רשימה גדולה לדמוקרטים: 51 מתמודדים, 85 אלף מתפקדים וסעיף אחד מטריד

תמונת מצב

• 51 מתמודדים
• 85 אלף מתפקדים לפי הודעת המפלגה
• 19 נשים ברשימה
• 20 ביולי - מועד הבחירות המקדימות
• עד שבוע לפני ההצבעה - ניתן עוד להתפקד
• סמכות חריגה ליו"ר - הזזת עד שני מועמדים ברשימה

מפלגת הדמוקרטים פרסמה (28.6.26) את רשימת המתמודדים הסופית בבחירות המקדימות לרשימת המפלגה לכנסת, הכוללת 51 מועמדים. הבחירות תיערכנה ב-20 ביולי, וההתפקדות למפלגה תתאפשר עד שבוע לפני מועד ההצבעה. לפי הודעת המפלגה, מספר המתפקדים הגיע לכ-85 אלף, ובמפלגה מציגים זאת כשיא מאז שנות ה-90 (לא ברור האם מדובר במתפקדים למרצ, לעבודה או לשתיהן יחד) וכעדות להתחזקות המחנה המבקש להשפיע על הרכב הרשימה.

הרשימה כוללת חברי כנסת מכהנים ולשעבר, פעילי מחאה, נציגי רשויות, אנשי חברה אזרחית ומתמודדים חדשים. בין השמות הבולטים: נעמה לזימי, גלעד קריב, אפרת רייטן, מוסי רז, גבי לסקי, יעל כהן פארן, מיכל רוזין, אמילי מואטי, יריב אופנהיימר, תומר אביטל, משה רדמן, יאיר פינק, נאווה רוזוליו ונאור נרקיס. רבים מהם חברי כנסת לשעבר בעבודה ובמרצ. לפי המפלגה, ברשימה 19 נשים, וכן מתמודדים יהודים, דרוזים, ערבים ולהט"בים. תקנון המפלגה מבטיח שיבוץ נשים וגברים לסירוגין ברשימה לכנסת.

המפלגה מציגה כוח ארגוני

בדמוקרטים מבקשים להציג את הבחירות המקדימות כהוכחה לכך שהמפלגה היא הגוף המאורגן והפתוח ביותר בגוש המתנגד לממשלה. באתר הרשמי של המפלגה היא מגדירה את עצמה כמפלגת שמאל ציונית וסוציאל-דמוקרטית, וכמי שמבקשת להיות "עמוד השדרה" של המחנה הדמוקרטי-ליברלי. באתר המפלגה נכתב גם כי חבריה יכולים להשפיע על דרכה ולבחור את נציגיה לכנסת.

מנכ"ל המפלגה, עומר לובטון-גרנות, כתב למתמודדים כי הדמוקרטים היא "המפלגה הדמוקרטית היחידה בגוש השינוי". לדבריו, בעוד מפלגות אחרות נשענות על חדרים סגורים, ועדות מסדרות או מנהיג יחיד, הדמוקרטים מציעה לציבור חלופה שלטונית פתוחה, שקופה ויציבה. הוא קרא למתמודדים לשמור על שיח מכבד, על חופש הביטוי ועל ערכי המפלגה גם במהלך ההתמודדות הפנימית.

הסעיף שמצנן את חגיגת הדמוקרטיה

אלא שמאחורי חגיגת ההתפקדות והבחירות הפנימיות ניצבת גם נקודת תורפה פוליטית וציבורית: סעיף חדש בחוקת המפלגה מעניק ליו"ר יאיר גולן סמכות להזיז עד שני מועמדים למעלה או למטה ברשימה, אם ייקבע כי מיקומם עלול לפגוע באופן ממשי בסיכויי המפלגה בבחירות. לפי דיווחים שפורסמו בימים האחרונים, הסעיף אושר לפני כשבועיים ומעורר ביקורת דווקא משום שהוא מכניס מרכיב של שליטה מלמעלה בהליך שהמפלגה מבקשת להציג כדמוקרטי ופתוח.

המשמעות הפוליטית ברורה: גם אם עשרות אלפי מתפקדים יצביעו וידרגו את המועמדים, ליו"ר המפלגה תישמר אפשרות להתערב בתוצאה בשני מקרים. אפשר לטעון כי מדובר במנגנון הגנה שנועד למנוע נזק אלקטורלי, אך אי-אפשר להתעלם מן הסתירה התדמיתית. מפלגה שבונה את זהותה על דמוקרטיה פנימית ושקיפות צריכה להסביר היטב מדוע היא זקוקה לסמכות חריגה כזאת בידי אדם אחד.

מאחורי החגיגה - טענות על ריכוז כוח

במקביל להצגת הרשימה הרחבה ולנתוני ההתפקדות, פורסם בעלון השבועי "מצב הרוח" דיווח, על כך שבתוך רשימת הדמוקרטים נשמעות טענות מצד פעילים וחברים על ריכוז סמכויות, מאבקי כוח ופגיעה בדמוקרטיה הפנימית. לפי הדיווח, פעילים במפלגה טוענים כי חלק מן השינויים בחוקה ובמבנה הארגוני מחזקים את יו"ר המפלגה ואת המנגנון הקרוב אליו, על חשבון מוקדי כוח עצמאיים במפלגה.

עוד נכתב כי מועמדים מסוימים זוכים לקרבה להנהגה, לכנסים עם גולן ולנגישות למנגנון, בעוד מועמדים אחרים מתקשים להגיע לחברי המפלגה. לפי הפרסום, בקבוצות פנימיות של המפלגה אף נמסר למועמדים כי בתקופת הבחירות המקדימות אין לפרסם בקבוצות המפלגה. הדבר עורר מחאה מצד פעילים, שטענו כי לא ניתן לקיים בחירות פנימיות הוגנות אם למתמודדים אין אפשרות להציג את עצמם בפני המתפקדים.

הטענות הגיעו גם לבית המשפט. לפי "מצב הרוח", במסמכים שהוגשו נטען כי מועמדים ופעילים מתקשים לקבל גישה לחברי הוועידה וליצור קשר עם הגוף שאמור לבחור ולהכריע. עוד נטען כי פעילות בניגוד להנחיות עלולה לגרור צעדים משמעתיים ואף הדחה ממועמדות. יודגש כי מדובר בטענות שטרם הוכרעו, אך עצם הגעתן לבית המשפט מערערת את הדימוי שמבקשת המפלגה להציג - הליך פתוח, שוויוני ודמוקרטי.

נאור נרקיס בלב המחלוקת

אחד השמות שהוזכרו בהקשר זה הוא נאור נרקיס, פעיל חילוני רדיקלי בולט ומייסד "חוזרים בתבונה". באתרו מציג נרקיס קו ברור של הפרדת דת ממדינה, זכויות הציבור החילוני וקידום חברה חילונית יותר בישראל. מבקריו רואים בו מועמד לעומתי כלפי הציבור החרדי והדתי, וטוענים כי שילובו במקום בולט עלול להרחיק מצביעים מסורתיים או מתונים.

דווקא כאן עומדת הדמוקרטים בפני מבחן פוליטי עדין. מצד אחד, מפלגה חילונית-ליברלית רשאית להציב סדר יום נחרץ בענייני דת ומדינה, ואין פסול בכך שמועמד יבטא עמדות חדות. מצד שני, מי שמבקש לבנות "ממשלת תיקון" ולא רק מפלגת מחאה, צריך להיזהר ממועמדים שמצטיירים כמי שמבקשים מאבק בזהותם של ציבורים שלמים ולא רק שינוי מדיניות. ההבדל הזה עשוי להיות ההבדל בין הרחבת בסיס התמיכה לבין הסתגרות במחנה הקיים.

הדמוקרטים רשאים להתגאות במספר המתפקדים ובעניין הציבורי שהם מעוררים. בנוף פוליטי שבו רשימות רבות נקבעות בידי מנהיגים או מנגנונים מצומצמים, בחירות מקדימות רחבות הן בהחלט יתרון. אבל המפלגה גם פתחה לעצמה חזית ביקורתית מוצדקת: קשה לנופף בדגל הדמוקרטיה הפנימית ובאותה נשימה להשאיר בידי היו"ר כלי שיכול לשנות את תוצאת ההצבעה.

אם גולן לא ישתמש בסמכות - הסעיף יישאר בעיקר כתם תדמיתי. אם ישתמש בה - הדמוקרטים יידרשו להסביר מדוע רצון המתפקדים היה חשוב עד הרגע שבו לא התאים להנהגה.