ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין הגישה ערעור על פסק דינו של בית הדין המשמעתי הארצי של הלשכה המזכה את עו"ד נהוראי אייזנקוט מחיפה. בערעור שהוגש (יום ד', 24.6.26) לבית המשפט המחוזי בירושלים נטען כי המשיב פרסם התבטאויות פוליטיות הנגועות בגזענות והסתה לפגיעה באישיות ציבורית.
במסגרת כתב הערעור (עב"י 78129-06-26) מבקשת הוועדה להפוך את ההחלטה המזכה, שניתנה על ידי דייני בית הדין הארצי, ולהטיל עליו עונש משמעתי הולם.
עו"ד אייזנקוט הורשע בבית הדין המשמעתי בעבירה של אי מתן מענה לדרישת ועדת האתיקה להעביר את התייחסותו לפרשה, ועל כן הושת עליו עונש של הוצאות בסך 2,000 שקלים לטובת הלשכה. הפרסומים המדוברים בוצעו תחת הכינוי "נאו" בחשבון פייסבוק סגור המונה כ-1,000 משתמשים. בשל קביעת בית הדין המחוזי בהכרעת דינו לפיה הדברים חוסים תחת הגנת הפרטיות, נמנעה הוועדה מלהציג את נוסח ההתבטאויות עצמן בערעור הנוכחי.
הגנת הפרטיות מול הרף האתי
בערעור נטען כי בית הדין הארצי דחה את הערעור הקודם בנימוק שההתבטאויות נעשו בקבוצה סגורה ובמרחק רב מעבודתו המקצועית של עורך הדין. ועדת האתיקה מדגישה כי שלושה מחברי בית הדין המחוזי בהליך קודם הביעו מורת רוח עזה מהדברים הקיצוניים והפוגעניות, אך זיכו אותו רק מן הטעם שהדברים נאמרו במרוחק מן העיסוק במקצוע עריכת הדין.
הוועדה סבורה כי משמעות הזיכוי היא התרת הרסן ושחרור חרצובות הלשון, דבר שאין לקבלו גם אם לא גובשה הרשעה פלילית או חשד פלילי. לדעת המערערת, היה על עורך הדין לבטא את הביקורת שלו בדרך ארץ בצורה מרוסנת ומאופקת. היא מפנה לפסק דינו של בית המשפט העליון בעניין עו"ד יורם שפטל, שם נקבע כי גם התבטאויות ללא זיקה למקצוע עשויות להוות עבירת משמעת.
הוועדה המיוצגת על ידי עו"ד ערן זהר מבהירה כי מדובר בדברי בלע והסתה של ממש אשר הדעת אינה סובלת ויש להוקיעם בכל פה. לטענתה, קביעת בית הדין לפיה הפרסומים חוסים תחת הגנת הפרטיות יסודה בשגגה, שכן הדברים חרגו בצורה קיצונית מהלשון המקובלת ומהרף האתי המחייב ואינם יכולים לחסות תחת הגנת הפרטיות.
פרטי ההליך המשפטי
ערכאה: בית המשפט המחוזי בירושלים
סוג ההליך ומספרו: עב"י 78129-06-26
מערערת: ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין
משיב: עו"ד נהוראי אייזנקוט
בא-כוח המערערת: עו"ד ערן זהר
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה