זינוק של 31% במספר המנהלים החדשים במערכת החינוך

מספר המנהלים החדשים במערכת החינוך זינק בשנת הלימודים תשפ"ו ב-31%, כך עולה מנתונים ראשוניים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. לפי הנתונים, בשנת תשפ"ו נכנסו לתפקיד 634 מנהלים חדשים בכלל מערכת החינוך, לעומת 484 בשנת תשפ"ה.

העלייה אינה אחידה בין שלבי החינוך. בחינוך היסודי נרשמו השנה 399 מנהלים חדשים, לעומת 334 בשנה הקודמת - גידול של 19.5%. בחינוך העל-יסודי העלייה חדה הרבה יותר: 241 מנהלים חדשים לעומת 157 בלבד בשנת תשפ"ה - גידול של 53.5%.

גם שיעור המנהלים החדשים מתוך כלל המנהלים עלה. בשנת תשפ"ו הם היו 13.0% מכלל המנהלים, לעומת 10.3% בשנת תשפ"ה. בחינוך היסודי עמד שיעורם על 12.4%, ובחינוך העל-יסודי על 14.1%. לפי מגזרים, שיעור המנהלים החדשים הגיע ל-13.8% במגזר הממלכתי, 13.6% בממלכתי-דתי, 14.0% בחרדי ו-10.1% במגזר הערבי.

לצד הזינוק במנהלים החדשים, גדל גם מספר המנהלים הכולל במערכת. בשנת תשפ"ו היו 4,871 מנהלים בכלל מערכת החינוך, לעומת 4,691 בשנת תשפ"ה - עלייה של 3.8%. בחינוך היסודי עמד מספר המנהלים על 3,223, ובחינוך העל-יסודי על 1,704. מאז שנת תשע"א נוספו למערכת 1,447 מנהלים - 930 בחינוך היסודי ו-486 בחינוך העל-יסודי.

גם היקף משרות הניהול עלה, אם כי בשיעור מתון יותר. בשנת תשפ"ו היו במערכת 4,879 משרות ניהול מלאות, לעומת 4,754 בשנת תשפ"ה - גידול של 2.6%. בחינוך היסודי נרשמה ירידה זעירה במספר המשרות המלאות, מ-3,253 ל-3,250, ואילו בחינוך העל-יסודי נרשמה עלייה מ-1,568 ל-1,696 משרות מלאות.

מספר שעות העבודה של מנהלים הגיע בשנת תשפ"ו לכ-186 אלף שעות שבועיות, לעומת כ-180 אלף בשנת תשפ"ה - גידול של 3.4%. בחינוך היסודי עמד מספר השעות על כ-121 אלף, ובחינוך העל-יסודי על כ-67 אלף. מאז תשע"א נוספו למערכת כ-60 אלף שעות ניהול.

הנתונים מצביעים גם על ירידה בעזיבת מנהלים את התפקיד, לפחות לפי השנה האחרונה שלגביה פורסמו נתוני עזיבה. בשנת תשפ"ג עזבו את תפקידם 427 מנהלים, לעומת 482 בשנת תשפ"ב - ירידה של 11.4%. בחינוך היסודי ירד מספר העוזבים מ-307 ל-249, ואילו בחינוך העל-יסודי נרשמה עלייה קלה מ-182 ל-186.

שיעור העוזבים מכלל המנהלים ירד בשנת תשפ"ג ל-8.8%, לעומת 10.8% בשנת תשפ"ב. בחינוך היסודי ירד השיעור מ-10.4% ל-7.7%, ובחינוך העל-יסודי הוא ירד מ-11.6% ל-10.9%.

בלמ"ס מציינים גם ירידה בשיעורי העזיבה של מנהלים חדשים לאורך השנים. בחינוך היסודי שיעור העזיבה בתוך שנה ירד מ-17.2% בממוצע בשנים תש"ס-תשע"א ל-12.9% בממוצע בשנים תשע"ב-תשפ"ג. בחינוך העל-יסודי נרשמה ירידה מ-22.6% ל-16.6%. גם בעזיבה בתוך שלוש שנים נרשמה ירידה: מ-27.9% ל-24.0% בחינוך היסודי, ומ-41.8% ל-31.4% בחינוך העל-יסודי.

מגמה נוספת שעולה מהנתונים היא התחזקות שיעור הנשים בתפקידי ניהול, בעיקר בחינוך העל-יסודי. בחינוך היסודי שיעור המנהלות עלה מ-64.5% בשנת תש"ס ל-67.1% בשנת תשפ"ו. בחינוך העל-יסודי מדובר בשינוי חד יותר: מ-32.5% מנהלות בשנת תש"ס ל-54.7% בשנת תשפ"ו.

גם רמת ההשכלה של המנהלים עלתה באופן משמעותי. שיעור המנהלים בעלי תואר שני בחינוך היסודי עלה מ-29.9% בשנת תש"ס ל-80.7% בשנת תשפ"ו. בחינוך העל-יסודי עלה שיעור בעלי התואר השני מ-45.8% ל-79.8%.

במבט רחב יותר, מספר המנהלים בבתי הספר גדל מאז תש"ע בכ-49%. באותה תקופה גדל מספר התלמידים בכ-40%, מספר הכיתות בכ-55% ומספר המורים בכ-61%. המשמעות היא שמספר המורים למנהל עלה: בחינוך היסודי מכ-30 מורים למנהל בשנת תש"ע לכ-33 בשנת תשפ"ו, ובחינוך העל-יסודי מכ-50 לכ-56.

השכר הממוצע של מנהלים ממשיך לשקף פער בין שלבי החינוך. בשנת 2024 עמד השכר החודשי הממוצע למשרה מלאה על 27,486 שקל בחינוך היסודי ועל 30,949 שקל בחינוך העל-יסודי. בקרב מנהלים חדשים השכר היה 21,568 שקל בחינוך היסודי ו-26,000 שקל בחינוך העל-יסודי. בשנים 2011 עד 2024 עלה השכר למשרה מלאה בכ-35% בחינוך היסודי ובכ-42% בחינוך העל-יסודי, בעוד ששכרם של מנהלים חדשים עלה בכ-56% בחינוך היסודי ובכ-48% בחינוך העל-יסודי.

בתחום הכשרת המנהלים, בשנים תש"ע-תשפ"ד הוכשרו 4,650 מנהלים במסגרת מכון "אבני ראשה". לפי הנתונים, כ-61% מהם נכנסו בפועל לתפקיד ניהולי. שיעור הכניסה לתפקיד היה דומה יחסית בין נשים לגברים: כ-61% מהנשים שהוכשרו נכנסו לתפקיד ניהולי, לעומת כ-59% מהגברים.