ישראל הכירה ברצח העם הארמני: "חובה מוסרית והיסטורית"

ממשלת ישראל אישרה (28.6.26) פה אחד את הצעת שר החוץ גדעון סער להכיר רשמית ברצח העם הארמני שבוצע בשלהי תקופת האימפריה העות'מנית. מדובר בהחלטה היסטורית מבחינת מדיניות החוץ הישראלית: במשך עשרות שנים נמנעה ישראל מהכרה רשמית מלאה, בין היתר בשל הרגישות ביחסים עם טורקיה ועם אזרבייג'ן, אף שרבים בישראל - ובהם אישי ציבור, חברי כנסת וגופים ציוניים - קראו לעשות כן לאורך השנים.

סער אמר בישיבת הממשלה כי "ממשלת ישראל אישרה לפני שעה קלה את הצעת ההחלטה שהבאתי בפניה, להכיר ברצח העם הארמני". לדבריו, "רצח העם המזעזע הזה, שהתרחש לפני למעלה מ-100 שנה ואין באמת מחלוקת לגבי העובדות ההיסטוריות, כלל רצח של מיליון וחצי נפש והרס של מורשת תרבותית והיסטורית עתיקה". הוא הוסיף: "זאת בעיניי החובה המוסרית שלנו כיהודים ובוודאי כמדינת העם היהודי, לקבל את ההחלטה הזאת שקיבלנו היום". לפי דיווחים, ההצעה צפויה להיות מובאת גם לאישור הכנסת.

ההיסטוריה שהמתינה להכרה ישראלית

בדבריו תיאר סער את תחילת רצח העם ב-24 באפריל 1915, עם מעצרם, גירושם וחיסולם של מאות אנשי רוח, מנהיגים ומשכילים ארמנים בקונסטנטינופול. לאחר חיסול הנהגת הקהילה, אמר, עבר הממשל העות'מני לחיסול שיטתי של האוכלוסייה הארמנית: גברים גויסו לעבודות כפייה ונרצחו, ונשים, ילדים וזקנים גורשו מבתיהם ונשלחו לצעדות מוות לעבר המדבר הסורי.

סער ציין כי במהלך האירועים נרצחו כ-1.5 מיליון בני אדם, לצד הרס מורשת תרבותית והיסטורית בת אלפי שנים במרחב אנטוליה. הוא הדגיש כי למרות התיעוד ההיסטורי הרחב, רצח העם הארמני עדיין נתון להכחשה ולמזעור, בעיקר מצד טורקיה. גם לפי מקורות ארמניים רשמיים, שורה ארוכה של מדינות וארגונים בין-לאומיים הכירו לאורך השנים ברצח העם הארמני, אם בהחלטות פרלמנטריות ואם בחקיקה.

ארדואן החריף את המתקפה נגד הציונות

החלטת הממשלה מתקבלת ברקע החרפה נוספת בהתבטאויות נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן נגד ישראל והציונות. בנאום שנשא אמר ארדואן כי "האידאולוגיה הג'נוסיידית, הכובשת וההתפשטותית שנקראת ציונות מאיימת לא רק עליי, לא רק על המפלגה שלנו, ולא רק על הברית שלנו - היא מאיימת על כולם". הוא הוסיף: "כאשר אנו נאבקים בציונות, איננו מנהלים את המאבק הזה למען עצמנו או מסיבות אישיות. אנו עושים זאת למען הישרדותנו שלנו ולמען הישרדות האומה שלנו". הדברים דווחו גם בכלי תקשורת בין-לאומיים.

ההתבטאות של ארדואן מעניקה להחלטת הממשלה הישראלית הקשר מדיני חריף, אך גם יוצרת מורכבות: סער ביקש להדגיש כי ההכרה ברצח העם הארמני אינה "פעולת תגמול" על עוינות טורקיה כלפי ישראל. עם זאת, הוא הוסיף כי העובדה שטורקיה מקדמת נרטיבים שקריים נגד ישראל "לא נותנת לה חסינות מהאמת ההיסטורית".

שנים של הימנעות הגיעו לסיומן

סער הזכיר כי בעבר היו בישראל התבטאויות ותהליכים שלא הבשילו להכרה רשמית: דברי ראש הממשלה בנימין נתניהו וישראל כ"ץ כשר חוץ, החלטת ההסתדרות הציונית לפני כעשור, וניסיונות לקדם הכרה במליאת הכנסת בתקופת יו"ר הכנסת לשעבר יולי אדלשטיין. הוא הזכיר גם את החלטת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת מ-2016, בראשות ח"כ יעקב מרגי, שקראה לממשלה ולכנסת להצטרף להכרה.

"אני חושב שהגיעה השעה שישראל, כמדינה יהודית, תבצע פורמליזציה של העמדה הזאת ותנעל את זה", אמר סער. לדבריו, השאלה מדוע הדבר לא נעשה עד כה "פחות חשובה" בשלב הזה: "זה לעולם לא מאוחר מדי לעשות את הדבר הנכון". על-פי הודעת השר, הוא קיבל ביום שישי מכתב הערכה מהכנסייה ומהקהילה הארמנית בירושלים.

ההכרה הישראלית מציבה את ישראל בשורה אחת עם מדינות שכבר הכירו ברצח העם הארמני, ובהן ארצות הברית, צרפת, גרמניה, קנדה, רוסיה, איטליה, ברזיל, ארגנטינה, יוון וקפריסין. לפי מאגרי מידע ארמניים ורשימות בין-לאומיות, מספר המדינות שהכירו ברצח העם נע סביב יותר משלושים, לצד הכרה מצד גופים בין-לאומיים ומוסדות דתיים.

מבחינת ישראל, זהו צעד סמלי אך טעון. הוא אינו משנה לבדו את המציאות האזורית, אך הוא משדר כי ירושלים אינה מוכנה עוד להותיר את הסוגיה הארמנית בתחום האפור של אמפתיה בלי הכרה רשמית. מבחינה מוסרית, ההחלטה כמעט מתבקשת ממדינה יהודית. מבחינה מדינית, היא תיבחן ביכולתה של ישראל להסביר כי הכרה באמת ההיסטורית אינה כלי נקמה, אלא עמידה מאוחרת - ואולי מאוחרת מדי - בצד הנכון של ההיסטוריה.