לא רק קומראן: מחקר חדש יבדוק היכן נכתבו מגילות מדבר יהודה

מחקר בינלאומי חדש ינסה להשיב על אחת השאלות הגדולות בחקר מגילות מדבר יהודה: היכן יוצרו ונכתבו הכתבים הקדומים שנמצאו במערות המדבר. מועצת המחקר האירופית העניקה לפרופסור מלדן פופוביץ' מאוניברסיטת חרונינגן שבהולנד מענק מתקדם בסך שניים וחצי מיליון אירו, למחקר חמש-שנתי שייערך בשיתוף רשות העתיקות ומעבדות מחקר באירופה לצידו.

המיזם, Tracing Scribes and Scrolls, ישלב בדיקות כימיות של קלף, פפירוס ודיו, חקר כתבי יד עתיקים, ניתוח מבנה המגילות וכלי בינה מלאכותית. מטרתו היא לזהות "טביעות אצבע" חומריות וסגנוניות במגילות, ולברר אם הן נכתבו בקומראן, הובאו ממוקדי כתיבה אחרים ביהודה – אולי מירושלים – או נוצרו בכמה מרכזי ידע וכתיבה.

צילום: מה כתוב במגילות? [צילום: שי הלוי, רשות העתיקות]

השאלה שמלווה את החוקרים עשרות שנים

המחקר החדש מבקש להזיז את נקודת הכובד מן הטקסט בלבד אל החומר עצמו. במקום לשאול רק מה כתוב במגילות ומי כתב אותן, החוקרים יבדקו ממה הן עשויות, כיצד הוכנו, אילו חומרים שימשו לכתיבה, ומה ניתן ללמוד מהרכב הדיו, הקלף והפפירוס על מסלולן ההיסטורי.

צילום: איסוף נתונים כימיים [צילום: שי הלוי, רשות העתיקות]

250 דגימות ומסד נתונים חסר תקדים

הנתונים הכימיים שייאספו במעבדה יעובדו באמצעות בינה מלאכותית, שתנסה לזהות דפוסים שאינם נראים לעין במחקר רגיל. לאחר מכן ישולבו הממצאים עם ניתוח פליאוגרפי – חקר כתב היד – ועם ניתוח קודיקולוגי, כלומר בחינת האופן שבו הוכנו המגילות: מבנה היריעות, סידור העמודות, השוליים וסימני החיבור בין חלקי המגילה.

צילום: הטיפול במגילות מדבר יהודה במעבדות רשות העתיקות בירושלים [צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות]

מהיד הכותבת אל המקום שבו פעלה

המחקר החדש נשען על מיזם קודם שהוביל פופוביץ', The Hands That Wrote the Bible, אשר עסק בזיהוי סופרים וכתבי יד במגילות. כעת מבקש הצוות להרחיב את המבט: לא רק לזהות את היד שכתבה, אלא להבין היכן פעלה, באילו חומרים השתמשה, ובאילו רשתות של לימוד, העתקה והפצת ידע השתלבו המגילות.

לדברי הפרופסור פופוביץ': "המחקר שאנחנו עומדים לערוך הוא הגדול ביותר שנעשה בעזרת בינה מלאכותית להבנת הרקע התרבותי של מגילות מדבר יהודה. המגילות האלה הן עדות יוצאת דופן לעולם אינטלקטואלי עשיר שפעל ביהודה הקדומה. השילוב של בדיקות מעבדה מתקדמות וחקר כתבי היד עם הבינה המלאכותית מאפשר לנו לשאול שאלות שלא ניתן היה להשיב עליהן בעבר: לא רק מי כתב אותן, אלא היכן נכתבו הטקסטים, באילו רשתות ידע הם הופצו, ומה היה מקומן בחברה של התקופה".

צילום: ד"ר עילית עופרי-כהן, השותפה למחקר מטעם רשות העתיקות [צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות]

רשות העתיקות מצטרפת למחקר הבינלאומי

במחקר ישתתפו גם הפרופסור אילריה דגאנו מאוניברסיטת פיזה, הפרופסור ליילה בירולו מאוניברסיטת נאפולי פדריקו השני, הפרופסור פרנק קיילדסן והפרופסור אמריטוס קארה לונד ראסמוסן מאוניברסיטת דרום דנמרק באודנסה. הדוקטור מערוף דהאלי מאוניברסיטת חרונינגן יוביל חלק מרכזי בפיתוח שיטות הבינה המלאכותית לניתוח מכלול הנתונים הכימיים.

שר המורשת, עמיחי אליהו, אמר כי מגילות מדבר יהודה הן עדות לעולם יהודי קדום של אמונה, לימוד, כתיבה ויצירה. לדבריהם: "זוהי זכות גדולה ואחריות לאומית לשמר את המגילות, לחקור אותן בכלים המדעיים המתקדמים ביותר, ולהנגיש את סיפורן לדורות הבאים בישראל ובעולם" ומשימות.

צילום: מערות קומראן במדבר יהודה [צילום: שי הלוי, רשות העתיקות]

צילום: פרופ' מלדן פופוביץ מאונ' חרונינגן בהולנד [צילום: מרקו ביידה־ואטה]

צילום: קטע ממגילת תהלים בת ה-2,000 שנה [צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות]

צילום: כ-25,000 קטעי מגילה מטופלים ביחידת מדבר יהודה של רשות העתיקות בירושלים [צילום: שי הלוי, רשות העתיקות]