ההשקעות ב-Health-Tech צנחו, הבינה המלאכותית מושכת הון

דוח תעשיית מדעי החיים וטכנולוגיות הבריאות בישראל לשנים 2025-26 מציג תמונה מורכבת: פחות כסף נכנס לענף, העסקות קטנות יותר, והמשקיעים נזהרים - אך מתחת לפני השטח התעשיה אינה קורסת. מספר החברות הפעילות נותר יציב, היצוא נשמר, תחום הביומד מגלה עמידות, והבינה המלאכותית הופכת לאחד ממוקדי הצמיחה הבולטים.

את הדוח מפרסמים זו השנה השמינית האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות, רשות החדשנות ו-PwC Israel, לקראת כנס MIXiii Health-Tech.IL שייערך ב-29-30 ביוני 2026 בבנייני האומה בירושלים. על-פי הדוח, בשנת 2025 נרשמה ירידה חדה של כ-40% בהשקעות בחברות מדעי החיים בישראל לעומת השנה הקודמת. סך ההשקעות בענף הסתכם בכ-1.6 מיליארד דולר, כאשר יותר מ-90% מהסכום הגיע מהשקעות פרטיות

פחות כסף בכל עסקה

אחד הנתונים הבולטים בדוח הוא הירידה בגודל העסקה הממוצעת. לאחר שנים שבהן חברות מדעי החיים הישראליות נהנו מסבבי גיוס גדולים יחסית, בשנת 2025 ירד הסכום הממוצע לעסקה לפחות מ-10 מיליון דולר. במכשור הרפואי התמונה קשה עוד יותר: גודל העסקה הממוצע ירד לפחות מ-6 מיליון דולר, וההשקעות במגזר זה צנחו ביותר מ-60%.

לעומת זאת, תחום הביומד שמר על יציבות יחסית. מדובר בנתון חשוב, משום שהביומד נחשב תחום עתיר סיכון, יקר וממושך יותר לפיתוח, אך גם בעל פוטנציאל משמעותי לרפואה ולכלכלה. הדוח מצביע על כך שהמשקיעים לא נטשו את התחום, אך הם בוחרים בזהירות רבה יותר היכן לשים את הכסף.

תעשיה יציבה, אבל זהירה יותר

לצד הירידה בהשקעות, הדוח מצביע על יציבות במספר החברות הפועלות בישראל. בענף פועלות כ-1,800 חברות מדעי חיים וטכנולוגיות בריאות, המעסיקות כ-81 אלף עובדים. בשנת 2025 הוקמו 67 חברות חדשות, ובתחילת 2026 נמשכה פתיחת חברות בקצב דומה לשנים הקודמות

מבחינה גאוגרפית, תל אביב ממשיכה להוביל עם 310 חברות, אחריה רחובות ונס ציונה עם 120 חברות, ירושלים עם 112 חברות, הרצליה ורעננה עם 89 חברות וחיפה עם 83 חברות. רחובות ונס ציונה בולטות בעיקר בביומד, בעוד שתל אביב מובילה גם במספר החברות הכולל וגם בתחומי פעילות מרכזיים.

גם נתוני היצוא מלמדים שהענף עדיין מחזיק מעמד: חברות מדעי החיים ייצאו בשנת 2025 תרופות בכ-1.7 מיליארד דולר, ויצוא הציוד הרפואי הסתכם בכ-3.3 מיליארד דולר. לפי הדוח, היקף היצוא דומה לזה של 2024 ונשמר יציב בשנים האחרונות.

הבינה המלאכותית הופכת למנוע הצמיחה

נקודת האור המרכזית בדוח היא הבינה המלאכותית. בדומה למגמות בענפי הייטק אחרים, גם במדעי החיים גדל העניין בשימוש בבינה מלאכותית - בעיקר בפיתוח תרופות, ניתוח נתונים רפואיים, שיפור אבחון וקיצור תהליכי מחקר.

הדוח מציין כי בעולם כ-12% משיתופי הפעולה האחרונים בענף התרופות והביוטכנולוגיה מונעים בידי בינה מלאכותית, בהיקף עסקות מצטבר של כ-30 מיליארד דולר. בישראל פועלות כ-30 חברות בממשק שבין בינה מלאכותית לפיתוח תרופות, וכ-70% מהן נתמכות בידי רשות החדשנות.

בשנת 2025 השקיעה רשות החדשנות כ-560 מיליון שקל בטכנולוגיות בריאות, כ-29% מסך השקעותיה. נוסף על כך, קרן ההזנק של הרשות הקצתה יותר מ-45% מהשקעותיה לתחום זה, בהיקף של כ-250 מיליון שקל. בשנת 2026 השיקה הרשות, בשיתוף משרד הבריאות, ניסוי אסדרתי לבחינת מערכות בינה מלאכותית אוטונומיות בתחום הבריאות.

"יסודות התעשיה חזקים"

קרין מאיר רובינשטין, מנכ"ל ונשיאת IATI, אמרה כי ענף ההייטק הישראלי ממשיך לפעול באחת התקופות המורכבות שידע, על-רקע המציאות הביטחונית, חוסר הוודאות הגיאופוליטית, גיוסי המילואים והתחרות על הון בעולם. לדבריה, היחלשות הדולר מקשה במיוחד על חברות ישראליות, משום שחלק גדול מהכנסותיהן מתקבל בדולרים בעוד שהוצאותיהן, ובראשן שכר העובדים, משולמות בשקלים.

רובינשטין הדגישה כי למרות הירידה בהשקעות, הדוח מצביע גם על יציבות במספר החברות, ביצוא, בעסקות מיזוג ורכישה ובעניין שמגלים משקיעים וחברות בינלאומיות בטכנולוגיות ישראליות. לדבריה, "המסר המרכזי העולה מהדוח הוא שיסודות התעשיה חזקים".

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות, אמר כי ישראל נמצאת בחזית החדשנות הרפואית העולמית בזכות שילוב בין מצוינות מדעית, יזמות, מערכת בריאות איכותית ויכולות מתקדמות בבינה מלאכותית. לדבריו, תפקיד הרשות הוא לא רק להשקיע בחברות, אלא לבנות תשתיות, אתרי הרצה, שיתופי פעולה בינלאומיים וסביבה שתאפשר לבחון טכנולוגיות רפואיות בתנאי אמת.

השאלה הגדולה: האם החברות יישארו בארץ

מעבר לנתוני ההשקעות, הדוח מעלה שאלה אסטרטגית רחבה יותר: האם ישראל תצליח להישאר המקום הטבעי להקמה ולצמיחה של חברות מדעי חיים. לפי IATI, בשנים האחרונות מתגברת מגמה של התאגדות חברות הזנק מחוץ לישראל, בעיקר בשל שיקולי מיסוי, ודאות עסקית וגישה להון.

זו כבר אינה רק בעיה של יזמים או משקיעים. אם חברות ישראליות מוקמות בחו"ל, מגייסות שם את ההון, רושמות שם את הקניין הרוחני ומעסיקות בהמשך יותר עובדים מעבר לים - הפגיעה במשק הישראלי עלולה להיות ארוכת טווח. לכן, לצד עידוד השקעות ומחקר ופיתוח, נדרשים תנאים שיגרמו לחברות להישאר כאן: יציבות ביטחונית, ודאות כלכלית, אסדרה תומכת וגישה טובה יותר להון.

הדוח אינו מצייר תמונת משבר מוחלטת, אלא תמונת אזהרה. מדעי החיים בישראל עדיין חיים, עובדים, מייצאים ומחדשים. אבל שנת 2025 הוכיחה שהמוניטין הישראלי לבדו כבר אינו מספיק. כדי שהתעשיה הזו תישאר מנוע צמיחה ולא תהפוך להבטחה מדעית שמבשילה בחו"ל, ישראל תצטרך להתחרות ברצינות על החברות שלה.