתורת ישראל שניתנה בהר סיני וכולנו מאמינים בה. איך ייתכן שכאן בישראל, אחרי כל הצרות שעם ישראל עבר, יהודים עוצרים יהודים על לימוד תורה. למה אנחנו מבקשים את החוק הזה? כי קרה משהו במדינה. אנחנו לא רוצים להיות בצד השני, שללומד תורה יתנו עונש כאילו הוא גנב. הגענו למצב שלומדי התורה הם בתחתית קבלת העונשים".

האופוזיציה: חוק יסוד בשירות משבר הגיוס

באופוזיציה תקפו בחריפות את קידום החוק, וטענו כי מדובר בשימוש בחוק יסוד כדי לעקוף את הקושי הפוליטי והמשפטי סביב גיוס חרדים. ח"כ מרב מיכאלי (העבודה) אמרה: "כשמוזילים חוק יסוד והופכים אותו לאדנן פוליטי במחטף בשלושה ימים, מה אתם מצפים מבית המשפט העליון? התורה הייתה קיימת לפני קום המדינה ולא זקוקה לחוק הזה. מדובר בחוק לגברים לומדי תורה בלבד וישים אותם מעל חוקים אחרים".

ח"כ ולדימיר בליאק (יש עתיד) דרש הבהרות ביחס לסעיף השני בהצעה, ובעיקר ביחס לביטוי "מׂאזני צדק": "על הסעיף הראשון כולנו מסכימים. אבל סעיף 2 הוא יישומי, מהם מאזני צדק ובאיזה ערכים מדובר? האם יש משמעות תקציבית לחוק? אני לא מקבל מענה לשאלה הזאת וכנראה יש סיבה".

ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד) תקף את הנוסח המעודכן של החוק וטען כי דווקא השינויים שהוכנסו בו החריפו את הבעיה. לדבריו, הגרסה החדשה "גרועה הרבה יותר מהראשונה", משום שהיא מבקשת להעניק ללימוד התורה מעמד רחב מול ערכים חוקתיים אחרים. הדברים פורסמו על ידו לאחר הדיון, ברקע המחלוקת על משמעות הביטוי "מאזני צדק" בהצעה.

החשש: הצהרה שתשמש בעתירות

הוויכוח העיקרי אינו סביב עצם ההכרה בחשיבות לימוד התורה, אלא סביב השאלה כיצד ישמש חוק יסוד כזה בעתיד. תומכי ההצעה מדגישים כי מדובר בעיגון ערכי של יסוד מרכזי בזהותה היהודית של המדינה. מתנגדיה טוענים כי ההצעה תיצור משקל חוקתי חדש שיחליש את עקרון השוויון, בעיקר כאשר יידונו בעתיד סוגיות הגיוס, התמיכות, ההטבות והאכיפה כלפי מי שאינם משרתים.

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

השר זאב אלקין כבר הבהיר בעת אישור ההצעה בקריאה טרומית כי ההשוואה המפורשת בין לומדי התורה לבין המשרתים תוסר מהנוסח, וכי ללא תיקון כזה החוק לא יקודם. ואולם גם לאחר הסרת ההשוואה הישירה, המשיכו חברי אופוזיציה וגורמי ייעוץ משפטי לטעון כי הנוסח הנוכחי עדיין עשוי לשמש תשתית חוקתית רחבה מדי.

בתום הדיון אישרה ועדת הכנסת את ההצעה לקריאה ראשונה. כעת, אם לא תתקבל הריביזיה, תעבור ההכרעה למליאת הכנסת - שם צפוי להתחדש העימות סביב השאלה האם חוק יסוד: לימוד תורה הוא הצהרה לאומית על ערך יהודי מרכזי, או חלק מהמאמץ להסדיר מחדש את מעמד בני הישיבות מול חובת השירות.

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]