ועדת החוקה של הכנסת החלה (29.6.26) לדון בחובת סימון של תעמולת בחירות שנוצרה או נערכה באמצעים דיגיטליים, ובכלל זה באמצעות בינה מלאכותית. הדיון נערך במסגרת הכנת הצעת חוק הבחירות לכנסת ה-26 (הוראות מיוחדות), התשפ"ו-2026, לקריאה ראשונה, לפי נוסח יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן.
הצעת החוק נועדה לקבוע הוראות מיוחדות לקיום הבחירות לכנסת ה-26, בין היתר על-רקע המצב הביטחוני, הצבעת מפונים, תובנות ועדת הבחירות המרכזית מהבחירות לכנסת ה-25 והתרחבות השימוש בתכנים דיגיטליים שעלולים להטעות את הציבור. במוקד הדיון עמד סעיף השקיפות בתעמולת בחירות שנוצרה או נערכה באופן מהותי באמצעים דיגיטליים.
"נחזות עמוקה" במקום דיפ-פייק
לפי ההצעה, תכני תעמולה שבהם מוצגים דמות, מקום, אירוע, מסמך או חפץ אחר, שנוצרו או נערכו באמצעי דיגיטלי אך עשויים להיראות כתיעוד מקורי, יסומנו באופן בולט וברור. נוסח יו"ר הוועדה מציע לכנות תוכן כזה "נחזות עמוקה", כמונח עברי שנועד להתכתב עם המונח דיפ-פייק הקיים בחקיקה במדינות אחרות.
רוטמן הסביר כי מטרתו היא לקשור את ההסדר לשינוי הטכנולוגי הממשי ולא לכל פעולה דיגיטלית רגילה. לדבריו: "לכאורה כשמשתמשים במונח 'אמצעים דיגיטליים' ניתן לעשות זאת ללא שימוש בטכנולוגיה מיוחדת. המטרה בהצעתי היא לרפרר לחקיקה האירופית ובעולם שמשתמשת בביטוי דיפ-פייק, כדי שהחקיקה תתכתב עם השינוי הטכנולוגי שבפנינו. יש לכך ערך פרשני".
הוא הוסיף כי מאחר שמדובר בעבירה פלילית, הוא מעדיף פרשנות מקלה ומצמצמת, מחשש שנוסח רחב מדי יכלול גם פעולות שנעשו בעבר ולא נועדו להיכנס לגדר האיסור.
ועדת הבחירות: "העולם השתנה"
מ"מ מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית, עו"ד דין ליבנה, הזהיר מפני קלות היצירה וההפצה של תכנים מזויפים. לדבריו: "כיום כל אדם יכול להיכנס ולייצר בפלאפון שלו תמונה שלי מצביע למפלגה מסוימת, או נותן הודעה שכל הקלפיות סגורות ואין מה לבוא להצביע. קלות השימוש באמצעים מטרידה מאוד".
ליבנה אמר כי הבעיה אינה רק בעצם קיומם של תכנים מזויפים, אלא במהירות שבה הם מופצים וביכולת להשפיע באמצעותם על מצביעים. לדבריו, מסרים יכולים לעבור במהירות ממקום למקום, תוך שימוש במידע אישי ובתעמולה ממוקדת, באופן שעלול לשנות עמדות מבלי שהאזרח יבחין בכך.
עוד אמר ליבנה: "קלות הפצת המסרים יחד עם היכולת לייצר תכנים מזויפים מהר, באיכות גבוהה ובעלות נמוכה עלולים לשבש בחירות". לדבריו, עמדת ועדת הבחירות היא כי החוק צריך לקבוע נורמה ברורה: כאשר אדם צופה בתוכן שנראה כתיעוד אמיתי אך למעשה נוצר או נערך באמצעים טכנולוגיים - עליו לדעת זאת.
דרישה לעיצומים משמעותיים
חברי הכנסת קארין אלהרר, ולדימיר בליאק ועוז חיים (יש עתיד) דרשו לקבוע עיצום משמעותי שיאפשר לאכוף את העבירה בפועל. ח"כ ארז מלול (ש"ס) קרא להבחין בין סרט תדמית חיובי שמפלגה מפיקה על עצמה לבין תוכן שבו מופץ מידע על יריב פוליטי. לדבריו, אם מדובר בתוכן חיובי על מפלגתו של המפרסם, יש לשקול מענה אחר מזה שיינתן להפצת תוכן על אדם או יריב פוליטי.
הוועדה טרם השלימה את הדיון בסעיף, והיא צפויה להמשיך לעסוק בו בימים הקרובים.
אירופה מסמנת, ארצות הברית מפוצלת
בדיון הוצגה גם סקירה של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שנערכה בידי עו"ד ד"ר יעל לוי אריאל ורועי גולדשמידט. לפי הסקירה, מדינות וגופים בינלאומיים אינם מתייחסים עוד לבינה מלאכותית ככלי טכנולוגי ניטרלי בלבד, אלא כגורם שעלול להשפיע על דעת קהל, הליכים דמוקרטיים, אמון הציבור וטוהר הבחירות.
מהסקירה עולה כי באיחוד האירופי אומצה גישה רחבה יותר, הכוללת חובות סימון, גילוי, ניהול סיכונים ואחריות של פלטפורמות גדולות ומנועי חיפוש. חוק הבינה המלאכותית האירופי מסווג מערכות המשמשות להשפעה על בחירות כמערכות בסיכון גבוה, וקובע חובות שקיפות וסימון לתוכן סינתטי ול"זיופים עמוקים". חוק השירותים הדיגיטליים מטיל על פלטפורמות גדולות מאוד חובה להעריך סיכונים מערכתיים, ובכלל זה דיסאינפורמציה המשפיעה על בחירות, ולנקוט צעדים להפחתתם.
לעומת זאת, בארצות הברית אין כיום חקיקה פדרלית ייעודית בנושא בינה מלאכותית בתעמולת בחירות. ההסדרה מתפתחת בעיקר ברמת המדינות: כ-30 מדינות קבעו הסדרים הנוגעים לדיפ-פייק במסרים פוליטיים, חלקן באמצעות איסורים וחלקן באמצעות חובות גילוי. בקליפורניה, למשל, קיימת חובת גילוי כאשר פרסומת פוליטית כוללת תוכן שנוצר או שונה באופן מהותי באמצעות בינה מלאכותית.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה